אצל מי עובד מפכ"ל המשטרה? התשובה הפשוטה היא: אצל כולנו, כלל אזרחי המדינה. ואת מי מינינו אנחנו, כלל האזרחים, כדי לתת למפכ"ל (על פי חוק) הנחיות בנושאי מינויים? גם כאן התשובה פשוטה מאוד. מי שנתן אותה הוא המחוקק. וכך היא לשון סעיף 21 בפקודת המשטרה: "שום דבר האמור בפקודה זו או בחוק המשטרה אינו בא לגרוע מסמכות השר להרחיק שוטר בכל עת שירצה". ברור? פשוט? חד משמעי? מסתבר שלא.
אף שהמחוקק העניק לשר הממונה (כיום "השר לביטחון לאומי") סמכויות מוחלטות בנושא מינויים ופיטורים של אנשי משטרה, בחרה היועצת המשפטית לממשלה, אחרי ביצוע בירור עובדתי דל מאוד, לבלום את העברתו מתפקידו של מפקד מחוז ת"א במשטרה, ניצב עמי אשד. האם החלטתו של השר בן גביר היא החלטה טובה? אין לי מושג, אבל בטוח שזהו מהלך שהשר מוסמך על פי חוק לבצע. למרות זאת בחרה היועמ"שית לבלום אותו, ולהודיע כי עד לבירור מעמיק יותר לא יהיה כל שינוי בתפקידו וסמכויותיו של ניצב אשד.
מכוח מה קיבלה היועמ"שית את ההחלטה? מתוקף איזו סמכות שבחוק? קשה להבין. עקרון חוקיות המנהל קובע בפשטות שלרשות מנהלית מותר לפעול רק מכוחה של הסמכה מפורשת מצד המחוקק. השר בן גביר, בהחלטה בנוגע לניצב אשד, פעל בהתאם להסמכה מפורשת שנתן לו המחוקק. בכמה סעיפים של הפקודה, לא רק סעיף 21. בין אם אוהבים זאת ובין אם לא, לשון החוק בנושא סמכויות השר בנוגע למינויים והדחות במשטרה ברורה מאוד. אין ספק שבמקרה הזה השר פעל מתוקף ההסמכה הזו, ודווקא היועמ"שית שהחליטה לבלום את המהלך, עשתה זאת ללא שום הסמכה ספציפית.
בשום מקום בפקודת המשטרה לא העניק המחוקק ליועץ המשפטי לממשלה סמכות פיקוח על מינויים במשטרה (ולמעשה באף גוף אחר). את ההסמכה כביכול לבלום את העברת ניצב אשד מתפקידו נטלה לעצמה היועמ"שית משני מקורות, שכל אחד מהם עמום יותר מחברו: תפקידו של הייעוץ המשפטי כ"שומר סף" (תפקיד שלמעשה איננו מוגדר בשום דבר חקיקה ונולד במוחם הקודח של יועמ"שים) ותפקידו של היועמ"ש (שאותו העניק לו בג"ץ, ולא המחוקק, במהלך פסיקתי משונה מאוד) כ"פרשן המוסמך של הדין" עבור הממשלה על כל שלוחותיה. שתי ההסמכות הללו רעועות מאוד. ללא ספק לא קרובות אפילו לעוצמת ההסמכה המפורשת בה אוחז השר, אך למרות זאת בחר אמש המפכ"ל להתייצב מול התקשורת ולהבהיר שיציית בראש ובראשונה ליועצת גלי בהרב מיארה.
ההנחה שלפיה הרפורמה המשפטית תביא להתנגשות משטרית בין הממשלה לבית המשפט העלתה על פני השטח את השאלה: לצד מי יתייצבו הטנקים? או במילים דרמטיות מעט פחות: למי יצייתו אותם גורמים שמחזיקים בידם את המונופול על אחיזה בכוח פיזי והפעלה שלו במדינת ישראל, צה"ל, משטרה ויתר גופי הביטחון. האם הם יצייתו לרמה הממונה, כלומר הממשלה והשרים הממונים, או שמא יבחרו לציית דווקא לבית המשפט. דומה שאחרי אמש השאלה הזו ירדה מעל הפרק. אם היועמ"שית זוכה לציות מוחלט שכזה, נגד עמדה מוצהרת של הדרג הממונה, המגובה על ידי לשון החוק, האם ישנו בכלל ספק קל שבקלים מה יעשו אותם גופים כאשר מול הממשלה לא תעמוד היועצת אלא בית המשפט כולו, בהרכבו המלא?
