טיוטת חוק ההסדרים שהופצה לאחרונה מלמדת אותנו שנפל דבר: דווקא בעת כינונה של קואליציה שבה נהנות המפלגות החרדיות מדומיננטיות משמעותית – מחלחלת ההבנה של משרד האוצר כי קיים צורך אמיתי ומהותי לשלב גברים חרדים במעגל התעסוקה באמצעות רכישת מקצוע. אבל בטיוטת החוק מוזכרים אך ורק קורסים מקצועיים של מה"ט (המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ובמדע), קורסים מקצועיים המעניקים תעודת טכנאי או הנדסאי.
כמי שעוסקת שנים רבות בשילוב מיטיב של צעירים פריפריאליים במעגלי ההשכלה הגבוהה והתעסוקה, אני יודעת מקרוב עד כמה מדובר בצעד חשוב, ולו ברמה ההצהרתית, שעלינו לעשות ככל שביכולתנו כדי שישרוד את המאבקים הקואליציוניים לקראת אישור חוק ההסדרים. לצד זאת, אני גם יודעת שהפתרון האמיתי לשילוב הגברים החרדים במעגל התעסוקה חייב לכלול גם כמה נדבכים נוספים, ובראשם: האפשרות ללימודים אקדמיים. אסור להסתפק בהכשרות מקצועיות, עלינו לאפשר ולעודד גברים ונשים חרדים לרכוש תואר אקדמי ולהרחיב את אפשרויות התעסוקה וההשתכרות.
מטיוטת חוק ההסדרים ניכר כאמור כי הממשלה הפנימה את העובדה כי ישנו פער בין הציבור הכללי לבין החברה החרדית, שדורש להעניק לאחרונה סיוע מוגדל על-מנת להשתלב בשוק העבודה. הקורסים המקצועיים לא דורשים לרוב תעודת בגרות או עמידה במבחן הפסיכומטרי והודות לתקציבים החדשים ניתן יהיה לפתוח שלוחות חדשות בריכוזים חרדיים ולהוריד את הסף המינימלי של מספר הסטודנטים הנדרש לצורך תקצוב שלוחה חדשה, כמו גם מתן תמריצים כלכליים למכללות מה"ט עבור כל סטודנט שיסיים את לימודיו בהצלחה.
זהו צעד חשוב, אך ממש לא די בו.
המצב הנתון כיום הוא שהחרדים אינם חלק מאומת הסטארטאפ. בדו"ח הגיוון של תעשיית הסטארטאפ הישראלית של Power in diversity שהתפרסם בימים האחרונים, עולה כי בהייטק הישראלי רק 3% מהעובדים משתייכים למגזר החרדי, כאשר בסטארטאפים הנתון עומד על 0.4% עובדים חרדים (למעשה מדובר לרוב בחרדיות).
הכשרות מקצועיות הן פתרון מהיר יחסית וממוקד תעסוקה וכנראה לכן הוא נבחר להיות "שער הכניסה" של החברה החרדית לתעסוקה. אבל אסור לנו לקבלו כבסיס לטווח ארוך. רק השכלה גבוהה תוכל לקרב אותנו ליעד הנכסף של מוביליות בשכר ואפשרויות קידום בקריירה. בהסתכלות על נתוני השכר בישראל, קל לראות שלא דומה שכרו של בוגר לימודי תעודה לשכרו של אקדמאי וכי הביטחון התעסוקתי שלו נמוך היות והוא מיומן לתחום או למקצוע ממוקד.
מהניסיון שלנו בעמותת "אלומה", למדנו באינספור מקרים כי בפני הצעיר החרדי עומדים קשיים ואתגרים רבים בבואו לבחון ולמצוא את הדרך המתאימה לו להשתלבות מיטבית בשוק התעסוקה. חובה עלינו להציג בפני כל אחת ואחד מהם את מגוון האפשרויות העומדות בפניו על יתרונותיה וחסרונותיה ולאפשר לו לבחור באופן מושכל את מסלול הלימודים שלו.
קורסים מקצועיים הינם דרך אחת, מהירה וממוקדת לרכישת תעודה ומקצוע ולהשתלבות בתעסוקה. אני מקווה שבחוק ההסדרים נוכל למצוא תוכניות ותקציבים גם עבור הצעירות והצעירים בוגרי החינוך החרדי הרוצים לבחור בדרך הארוכה – להשלים תעודת בגרות ופסיכומטרי ולהשתלב בלימודים אקדמיים. עבור סטודנטים אלה נדרשות לצד התאמה וליווי לקראת ותוך כדי לימודים, גם פעולות אקטיביות על מנת ליצור עבורם ואיתם הון חברתי המקביל ל-"שרתנו ביחד ולכן גם נעבוד ביחד".
הזדמנות שווה להשכלה גבוהה ותעסוקה טובה היא משימה לאומית חשובה מאין כמותה: לא רק עבור הדור הנוכחי של החרדים שמבקשים לפרנס את משפחתם בכבוד, אלא גם עבור הדורות הבאים שראויים לקבל מקורות השראה והוכחות במציאות שזה לגמרי אפשרי ומשתלם עבור חרדי ללמוד באקדמיה.
הכותבת היא מנכ"לית עמותת אלומה.
