הפרלמנט האירופי יתכנס היום (ג') המודאג מאוד לכינוס חריג במיוחד שידון ברפורמה המשפטית בישראל. זהו דיון במהלך פוליטי-פנימי המתקיים בישראל, ובשפה פחות מכובסת ודיפלומטית – מדובר בכינוס שכולו התערבות בוטה במיוחד בענייניה הפנימיים של מדינת ישראל.
הפרלמנט האירופי הוא אחד ממוסדות האיחוד האירופי. הוא מתפקד כבית התחתון של האיחוד והוא הגוף היחיד שהרכבו נקבע בבחירות במדינות השונות של האיחוד. לכל מדינה יש בפרלמנט נציגים בהתאם לגודלה היחסי באוכלוסייה.
לפני כחודש, פרסם האקונומיסט הבריטי את מדד הדמוקרטיות שהוא מפרסם בכל שנה ונחשב לאחד המדדים הנחשבים בעולם. לאור דאגתו של הפרלמנט האירופי ממצב הדמוקרטיה בישראל, נחזור למדד הדמוקרטיות כדי לבדוק את הצביעות האירופית, צביעות שיש לה ביטויים חוזרים ונשנים בכמה היבטים.
ייתכן מאוד שאת הדיון החשוב והדאגני לדמוקרטיה הישראלית תנהל נשיאת הפרלמנט, רוברטה מצולה ממלטה. מלטה, זאת יש לדעת, הגיעה לציון 7.7 ולמקום ה-33 במדד הדמוקרטיות לשנת 2022, 4 מקומות מתחת לישראל בעלת הציון 7.93. ייתכן מאוד שהדיון יתקיים במקום שבו רוב פעילות הפרלמנט מתבצעת, בבריסל שבבלגיה. מיקומה של בלגיה נמוך אף מזה של מלטה, היא השיגה ציון 7.64 ומקום 36, 7 מקומות מתחת לישראל.
איטליה, מהגדולות במדינות האיחוד שלה 73 נציגים וקרוב ל-10% ממושבי הפרלמנט, הגיעה לציון 7.69 ומקום 34, רק 5 מקומות מתחת לישראל. זוכרים את פולין והונגריה שכל מתנגדי הרפורמה צועקים שחס ושלום אנחנו עומדים להידרדר אליהן? פולין אכן עם הציון 7.04 ומקום 46, והונגריה עם ציון 6.64 ומקום 56. גם לפולין והונגריה יש יחדיו עוד 10% ממושבי הפרלמנט וגם הם ישתתפו בדאגה לדמוקרטיה הישראלית. וכך הלאה: רומניה, בולגריה, סלובקיה, קרואטיה ועוד מדינות שהגיעו כולן לציונים ולמיקומים נמוכים מאלו של ישראל – נציגיהם ישתתפו בדיון המיוחד שכולו דאגה לדמוקרטיה הישראלית.
הדיון אמנם חסר כל משמעות מעשית, אך אסור לזלזל בעצם קיומו. איך ייתכן שמתקיים דיון כה חסר תקדים בתהליך פוליטי-פנימי מובהק? לא מן הנמנע שהוא מגיע על רקע התבהלה ההולכת וגוברת שאותה יצרו וממשיכים ליצור מתנגדי הרפורמה המשפטית בישראל. הם מעבירים לחבריהם באירופה את דעתם שמדובר בהפיכה משטרית שסופה דיקטטורה. המתונים שבהם רק מתדרכים את האירופים שלא לציטוט ושלא לייחוס, תדרוכים בין חברים. הגרועים שבהם לא מהססים לכתוב בתפוצה רחבה שלחץ, ואפילו בידוד בינלאומי, הם ממטרות המאבק שתכליתו להכניע את הממשלה. ואם כך מדברים הישראלים, מדוע שהאירופים לא ייענו ולא יקפצו על ההזדמנות?
הדיון הזה משתלב היטב בכמה וכמה מגמות אירופיות בולטות ומדובר רק ברמת המדינות או האיחוד עצמו. ביהודה ושומרון, וחאן אל אחמר הוא הדוגמה המובהקת, ניתן לראות את דגל האיחוד האירופי מתנוסס על לא מעט מבנים. הדגל זרוע הכוכבים הוא אמצעי פוליטי מובהק שתכליתו למנוע את הריסת המבנים הבלתי חוקיים ומעיד על ההתערבות הבוטה במדיניות של ישראל. מימון אירופי של מיליונים זורם לעשרות ארגונים שתחת מסווה של "זכויות אדם" מנהלים למעשה לוחמה משפטית בישראל במימון אירופי נדיב.
מדינה הנתקלת בצביעות ובהתחסדות במערכת הבינלאומית חייבת להגיב בעוצמה ובנחישות. יש לומר לאירופים, או ליתר דיוק – יש להטיח באירופים – את האמת על התערבותם הבוטה והמתמשכת בישראל ועל צביעותם, שהדיון הצבוע הזה ברפורמה המשפטית הוא רק ביטוי אחד של אותה צביעות. בסופו של דבר, ישראל רק תצא מחוזקת אם תעמוד על משמר הכבוד הלאומי שלה.
