האם המחבלים שרצחו את הלל ויגל יניב ז"ל בפיגוע הקשה בחווארה הם מחבלים מתועבים או לא? השאלה הזו העסיקה מספר פעילי שמאל אחרי הפיגוע וזאת מכיוון שהיו מספר גורמים בשמאל הפוליטי שבקשו להגדיר את אותם מפגעים כ"מחבלים מתועבים".
בקבוצה של פעילי ארגון "גוש שלום" שלח דובר הארגון הוותיק, אדם קלר, אימייל תחת הכותרת הבאה: "שאלה: האם צריך להגיד 'רוצחים מתועבים'?". קלר ציטט באימייל דברים שכתב יא יא פינק שעסק בשבועיים האחרונים בגיוס תרומות לתושבי חווארה ובו תיאר פינק את המחבל שרצח את האחים יניב כ"מחבל נתעב".
על הדברים הללו הביא קלר את דבריה של יהודית הראל, פעילת ארגון השמאל "מסתכלים לכיבוש בעיניים", שגם קלר פעיל בו, ובו היא זועמת על השימוש במונח "מחבלים מתועבים" כלפי רוצחי האחים מהר ברכה. הראל זעמה בעיקר על אנשי שמאל, כמו יא יא פינק, שהשתמשו במונח "מתועבים" כלפי מבצעי פיגוע חווארה. "נוסח הפנייה של יאיא פינק והמינוחים המופיעים בו בזויים בעיני", קבעה הראל.
"די. אני כבר לא יכולה יותר לשמוע ולשתוק על 'הרוצחים המתועבים'. הלב כואב על ההרוגים ועל הוריהם השכולים ואחיהם, אבל מי שהרגו אותם אינם 'רוצחים מתועבים', כפי שממהרים לכנותם גם חלק מ'יפי הנפש' שלנו!!!'", כתבה הראל, והוסיפה "אלה הם לוחמי חירות פלסטיניים, שנלחמים בכובש אכזר ורב כוח, שהמתנחלים הם חיל החלוץ שלו, כולל שני האחים החייכנים ששילמו הפעם בחייהם. הכובש הישראלי חומד את ארצם ואת אדמתם של הפלסטינים ובכל מעשיו הוא מראה את כוונתו לדחוק אותם החוצה".
הראל גם הוסיפה כי הלל ויגל יניב ז"ל הם "לא צדיקים ולא אחים שלי". הראל למעשה הצדיקה את הפגיעה בתושבים היהודים ביהודה ושומרון: "בחווארה לא נרצחו שני 'יהודים צדיקים' על לא עוול בכפם, אלא שני אנשים – שבהיותם מתנחלים, הם חברים בזרוע המבצעת של כיבוש צבאי אכזרי. בעיניי הם טרוריסטים של הכיבוש. הם מהר ברכה, התנחלות שממנה יצאו סוכני הטרור היהודי לא אחת לפוגרומים בכפרי הסביבה, כולל חווארה. לפיכך, אלה שנהרגו לא צדיקים תמימים כי אם פעילי טרור, הם בטוח לא אחים שלי. מי שהרגו את סוכני הטרור האלה – 'מחבלים מתועבים', הם לוחמי התנגדות וחירות פלסטינים, שנלחמים נגד כובש אכזר, נגד טרור מדינתי ולחירותם".
אם כן לפי העמדה של פעילת ארגון "מסתכלים לכיבוש בעיניים" – הטרוריסטים האמיתיים הם הלל ויגל יניב ז"ל. ואילו לוחם החופש הוא המחבל מארגון מחמאס, עבד אל-פתח חרושה, הוא "לוחם חירות". אדם קלר, שהעלה את הדברים של הראל לאתר של 'גוש שלום' אומר כי המחבלים שביצעו את הפיגוע בחווארה הם "אינם מחבלים ואינם מתועבים".
קלר אמר בנוסף כי "פלסטינים אשר נלחמים עם נשק ביד נגד שלטון הכיבוש הישראלי בגדה המערבית אינם 'מחבלים' ואינם 'מתועבים'. מדינת ישראל מקיימת מזה 55 שנה שלטון צבאי על מיליוני תושבים פלסטינים, ואין לה שום כוונה להפסיק את השלטון הזה אי פעם. להפך, יש לה כל הכוונה להנציח את השלטון הזה ולקבע אותו, במיוחד על ידי הזרמת עוד ועוד מתנחלים ישראלים אל השטח הזה והפיכתו לחלק דה-פקטו ממדינת ישראל. עם או בלי סיפוח רשמי – וזאת מבלי להעניק לתושביו הפלסטינים אופציה לקבל אזרחות ישראלית, לבחור ולהיבחר לממשלה השולטת עליהם", מסר קלר.
משלום עכשיו להלבנת מחבלים
דבריה של הראל שותפו בעמוד הפייסבוק שלה ובאתר של ארגון "גוש שלום" וזכו לתמיכה מצד פעילי שמאל אחרים. רמי אלחנן, ממייסדי ארגון "פורום המשפחות השכולות", כתב על הפוסט של הראל: "יהודית, אישה כלבבי". פעילה אחרת, רבקה סום כתבה: "יהודית הראל אמיצה וישרה. כל האמת בפרצופם של מתכחשי הכיבוש." עמית פיצר, מקיבץ משמיר, שותף של יהודית הראל לארגון 'מסתכלים לכיבוש בעיניים' ופעיל ותיק במחאות נגד נתניהו וממשלת הימין, כתב כי סביר להניח שהלל ויגל יניב, לו היו חיים, היו מצטרפים למהומות בחווארה. "אם ה'צדיקים' היו החברים של ה'קדושים' אין ספק שהצדיקים היו משתתפים בפרעות".
יהודית הראל איננה פעילת שמאל שולית. הראל היא פעילה ותיקה מאוד בשמאל הישראלי ופועלת בארגון "מסתכלים לכיבוש בעיניים" – הפועל גם במחאה הנוכחית נגד הרפורמה המשפטית. הראל הייתה ממנהיגות ארגון "שלום עכשיו" משנות ה-80 עד שנת 2000. היא מגיעה ממשפחת ניצולי שואה, ואחיה נרצח באושוויץ. לפני 29 שנה בנה, עודד רבינוביץ בץ ז"ל, נהרג בתאונת דרכים. הוא היה חובש קרבי בצנחנים ובעקבות עייפות מהשירות בלבנון, כך מספרת הראל, אירעה התאונה.
"ברמה האישית כואב לי מאוד על המשפחה מהר ברכה", אומרת הראל למקור ראשון. "כאמא שכולה אני סוחבת את הכאב הזה כמעט 30 שנה. הלב שלי נשבר על ההורים והאחים שלהם. אבל כשהגברת (אמם של הלל ויגל, אסתי יניב. י"פ) מתחילה לדבר על הגאולה אני לא יכולה לשמוע. יש פה השתלטות עוינת מבפנים והאנשים האלה בהתנחלויות הם סוכני טרור. הם סכנה לישראל, סכנה למדינה הדמוקרטית היהודית שרצינו להקים פה".
הראל אומרת שהסיבה שהיא כתבה את אותו פוסט שמבקש להלבין את המחבלים ולהבין אותם נובעת מתוך תחושת שליחות. "אני מרגישה שאני עושה שליחות. אני אומרת אמת שהיא קשה מאוד ואנשים פוחדים לומר אותה, גם מי שחושב כך. גם בשמאל היו אנשים שתקפו אותי. אני מתנגדת לכיבוש התנגדות עקרונית עמוקה ביותר. הייתי פעילה ביחד עם שולמית אלוני ובשנת 2000 פרשתי ממרצ בגלל שהם תמכו באהוד ברק והשקרים של קמפ דיוויד".
באינתיפאדה השנייה חתכה הראל וחברים אחרים מהשמאל הציוני לשמאל הלא והאנטי ציוני. "בשנת 2000 כשאני בשלום עכשיו, אני רואה את מה שקורה בממשלת ברק. היה לנו שותף בימי האינתיפאדה הראשונה, פלסטיני רופא שיניים איש פת"ח שתמך בשלום. שמו היה ד"ר תאבת תאבת. עשינו איתו כנסים ומפגשים רבים בתוך השטחים – בטול-כרם, שכם, קלקיליה. בזמן האינתיפאדה 16 חיילים נכנסו לטול-כרם, רצו לעשות בהם לינץ' וד"ר תאבת הציל אותם. ב-31 בדצמבר 2000 ממשלת ישראל חיסלה אותו. ירו בו 39 כדורים כשהוא יצא מביתו. אני והשותפים שלו בישראל התקוממנו, אבל אנשי שלום עכשיו פחדו לפרסם מודעת אבל כי הם אמרו שהם לא יודעים מה הוא עשה. דרשנו מברק דין וחשבון על האירוע הזה, נשלחו אנשים לברק וברק החזיר תשובה שמדובר היה ב'טעות'. חיסלו את תאבת כמו כלב אבל ברק אמר 'טעות'. זה גרם לי למחשבות על דרכו של השמאל הציוני".
מאז פועלת הראל ביחד עם שותפיה לארגוני השמאל הרדיקלי בשטחי יהודה ושומרון ומתגייסות למען הפלסטינים. במחאות האחרונות שייכת הראל לגוש שנאבק נגד הכיבוש. היא וחבריה מפגינים מדי שבוע בקפלן. זו הקבוצה שפועלת להביא דגלים פלסטיניים למחאות בתל אביב. "בהתחלה, אומרת יהודית, "קיללו אותנו ובזו לנו, אבל היום התמיכה בנו הולכת וגוברת".
