אתמול, (רביעי) רגע אחרי שהסתיימה סאגת המספרה, התחיל הגזלייטינג. צייצני טוויטר ויושבי אולפנים הסבירו שזה הכול היה בראש שלה. שההזדעקות המשטרתית הייתה נטולת סיבה, שהכוחות הביטחוניים שהגיעו כדי לחלץ את אשת ראש הממשלה הנצורה בתוך מכון יופי בכיכר המדינה, יצרו דרמה משום דבר.
כמעט כאילו שרה נתניהו דמיינה את אלפיים המפגינים (על פי הערכתם שלהם) שנאספו בחוץ, צועקים, מרעישים, מחכים לה. כאילו חבר הכנסת לשעבר יאיר גולן, ושאר שוחרי המהומה, לא פרסמו רק דקות קודם סרטונים שמראים אותם מתגאים ברגעי המצור המשונים האלה. "זו היא שהתעקשה להמשיך להסתפר", זעקו מצדיקי האלימות הזו ברשתות, כאילו יש סיבה אחרת בגינה מגיעה אישה – ובכן, למספרה. כאילו היא אמורה לאסוף את מטלטליה ולהימלט משם, רק כי כך הם החליטו.
מי שצרו אתמול על מכון השיער בתל-אביב, לא רואים בעצמם גורם מאיים. הם הרי מהטובים, לא מהמסוכנים.
זאת אומרת, הם כן רצו להפחיד אותה – להסביר לה כי אינה רצויה "בשטח שלהם". ציוצי טוויטר של אנשים רציניים לחלוטין מבהירים כי אין למי שתומכים ברפורמה המשפטית מה לחפש יותר בעיר המיועדת כנראה רק לבעלי דעה פוליטית אחת. "המנותקת הייתה חייבת דווקא היום להגיע להסתפר בתל אביב הסוערת והמצולקת", כתב בין היתר העיתונאי אורי משגב.
הם באו אל ככר המדינה בשעת ערב עם זמבורות ושלטים, כי הם רצו להבהיל את שרה נתניהו. הם רצו לגרום לה לחוש כי לא יהיה לה רגע של שקט כל עוד הממשלה בראשה עומד בן-זוגה, תמשיך לממש מדיניות שונה מזו לה הם הצביעו. אבל כשהיא נבהלה, הם פנו אל טקטיקת הבריון השכונתי שממזער את מעשיו ב–'יאללה, יאללה'. ב-'מי בכלל רצה לגעת בך, יא מכוערת', שמכירה כל אישה שהעזה להישיר מבט אל עבר מטריד תורן. בלי להתבלבל, הם פנו אל הקטנת והגחכת החשש שהתעורר אצל זו – לה ניסו לגרום לחשוש מהם וללכת למקום אחר.
אפשר לבקר ציבורית את ההתנהלות של רעיית ראש הממשלה. מותר לומר למשל, שההתנהלות של בנט ולפיד שנסעו לביקורים מדיניים מעבר ים ללא בנות זוגם, נושאת ניחוח ענייני וממוקד יותר של נסיעות עבודה, כאלו שמתאימים יותר למידותיה של ישראל. אבל אתמול בערב, לא היה מדובר בנסיעה מדינית או בחשיפה ציבורית. זה היה ניסיון להבהיל, ובעקבותיו ציפוף שורות נמוך כשהוא הצליח.
