כשהייתי בתנועת נוער, ולא אחת מהליברליות שבהן, המדריך שלי הביא לנו פעם את השיר "אהובתי" של משינה. כלומר דף נייר שעליו מודפס השיר.
למיטב זכרוני היה גם רדיו דיסק עם דיסק של משינה, ושמענו את השיר כולו, ואז הוא העביר לנו פעולה שלמה שבה מוסבר למה זה בעצם שיר שהקב"ה כותב לכנסת ישראל או משהו כזה. כאילו שיר אהבה בין אלוהים ובין העם שלו. זה לא הרגיש נכון, האמת, אבל זה העביר לו פעולה שלמה, ואני הבנתי שמה שהופך מדריכים למדריכים זה את היכולת שלהם לחלץ מסר מכל דבר.
אבל הנה לפני שבוע יצא השיר והקליפ של נועה קירל לאירוויזיון. אני לא כותב על הקליפ כי לא אהבתי אותו (רק את השוט האחרון שהוא מוצלח בעיני) וגם כי אני לא מבין גדול בקליפים וגם כי אני לא בטוח שזה יעבור את כלל קוראי האתר. אבל מראש הנחתי שזה שיר פופ, די טראשי (סליחה נועה, זו לא את זו התחרות). ובקריאה הראשונה זה היה שיר מהסוג של אנה זק, כלומר שיר שאומר "אני לא צריכה אותך לך מפה או שתעמוד בצד ותצפה בי כמה אני מרשימה".
אבל זה לא מה שיש שם.
הנה, למשל, הבית השני:
Hey, do you wanna check my DNA?
Older stories, time to go away
And believe in fairytales oh
If you’re gonna do it…
רגע רגע, מה. מה קשור DNA? סיפורים ישנים? אמונה בסיפורי פיות? כלומר איך זה נכנס לנרטיב של מערכת זוגית, היכרות או פרידה או עמידה על שלי או מה?
ואז הבנתי. זה שיר על ישראל.
זה לא שיר על נועה (או דוברת נשית אחרת) ולא שיר על מערכת יחסים אנושית. זה שיר על ישראל מול העולם. מההתחלה ("היי, אתה לא אוהב את הצורה בה אני מדברת / היי, אז אתה עומד בצד וקורא לי בשמות / אני לא האויב שלך"), דרך הגנים וה-DNA, הסיפורים הישנים, המסורת, ההיסטוריה שחוזרת על עצמה וכתיבת ספר חדש.
בקיצור, הדוברת בשיר מתארת את עצמה כדמות עתיקה, שעומדת בפני עצמה, נדירה, ניסית כמעט. שונאים אותה, היא הולכת נגד השונאים, מציעה לפתוח דף חדש וקוראת לעצמה יוניקורן (בהייטקיסטית – חברה בבעלות פרטית שעברה את שווי המליארד דולר). חדת קרן. מזל שלא קראה לעצמה סטראטאפ ניישן.
ומאז אני לא יכול לקרוא את השיר הזה אחרת. זה שיר שאפשר לדמיין בו את מדינת ישראל תוקעת אצבע בפרצוף של פעילי BDS או אלה שמעודדים את מחיקת ישראל. אין פה באמת אמירה פוליטית משמעותית – זה כל מה שיש. אצבע בעין, אבל אלגנטית, כי, כאמור, בקריאה ראשונה (ובלי המון מודעות פוליטית או גיאופוליטית) זה בעצם שיר על פמניזם ועצמאות נשית, שאלה דברים שכולם בעדם בגדול, אז יש פה איזה תחכום, וזה נחמד.
יפה, אני ראוי כרגע להדריך בתנועת נוער.
