הבורסה בתל אביב נפלה היום ביותר מ-3% במדדים המובילים. מדד ת"א 35 ירד ב-3.1% ומדד ת"א בנקים צנח ב-4%. הרקע למסכים האדומים, הוא קריסת סיליקון ואלי בנק SVB)). למרות שלבנק הזר אין השפעה ישירה על המניות בתל אביב, החששות מתחילתו של משבר כלכלי שישפיע גם עלינו, נתנו את אותותיהם.
בנק SVB מתמחה במתן אשראי וליווי של חברות הייטק וסטארטאפים. את הכספים שאותן חברות גייסו ממשקיעים, הן הפקידו בבנק, לרוב בפיקדונות.
בשנה האחרונה ענף ההייטק העולמי חווה משבר קשה, בין היתר ברקע העלאות הריבית בעולם ובארה"ב בפרט והקושי לגייס כספים. חברות רבות שנקלעו לקשיי נזילות, ביקשו למשוך את הכסף שלהם מהבנק, כך הבנק נאלץ לשחרר כספים רבים, חלקם תוך מכירת אגרות חוב בהפסד, כדי "להנזיל" את הכסף. ברקע האירועים הללו ולאחר שסוכנות הדירוג הבינלאומית מודי'ס הורידה את הדירוג שלו, המניה של הבנק האמריקאי קרסה ב-60% ביום חמישי האחרון. משם כבר ההתרסקות הייתה בלתי נמנעת. אי אפשר היה לעצור את כדור השלג המתגלגל כשאלפי לקוחות "רצים לבנק" כדי לנסות למשוך את כספם. יש לציין כי מלבד חברות ההי-טק ישנם גם משקי בית רבים שהפקידו בבנק את כספם. בין לקוחות הבנק שנפגעו ישנם מאות חברות היי-טק ישראליות ומשקיעים ישראלים.
בעקבות האירועים, הרגולטור המקומי בארה"ב הקפיא את הגישה לחשבונות הבנק, ולפי הודעתו, לקוחות "מבוטחים" יקבלו גישה לפיקדונותיהם מחר, יום ב'. נציין כי הביטוח הסטנדרטי לפיקדונות בארה"ב עומד על כ-250 אלף דולר אולם ביטוח הפיקדונות לא מנחם רבים מהלקוחות שהפקידו סכומים גדולים בהרבה והסיכוי שלהם לקבל את מלוא כספם חזרה, נמוך. כדי להשיב לכל הלקוחות את הכסף שלהם, הבנק יצטרך למכור את כל נכסיו וספק אם הם מכסים את מלוא ההתחייבויות.
אתמול פורסמו הערכות שונות לפיהן כלל המפקידים יקבלו לפחות 50% מכספם, אבל חשוב לציין כי בדרך ישנם נושים רבים והוצאות גדולות, כך שלא ברור כמה כסף יישאר וכמה באמת יקבלו אותם לקוחות.
חייבים לעצור כאן ולומר, מה שקרה בישראל במהלך השבועות האחרונים ועד קריסת הבנק בארה"ב והפגיעה באלפי לקוחותיו, מחייב התערבות וחקירה מעמיקה של הרגולטורים. שר האוצר הודיע בסוף השבוע על הקמת צוות מיוחד לבחינת השלכות קריסת הבנק, הכולל את משרד האוצר, בנק ישראל, הרשות לניירות ערך ורשות החדשנות. חשוב לבחון את הנזקים, הפתרונות והסיוע הנדרש, אבל לא פחות חשוב לבחון את התנהלותם של גורמים שונים בעלי השפעה, שבלהט שנאתם המטורפת לרפורמה המשפטית ומוביליה, שכחו כללים בסיסיים של אחריות, זהירות וחובת אמון לציבור ולמשקיעים.
נזכיר כי ברקע הניסיונות להילחם ברפורמה המשפטית, עודדו חברות הייטק וגורמים מהתחום, כגון "פאפיה גלובל" בניהולה של ענת גז ו"ורביט" בניהולו של תום לבנה (שאף חשף את עצמו ואת המשקיעים בחברה שלו ב-100 מיליון דולר לבנק הקורס) הוצאה של כספים מישראל והפקדתם בארה"ב. חלקם, לכאורה, אף הביאו לכך שכספים שהועברו מישראל – הופקדו בבנק SVB עצמו. אליהם הצטרפו כלי תקשורת ו"עיתונים" כלכליים (כלכליסט ודה מרקר), שפמפמו ללא הרף את הנושא ואף הדריכו בכתבות הסבר מפורטות כיצד לפתוח חשבון בנק בחו"ל ולהעביר כספים לארה"ב. הם לא טרחו כל כך לציין את הסיכונים, את הבעיות ואת העלויות הגבוהות הכרוכות בכך. סביר להניח שישראלים לא מעטים הפסידו כספים בעקבות עצות אחיתופל הללו.
רשות ניירות ערך, רשות שוק ההון, משרד האוצר ורגולטורים נוספים צריכים לפתוח בחקירה – האם בוצעו עבירות בהתנהלות אותם גופים שעודדו פתיחת חשבונות בבנקים בארה"ב וגרמו נזק? האם ישנם גופי השקעות או גופים מוסדיים שפעלו ברקע ה"המלצות" כאלו ואחרות ולחצים שהופעלו עליהם? לא מן הנמנע כי גם המשקיעים עצמם יבחנו תביעה משפטית כנגד מי שהוליך אותם שולל או פעל ממניעים פוליטיים (ולא עסקיים טהורים) וגרם להם נזק.
איך זה ישפיע עלינו?
SVB הוא בנק קטן יחסית וסקטוריאלי (בתחום ההי-טק), אבל לקריסה שלו עלולה להיות השפעה גדולה. "לפי ההערכות כ-90% מהפיקדונות שנשארו ב-SVB אינם מבוטחים. המשמעות היא שחברות רבות איבדו את כספי הגיוס שלהן ונמצאות כבר היום במשבר נזילות חריף", מסביר אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות בית השקעות, "חברות אלו יצטרכו לגייס הון חדש במהירות, מה שיגרום להן לשלם מחיר גבוה על הכסף או להתחיל לפטר עובדים ולעצור פעילויות. לא נופתע בכלל אם נראה בשבועות הקרובים גל פיטורים חריג בתעשיית ההייטק ובעיקר בקרב סטארטאפים בשלבים שונים". באופן טבעי, הכלכלה הישראלית, שלסקטור ההייטק יש משקל גדול בה, תושפע מכך. בנק ישראל יצטרך לקחת את האירוע והשלכותיו במסגרת השיקולים לקביעת גובה הריבית בחודשים הבאים, שכן המשך העלאת הריבית עלולה להכביד עוד יותר ולהקשות על ניסיונות התאוששות.
מעבר לחשש מהשפעה על ענף ההיי-טק, קיים גם חשש מהשפעות נוספות על המערכת הפיננסית. בפעם האחרונה שקרס בנק בארה"ב הייתה ב-2008, מה שהוביל למשבר הפיננסי העולמי באותה שנה. עם זאת חשוב גם לציין כי לא נראה שלקריסה של SVB יהיה אפקט דומינו ותרחיש של 2008 הוא כנראה לא תרחיש סביר. הכלכלן הראשי של בנק לאומי, גיל בפמן, מציין שהעובדה שקיים בארה"ב ביטוח פיקדונות, צפוי למנוע הסתערות של משקי בית, שהם הפעילים יותר בבנקים מקומיים ואזוריים ולמנוע אווירת בהלה. לבנקים המסחריים קיימים גם מנגנונים שאמורים לסייע בנזילות בעת הצורך וההנחה היא שהאירוע הנוכחי לא יגרום להדבקה פיננסית נרחבת.
בכל מה שקשור אלינו, הבנקים בישראל, בניגוד למרבית הבנקים בעולם, הפגינו איתנות וחוסן במשבר הכלכלי של 2008 ומאז, הרגולציה על הבנקים בישראל בהיבט הזה רק התגברה וחוסנם גבר עוד יותר. למעט אותם לקוחות של בנק SVB ולמעט חשיפה (זניחה יחסית) של גופים מוסדיים בישראל לאותו בנק ולחברות היי-טק שנפגעו, נראה כי אין כרגע לישראלים השפעה מיידית מקריסת הבנק האמריקאי. יש כאמור אי וודאות והיא באה לידי ביטוי בהתנהלות הבורסה, אך גם זו עשויה להירגע ככל שיתברר שהבעיה היא נקודתית בלבד.
