הדבר האחרון שמדינת ישראל זקוקה לו בימים אלו הוא מתיחות בינה ובין סוכנות האו"ם לאנרגיה אטומית, במיוחד על רקע הקרע הפנימי בעקבות הרפורמה המשפטית ומכתבי הטייסים והמילואימניקים. אבל מתברר שזה מה שקורה. בשבוע האחרון נקלעו ראש סבא"א, רפאל גרוסי, וראש הממשלה בנימין נתניהו לדיאלוג לא פרודוקטיבי.
בסוף השבוע שעבר הגיע גרוסי לביקור בטהרן, בנסיבות שאפשר להגדיר דרמטיות. לפני כשבועיים דיווחו פקחי סבא"א כי במהלך בדיקה שערכו באחד מאתרי הגרעין באיראן התגלה אורניום מועשר ברמה של קרוב ל־84 אחוזים – שישה אחוזים בלבד פחות מרמת ההעשרה הדרושה כדי לייצר פצצה גרעינית. האיראנים, כצפוי, הזדרזו לומר שמדובר בטעות מצד הפקחים. הממצאים המרשיעים לכאורה, הם טענו, אינם אלא תוצאה מקרית מהצטברות מקומית של חומר בקיע בצנרת המחברת את מאות הצנטריפוגות שבהן מועשר האורניום.
אבל בסוכנות האו"ם לאנרגיה אטומית, שמקום מושבה בווינה, לא התרשמו מההסברים, ובשבת שעברה נחת גרוסי בטהרן. המטרה, כך נראה, הייתה לנצל את ממצאי ההעשרה הדרמטיים כדי להפעיל לחץ כבד על האיראנים. בווינה העריכו שיוכלו לנצל את ההזדמנות כדי לייצר "מומנטום חיובי" שיחלץ את הדיאלוג הגרעיני עם האיראנים מהמבוי הסתום שהוא נמצא בו זה תקופה, ויתניע אותו מחדש.
האיראנים, שהבינו כי הם מהלכים על חבל דק, קיבלו את גרוסי יפה ונתנו לו להבין שאולי יש על מה לדבר. ואכן, במסיבת העיתונאים שנערכה בטהרן אמר גרוסי כי "יש אווירה של עבודה, יושר ושיתוף פעולה. יש ציפייה גדולה לקדם את הנושאים שאיראן והסוכנות עובדות עליהם". לצידו עמד מוחמד איסלאמי, ראש הארגון לאנרגיה אטומית של איראן, שנראה מרוצה למדי.
ואז הגיע החלק שבעקבותיו יכול היה האיראני לחכך את ידיו בהנאה גלויה. זה קרה בשלב השאלות מן הקהל. אחד הכתבים האיראניים המקומיים, במה שנראה כשאלה מוזמנת מראש, שאל את גרוסי מדוע אינו מגנה את איומיהן של ישראל וארה"ב לתקוף את מתקני הגרעין של איראן. גרוסי השיב כי "כל מתקפה צבאית על מתקן גרעיני היא פעולה לא חוקית, מחוץ למבנה הנורמטיבי שכולנו קיבלנו על עצמנו", ואז הפתיע את כולם כשהכניס את תחנת הכוח הגרעינית זפוריז'יה באוקראינה לדיון: "אנו בהחלט מקווים שנוכל להגן על תחנת הכוח הגרעינית בזפוריז'יה שנמצאת תחת איום, אך זה תקף לגבי כל מתקן גרעין בעולם".
למעשה גרוסי התייחס בדבריו לשתי סוגיות נפרדות אך קשורות: איראן ואוקראינה. אפשר לבקר אותו על כך, אך הוא עשה מה שמצופה ממנו כראש סוכנות האו"ם לאנרגיה אטומית, וניצל את הבמה כדי להתייחס לא רק לסוגיה האיראנית אלא גם למתקפות של צבא רוסיה על תחנת הכוח הגרעינית בדרום אוקראינה. הפרספקטיבה שלו ברורה. זפוריז'יה היא תחנת הכוח הגדולה באירופה, והנזק שכבר נגרם לה עצום. האיום עליה מגלם סכנה ברורה ומיידית לא רק לשלום אוקראינה אלא ליבשת אירופה כולה. אם תתחולל בה תאונה גרעינית בגלל הפגזה פראית של הרוסים או חוסר זהירות של האוקראינים, זו עלולה להיות טרגדיה שלעומתה אסון צ'רנוביל ייראה כמו טיול בפארק. לכן גרוסי מצא לנכון לומר את מה שאמר. אך התוצאה הייתה: המבט על איראן התערבב עם המבט על זפוריז'יה.
דרכים רבות לומר לא
האם זו הייתה טעות להתבטא כך? גרוסי הוא איש קטן וצנום, כמעט שברירי למראה. כשמסתכלים עליו קשה להאמין שהאיש הזה נושא על כתפיו הצרות את כל כובד האחריות הגלומה בתפקידו. ולא, הוא לא עוד פקיד שנע מוועידה בינלאומית אחת לשנייה, בין סופי שבוע במלונות חמישה כוכבים באירופה. יש לו תפקיד קשוח, ומי שעוקב אחריו ודאי יבחין בזִקנה שקפצה עליו בתקופת כהונתו. זה ממש לא מפתיע אם לוקחים בחשבון שבשנה האחרונה הוא נאלץ לתמרן בין סכנה ברורה ומיידית באוקראינה, לסכנה מסלימה במהירות באיראן. באוגוסט האחרון הוא אף הגיע לזפוריז'יה. שם, בין טיל אחד למשנהו, הוא הזהיר את פוטין וזלנסקי גם יחד שהם משחקים באש. מאז התחנה עובדת אומנם באופן חלקי מאוד, כזה שמהווה איום בפני עצמו על יציבות התהליך הגרעיני להפקת חשמל, אך ההפגזות פסקו ותאונה גרעינית, תודה לאל, בינתיים נמנעה.
בישראל לא אהבו את הסלט הזה בין איראן לאוקראינה, והשבוע ניצל נתניהו את ישיבת הממשלה לתקוף את גרוסי. "רפאל גרוסי הוא אדם ראוי שאמר אמירה בלתי ראויה", הטעים נתניהו. "תקיפה ישראלית על מתקני הגרעין האיראניים היא מחוץ לחוק? איזה חוק? האם מותר לאיראן, שקוראת באופן גלוי להשמדתנו, להגן את כלי המשחית שישחטו אותנו? האם אסור לנו להגן על עצמנו? ברור שמותר לנו, וברור שאנחנו עושים זאת. ואנחנו עושים זאת בדיונים או בפעולות מסביב לשעון. אני אומר את זה משום ששום דבר לא ימנע מאיתנו להגן על מדינתנו ולמנוע מהצוררים לחסל את מדינת היהודים. לפני 2,500 שנה קם לו צורר אחד בפרס שביקש להשמיד את היהודים. הם לא הצליחו אז, הם לא יצליחו גם היום".
זו הייתה רק ההתחלה, משום שבהמשך קיבל גרוסי מקלחת קרה לא רק מנתניהו אלא גם מהאיראנים. ההתחלה דווקא נראתה חיובית. בביקורו בן היומיים בטהרן נפגש גרוסי עם הנשיא איברהים ראיסי, עם שר החוץ ועם ראש הארגון לאנרגיה אטומית של איראן. על פי מקורות איראניים שצוטטו בהרחבה באתרי אופוזיציה שונים, הצדדים העידו על התקדמות במגעים, שכן גרוסי נפגש לא רק עם אנשי סוכנות הגרעין, אלא גם עם אנשי צוותו של הנשיא ראיסי.
ואכן, עם שובו לווינה אמר גרוסי לעיתונאים כי טהרן הסכימה לחזור להתנהל במסגרת כמה הליכי פיקוח שאותם נטשה. הכוונה בעיקר למצלמות שהוסרו מנקודות מפתח באתרי הגרעין ב־2022, והותירו את הפקחים עיוורים לתהליכים באתרים הרגישים. גרוסי אף אמר כי האיראנים הסכימו להגדיל ב־50 אחוזים את מספר הביקורות באתר העשרת האורניום בפורדו. לדבריו, האיראנים הבטיחו כי אלה לא "רק מילים", אלא התחייבויות קונקרטיות שייבחנו בקרוב.
נשמע מבטיח, אבל אז התרחש טוויסט בעלילה. שעות ספורות אחרי מסיבת העיתונאים האופטימית של גרוסי בווינה התרחש המהפך. דובר סוכנות הגרעין האיראנית התייצב מול המיקרופונים וסתר את דברי גרוסי. "לא היו שום דיבורים או הסכמות על החזרת המצלמות", אמר. גם ביחס להגדלת מספר הביקורות בפורדו, אמר הדובר כי סוכם על הגדלתן מ־8 ל־11 אבל בהחלט לא על עלייה של 50 אחוז, כפי שאמר גרוסי. ולקינוח, חתם הדובר האיראני, סוכנות האו"ם לאנרגיה אטומית כלל לא ביקשה גישה לשלושה אתרי גרעין איראניים ישנים אך בלתי מוכרזים, שהם כרגע מושא לחקירה של הסוכנות.
פער הגרסאות מזכיר את אמירתו של אורי לוברני, מי שהכיר את האיראנים היטב, שלאיראנים הרבה דרכים לומר לא שיכול להישמע ממש כמו כן. מה כן סוכם לשיטתם של האיראנים? בהודעה המשותפת, שהוציאו סבא"א וסוכנות הגרעין האיראנית, נאמר כי איראן "ביטאה את נכונותה להמשיך בשיתוף פעולה עם סוכנות האו"ם, תוך אספקת מידע וגישה נוספים בנושאים שעל הפרק". עוד נאמר כי "טהרן תאפשר לסוכנות האו"ם לאנרגיה אטומית להשלים תהליכי בקרה ואימות באתרי הגרעין על בסיס וולונטרי". לסיכום הובטח כי בקרוב ייקבעו בהסכמה הדדית גם סעיפי השיחות הטכניות הצפויות להתקיים בטהרן.
אז מה בעצם היה לנו כאן? שאלה טובה. כפי שזה נראה, גרוסי מפגין זהירות מופלגת מול איראן ומאמץ שלא לשבור את הכלים, מתוך הבנה שהמצב האקוטי מחייב להמשיך את תהליכי הבקרה והאימות. כי כמו שאמר בכיר בבית הלבן, במצב הנוכחי כל מה שדרוש לאיראן כדי להשיג מספיק חומר בקיע ליצור פצצה הם 12 יום. זה הכול.
אבל זה רק חלק מהתמונה הגדולה. כי גרוסי לא נולד אתמול, ונראה שהפער בין הגרסאות נובע מסוג של בומרנג שהתרחש בטהרן בעקבות ביקורו, כפי שדווח באתרי אופוזיציה איראניים. השמרנים, המתנגדים נחרצות לשיבה להסכם הגרעין, הפעילו לחצים אדירים, ובמסגרת המאבק הזה גרוסי אף זכה לתואר "מרגל ישראלי". סוכנות הידיעות נור, הנחשבת מקורבת לבכירי מועצת הביטחון העליונה בראשות הנשיא ראיסי, הבהירה כי ההסכמות עם גרוסי תאמו את החוק שעבר בפרלמנט בדצמבר 2020, ולפיו איראן מסירה מעליה את כל ההגבלות בתחום הגרעין עד שהממשל האמריקני הנוכחי יחזור להסכם הגרעין שממשל טראמפ יצא ממנו. יתרה מכך, ראש סוכנות הגרעין האיראנית והדובר שלה אף זומנו לפרלמנט כדי להכחיש את אמירותיו של גרוסי. לקינוח ציין הדובר האיראני שבישראל כועסים על גרוסי, מה שכאמור התברר כנכון.
גם אם הסכם הגרעין מ־2015 נראה כעת כגווייה, בממשל האמריקני כנראה עוד לא הגיעו למסקנה שיש לנטוש את השאיפה לחזור אליו. ואולם המעורבות האיראנית במלחמה באוקראינה, הסכנה שאורבת בזפוריז'יה והחותם האפל שהותיר המשטר בטהרן בעקבות דיכוי מחאות החיג'אב, יוצרים סוג של מבוך. המציאות הנוכחית בישראל צובעת את המבוך הזה בצבעים עזים של תחושת מסוכנות וחוסר ודאות.
