יש מושג בעולם השיווק שנקרא Early Adopters: מי שמאמצים מוצרים חדשים לפני שרוב האנשים מחליטים להשתמש בהם. הם הראשונים שהיה להם אייפון, כשכולנו שיחקנו סנייק בנוקיה הישן שלנו. הם קנו רומבה כשכולנו שאבנו עם הקירבי. בדרך כלל אנחנו מביטים בהם וחושבים "יש פראיירים שקונים הכול", ואחרי כמה חודשים קונים את אותו המוצר לעצמנו.
אני המאמץ הכי מאוחר שתכירו בחיים שלכם. תמיד חושד, אומר "זה לא בשבילי", מתרץ למה כל מוצר הוא תוצאת קונספירציה של גאוני שיווק. רק אחרי שהמאמצים המוקדמים קונים, ואחרי שהמאמצים המאוחרים קונים, ואחרי שכולם כולל אמא שלי קונים, אני קונה.
אז השבוע קניתי שעון חכם, שמראה בכל רגע נתון כמה קלוריות שרפת וכמה צעדים הלכת. מה מצב הדופק שלך במנוחה, בתנועה, בעצבים. כמה ישנת. איפה הצפון ואיפה הדרום.
במשך שנים, בכל פעם שראיתי מטוס קרב חוצה את השמיים הודיתי בלב לבחור הצעיר שיושב בו ומגן עליי. מהשבוע אתרגש קצת פחות
האמת, רכשתי אותו כי לאחרונה התחלתי לחשוש שוב למצב לחץ הדם שלי. המצב במדינה, הוויכוחים עם החברים, המשחקים של מכבי חיפה – כל אלה גרמו לי לחשוש ולהתחיל לשים לב לעצמי יותר. אפילו רופאת המשפחה החדשה והנחמדה שלי אירנה אמרה לי: "אתה כבר צריך להתחיל לדאוג לעצמך, ולדאוג באופן כללי".
בהתחלה זה היה נחמד לדעת בכל רגע איך כל פעולה משפיעה על קצב הלב שלי. מצד שני זה היה שבוע מעצבן, אז אני לא בטוח שהיה כדאי לקנות שעון כזה בשבוע שלקחתי בו כל כך הרבה דברים ללב.
טייס על תנאי
הסופ"ש התחיל סבבה עם 75 פעימות בדקה, חוץ מהשעה שירדתי לשחק כדורגל עם הילדים ועוד איזו עלייה קטנה כשהזאטוט אמר לי במעלית "אבא, אני אוהב שאתה משחק איתנו ולא נוסע לעבודה". אבל סיכמתי את השבת בדופק ממוצע של 81, שזה סבבה.
אבל אז השבוע התחיל ואיתו לחץ הדם. ידעתם? סרבנות מאותרגת יכולה ממש להעלות את הדופק. נדמה לי שהשבוע קרה משהו שרובנו, חוץ מהשעון שלי, עדיין לא מבינים את המשמעות שלו. 37 טייסים הצטרפו ללא מעט חותמי מכתבים קודמים שהחליטו שהם לא שייכים לצה"ל אלא ל־צהלאאה"ב – צבא הגנה לישראל אלא אם הפסדנו בבחירות. זה כבר לא "צבא העם", אלא "צבא האִם": אם הפסדנו, לא תודה. תגנו על עצמכם.
במשך שנים, בכל פעם שראיתי מטוס קרב חוצה את השמיים הודיתי בלב לבחור הצעיר שיושב בו ומגן עליי. מהשבוע אתרגש קצת פחות ואחשוב לעצמי למי מצביע הבחור והאם ימשיך לטוס גם כשיפסיד בבחירות. הדופק עלה גם כשנזכרתי באירוע קטן, שקרה ממש לא מזמן, בחברון, זוכרים? המדינה געשה, כתבים צבאיים פצחו במונולוגים משתפכים: כמה נורא זה להכניס את הפוליטיקה לצבא. הרמטכ"ל הוציא איגרת מיוחדת, בשבת: "חייל צה"ל התבטא באופן פוליטי ופגע בערך הממלכתיות. צה"ל הוא צבא ממלכתי שאין בו מקום להבעת עמדה פוליטית".
אני זוכר את הסערה הזאת. היו בה שני חיילים: אחד שעצר בכוחניות פעיל שמאל ואחד שאמר "בן־גביר יעשה פה סדר". בזמן אמת אמרתי שהעניין עם בן־גביר חמור יותר בעיניי מחייל שהפעיל קצת יותר מדי כוח. אומנם לא חשבתי שצריך לשלוח את החייל לעשרה ימי מחבוש, אבל הבנתי שהוא הגזים קצת. כמה מטומטם אני מרגיש עכשיו. כל טייס, לוחם דובדבן או חייל ב־8200 מרגיש שאם הוא לא מסרב, או מינימום חותם על מכתב שמצהיר שיסרב, הוא לא ממלא את שירותו למען המחאה.
כמה דוגמאות צריך לתת לפריבילגיה? חייל אחד בחברון, מהפריפריה, הופך לסמל לאי הכנסת פוליטיקה לצבא – בשעה שעם עשרות קצינים צריך לדבר כי בגבורתם העזו לסרב. אולי גם שווה לשאול איך יחידה שמתברר השבוע שהיא חיונית מאוד לביטחון ישראל מתגלה כהומוגנית עד כדי כך, כמעט כמו ההומוגניות בבית המשפט העליון שהם נאבקים להגן עליו?
למזלי, וגם השעון העיד על כך, נחשפתי השבוע גם לעצומה שארגן מאיר ליוש חברי, שלמרות הסרטן שהוא סובל ממנו – או שאולי הסרטן סובל מליוש? – החתים יותר מ־5,000 לוחמים קרביים על עצומה שמצהירה שהם מוכנים תמיד להתנדב, ושעוד לא נולדה הממשלה שתמנע מהם להילחם עבור המדינה הזאת. זה טיפל לי קצת בקצב הלב.
התקף לב
אולי זה לא היה רעיון כל כך טוב לקנות שעון שמודד קצב פעימות בשבוע שלקחתי כל כך ללב. לא רוצה להפריז ולהגיד שנשבר לי הלב, אבל לדעתי כולנו עוד לא ממש מבינים מה קרה פה השבוע. אני מאמץ מוצרים חדשים באיחור, אבל תחושות אני נוטה לאמץ מוקדם. אני מרגיש שאנחנו חיים במדינה שבה נושאים שמחנה אחד לוקח ללב חשובים הרבה יותר מנושאים שמחנה אחר מאמץ אל הלב שלו.
זה לא משנה אם הרפורמה תעבור או לא – כלומר, זה משנה וחשוב, אבל את הנזק לצבא ההגנה לישראל, הלב הפועם של החברה שלנו, שום הידברות לא תפתור. כי גם אחרי שהמים יזרמו מתחת לגשר ונגיע לפשרה על נושאים כמו סבירות, התגברות ובחירת שופטים, עמוק בלב יותר מחצי מהעם ידע שחלקים בצבא ההגנה לישראל מוכנים להגן עליו לא כזכות, אלא בתנאי.
אולי בדיעבד לא הייתי צריך לקנות את השעון הזה.
לתגובות: dyokan@makorrishon.co.il
