אנו נמצאים מזה מספר שנים במדינה בכאוס פוליטי, קשה לקרוא למצב בשם שונה. 5 מערכות בחירות, ממשלות מחזיקות מעמד בקושי שנה והפגנות המוניות משני צידי המחנה שהתעצמו דרסטית בשבועות האחרונים.
תוך כדי הפלונטר הפוליטי, הלך הרוח בקרב הפוליטיקאים – וגם בקרב הציבור – עלה בכמה טונים ממה שזכור לנו אך לפני שנים ספורות. זה לא אומר שמעולם לא היו ביטויים קשים או הפגנות שכאלו, אך זה בהחלט אומר שהרוחות מתלהטות. ובתוך כל הלהט נראה שאפשר להאשים את המחנה השני בצרות שפוקדות את המדינה ללא שום קשר למציאות. הדבר נכון לכל תחום אך הוא עצוב במיוחד כאשר מייחסים אבדן חיי אדם לממשלה כזו או אחרת.
לא ניתן במגבלת המילים במאמר זה לעשות סקירה היסטורית של ההאשמות בין המחנות ולכן אתייחס אך ורק לשתי הממשלות האחרונות שכיהנו כאן, הממשלה הנוכחית בראשות בנימין נתניהו והממשלה הקודמת בראשות נפתלי בנט ולאחר מכן יאיר לפיד.
בחודש מרץ 2022 חל זינוק במספר הנפגעים כתוצאה מפיגועי טרור, הפיגועים שתפסו כותרות הם רק חלק קטן מכלל הפיגועים באותו חודש – פיגוע הדקירה ארמון הנציב, פיגוע הירי בחדרה, דריסה בבאר שבע ופיגוע הירי בבני ברק. בחודשים שלאחר מכן אירעו פיגועי הירי באריאל ותל אביב ופיגוע הגרזנים באלעד. הזינוק החד במספר ההרוגים והפצועים הוביל את מתנגדי ממשלת בנט ולפיד להאשים אותם בכך שהרכב ממשלתם הוא זה שהוביל לעלייה בטרור. במקביל החל מבצע שובר גלים כדי להתמודד עם גל הטרור.
הסתכלות בדוחות החודשיים של השב"כ, כשנה לאחר אירועים אלו, מראה שאין דרך לבסס את ההאשמות הללו במציאות. לא רק בגלל הפרעות בלוד ובערים המעורבות, הלא הן מבצע שומר החומות, שאיכשהו עוד יוחסו למשא ומתן עם המפלגות הערביות (וגם על זה אפשר לחלוק). אלא גם בגלל שלצערנו הטרור שב וזינק בחודשים האחרונים, ולמעשה ניתן לראות שכמות הפיגועים הגיעה לשיא מאז שומר החומות דווקא תחת ממשלת נתניהו, שביקרה את ממשלת בנט-לפיד בגין אירועי הטרור בתקופתה.
מהצד השני, בחודשים האחרונים התחדשו הקריאות של אלו שהיו שותפים בממשלת בנט-לפיד, על כך שממשלת נתניהו מפקירה את חיי האזרחים, וזאת בשל זינוק מעציב במספר הנפגעים מפיגועים מאז הוקמה ממשלת נתניהו. קריאות אלו שוגות באותה טעות חמורה של הקריאות ההפוכות. אנו רואים שללא קשר לזהות הממשלה, הטרור מזנק וגובה קורבנות, ממש כאילו למחבלים לא משנה מי עומד בראשות מדינת ישראל, העיקר לנסות ולרצוח את אזרחיה.
מאידך, בזמן ממשלת בנט-לפיד, בעיקר עם פרסום הנתונים לשנת 2022 בדבר מספר הפלסטינים שנהרגו ביהודה ושומרון, היו שטענו שמדובר בממשלה פטריוטית או ימנית לא פחות ואף יותר מכל ממשלה אחרת. וזאת בשל מספר הרוגים ביהודה ושומרון, המיוחס למלחמה בטרור, גבוה מזה עשורים, על פי נתוני האו"ם.
חלק מאותם הרוגים הינם אזרחים שלא עסקו בטרור אך הרוב המוחלט הינם כאלו המיוחסים לארגוני הטרור או כאלה שסיכנו את חיי האזרחים והחיילים, כך לפי נתוני משרד הביטחון (השתמשתי בנתוני האו"ם משום שהם מאפשרים לעשות סקירה משווה לשנים עברו. הנתונים של משרד הביטחון אינם שונים במיוחד כך שהנקודה עומדת בעינה אפילו אם לא מייחסים לנתוני האו"ם את מירב האמינות).
אך שוב, כאשר מסתכלים על הנתונים בפרספקטיבה המתאימה, ניתן לראות שממשלה כזו או אחרת אין ביכולתה להסביר שוני במדיניות הטיפול בטרור. אם בשנת 2022 היה שיא במספר ההרוגים באיו"ש מזה שנים שעומד על 154 הרוגים, הרי שנכון לתאריך 12/3/23, על פי משרד הבריאות הפלסטיני, שנת 2023 הינה שנה עקובה מדה הרבה יותר משנת 2022. באם המצב ימשך כך, בקצב של 77 הרוגים (כמעט כולם מחבלים) בחודשיים וחצי בלבד, שנת 2023 עם מספר שעומד על למעלה מ-350 הרוגים באיו"ש בלבד.
נראה שיש קשר מסוים בין עליית הטרור וחומרתו לבין כמות ההרוגים הפלסטינים. הקשר נטוע בעובדה שצה"ל עוקב אחרי המחבלים בתוך יו"ש ומחסל את אלו שביצעו פיגועים או את אלו שעמדו לבצע פיגועים. וככל שהוא נכנס עמוק יותר כך ההתנגדות חזקה יותר וישנם יותר נפגעים, מרביתם מחבלים. אנו מצפים מצה"ל להילחם בטרור וכך הוא עושה, אם כן, מספר ההרוגים הפלסטינים מצופה לעלות עם העלייה בטרור.
נראה שבכל המקרים המתוארים לעיל, סומכים המאשימים על הזיכרון הקצר של הציבור. בנקודת זמן ספציפית קשה להיכנס לפרספקטיבה. כאשר מתחרש פיגוע, הדם רותח והמחנאות הפוליטית מנצלת את המצב לטובתה.
מגוחך, ואף אבסורדי, להאשים ממשלה בטרור מעצם ההרכב שלה מבלי להצביע על מדיניות כלשהי שהיא ביצעה שגרם לכך כדוגמת ממשלת אוסלו. גלי טרור הינם נחלת מדינת ישראל מזה שנים, עוד מאז תקופת העלייה הראשונה.
מוטב שנזכור, מלחמה בטרור היא מדיניות משותפת לימין ולשמאל בישראל. הצבא כמעט ולא משתנה בגלל שינויים בממשלה ובמיוחד לא בלוחמה בטרור. מבצע שובר גלים שהחל בממשלת בנט-לפיד ממשיך ביתר שאת בממשלת נתניהו, גל הטרור עיוור לאלו העומדים בראשות הממשלה ומנסה להכות בנו כמה שהוא רק יכול. ויכוחים פוליטיים הם חלק מחיינו, אך אל לנו להאשים את המחנה הנגדי באשמה של הרג חפים מפשע או בגרימת טרור, הדבר מבזה את קורבנות הטרור ואת אלו העוסקים במלאכה להגן עלינו ללא קשר לשיוך פוליטי.
