זמן קצר לפני בחירות 1981 הגיע ראש הממשלה מנחם בגין לביקור תודה והוקרה בטייסת שהפציצה את הכור הגרעיני בעיראק. הטייסים הכינו לו תעלול: הם החנו את מכוניותיהם בשיירה בשולי כביש הגישה לבסיס, ותלו על כלי הרכב שלטי תעמולה גדולים של המערך (מפלגת העבודה דאז). כן, כבר אז התעקשו הטייסים להכניס לצבא את דעותיהם השמאליות. אין חדש תחת השמש. אגב, מוביל הטיסה לעיראק היה סא"ל זאב רז, שלאחרונה קבע כי נתניהו הוא "בן מוות", ונחקר על כך במשטרה.
נקפוץ 24 שנים קדימה: במעגל הראשון של גירוש מתיישבי גוש קטיף שובצו פרחי טיס, עם מפקדיהם הטייסים. הם נחשבו כמובן לצייתנים הגדולים ביותר, שהרי איזה פרח טיס יעז לסרב פקודה, ביודעו שיודח מיידית מהקורס? ואם כבר יהיה אחד כזה, אז לא נורא, ניפטר מאיזה דוס מציק.
אבל בחורף תשפ"ג אנחנו מגלים שבוגרי הקורסים הללו מצייתים לפקודות רק כשהן תואמות את עמדותיהם הפוליטיות או כשהשלטון נושא חן בעיניהם. לא אחד, לא שניים. רובם. כמעט כולם. אחדות הדעות הפוליטית שלהם מדהימה. מתברר שגיוון אינו הצד החזק של קורס הטיס, ובלשון המעטה זהו לא כור היתוך של עם ישראל. נראה כי יותר מדי שנים של זכויות יתר וסיסמאות כמו "הטובים לטיס" צרבו בתודעת הטייסים את המחשבה שהם אכן טובים מאחרים, ושקולם בקלפי שווה יותר מקולם של פשוטי העם. שיכרון הגבהים שיבש את יכולת ההתמצאות שלהם בשבילי ישראל של מטה. הם פשוט עפו על עצמם.
ובכן, חברים, זה הזמן לנחות. לוחם מג״ב במחסום בכניסה לירושלים מסתכן יותר מכם, ואין לו מזגן כמו שיש לכם בקוקפיט. אין לו גם הילה של אבירי רוח הרוכבים על כנפי הכסף, ולא שרים לו שירי הלל. קיבלתם ג׳ויסטיק להטיס בו את מטוסי הקרב של ישראל, אך לא קיבלתם את הגה המדינה. זכות גדולה נפלה בחלקכם, אבל איש לא בחר בכם להנהיג את עמנו. אגב, חיל האוויר הוא אומנם הזרוע הארוכה והעוצמתית של צה"ל, גאוות כולנו, אבל חטא היהירות כבר הכשיל אותו בעבר, עיין ערך "הטיל שכופף את כנף המטוס" במלחמת ההתשה, בתעלת סואץ ובמלחמת יום הכיפורים שבאה אחריה.
גילוי נאות: בהיותי סמ״פ חי״ר במילואים, נקראתי לקורס מ״פים בקיץ של הגירוש (2005), וביקשתי לא לעשות את הקורס ולהפסיק את גיוסי למילואים. גם היום אני מסוגל להבין חייל שמצפונו איננו מאפשר לו לבצע פקודה מסוימת, והוא מנסה להשתמט ממנה או לסרב לה. אבל מה שעשו השבוע אנשי צוות האוויר של טייסת 69 אינו סרבנות אלא מרד. לא מדובר בסרבנים יחידים וספונטניים אלא בכמה עשרות שהתארגנו מראש ויצאו בקריאה פומבית, במאמץ לגרור אחריהם טייסות נוספות. על מרד כזה צריך להגיב כמו במרד: שלילת דרגות והדחה מיידית מהתפקיד לכל הפחות, בדיוק כמו שמפקדיהם היו עושים אילו הסרבנים היו כעת בקורס הטיס.
על אנשי 8200 שמרדו השבוע אין צורך להכביר במילים. בשירותם אין שום הזדמנות לחירוף נפש כמו אצל הטייסים. בדרך כלל הסיכון הגדול ביותר שלהם הוא הקדמת קנה לוושט בעת נגיסת הקרואסון בבית הקפה. רוב המתגייסים ליחידה לא עושים זאת מאידיאל אלא בהבנה שזהו שירות קל ומעניין שמעניק עמדת זינוק מצוינת אל חיי האזרחות. ממילא אין להם סמכות מוסרית להטיף לאומה בשם עברם הצבאי. הם לא דמויות מופת, הם סרבנים גרידא.
ובשורה התחתונה: טייסי 69 המורדים ואנשי 8200 הם ההייטקיסטים, הם המפגינים, הם מבריחי ההשקעות לחו״ל, הם טייסי אל־על שסירבו להטיס לאיטליה את ראש הממשלה, ובעיקר הם המנדטים המתוסכלים של מרצ שלא עברו את אחוז החסימה. כולם אמידים, שמאלנים ומתוסכלים, שאינם מקבלים את רצון העם כפי שהתבטא בתוצאות הבחירות. הפעם הם נטפלים לרפורמה, מחר זה יהיה משהו אחר שלא בא להם בטוב.
אם לא יענישו הפעם כראוי את הסרבנים שבהם, אם ייכנעו למאווייהם וייתנו להם את כל חפצם, נוכל לומר שזה אכן קץ הדמוקרטיה הישראלית.
