"אלה שלא לומדים מההיסטוריה – נידונו לחיות אותה שוב" (ג'ורג' סנטיאנה).
שלום לכם, אלף פרופסרים ואנשי תרבות ורוח, אתם שפניתם לשגרירי גרמניה ובריטניה בתחינה לבודד את מדינת ישראל במידה והרפורמה המשפטית תעבור. ברצוננו לשאול: השתגעתם?
אתם פועלים להוצאת מדינת ישראל ממשפחת העמים וחושקים בחרם כיוון שהמשטר לא מכוייל במאה אחוזים לתפיסתכם. אתם פועלים להוצאת מדינת ישראל מברית העמים הדמוקרטיים הזמן שאחרים מנסים לפגוע בכלכלה הישראלית. לאן תרשו לעצמכם להגיע במאבקכם על הזזת הגבינה? מהיכן מגיעה המוכנות הזו "להוציא לעצמכם עין על מנת שליריב יוציאו שתי עיניים", כשלצידה הנכונות העגומה לכרות את הענף שעליו כולנו יושבים? מה היו אומרים בני דור תש"ח על קריאה שכזו?
השחרת פני החברה והמדינה היהודית היא טקטיקה ותיקת ימים של השמאל הקיצוני. שיטה שקיימת עוד משנות השישים בדמות מצפ"ן ושי"ח. ההתפתחות המטרידה כעת היא הצדקת המהלכים בידי אנשים נורמטיביים, מלווה בגלישה למחוזות של שנאה עצמית. חיים בקרבנו אנשים שהגיעו למצב בו תרומתם המשמעותית (לעתים) למדינת ישראל, מצדיקה את הפגיעה בה כעת, בשל תחושת אכזבה.
בתקופת הסזון (עונת הציד) בשנת 1944 חברו ההסתדרות, ההגנה והפלמ"ח לרדוף ולהכשיל את אנשי האצ"ל, הרוויזיוניסטים והלח"י. הם פעלו ללא כל עכבות, באכזריות, חטפו, עינו, חקרו ומסרו לבריטים את טובי בנינו. כל זאת בשל אי-הסכמה אידאולוגית-פוליטית. מרים ליברמנטש, אימם החרדית של שני לוחמי אצ"ל נאבקה בבריטים שהגיעו לקחת את בניה למעצר, לאחר שאנשי ההגנה הלשינו עליהם שהינם חברים באצ"ל והסגירו אותם. במהלך מאבקה בהם, בניסיון למנוע מהחיילים הבריטים להיכנס, מכים אותה החיילים וידה נשברת. איך הגענו לסיטואציות האלו? מה ימנע מאיתנו מלהגיע לשם?
מהות האירוע נבעה בעומקם של הדברים מהעדפת שותפות עם גורם זר (הבריטים) למול שותפות עם קבוצת אחים שנתגלעה ביניהם מחלוקת עקרונית. אירוע לא טוב בדברי ימי עמנו, אירוע שלא זכה למספיק תשומת לב ולא הופנם ולא הופקו ממנו לקחים. גרוע מכך, דומה שחברות מסוימות מגדירות גם כיום את האירוע כהצלחה. לא רק שלא למדנו דבר מטעויות העבר, אנחנו חוזרים עליהם ומחמירים אותם.
כיום, בשם הפסד בבחירות, קבוצה שממאנת לקבל את דין הבוחר הישר והדמוקרטי, פונה לעולם שיעזור לה בביטול הדמוקרטיה והעצמאות במדינת ישראל. בצביעות זועקת "דמוקרטיה או מרד" בכבישים ובכיכרות. "שלטון העם" יכונה על ידם פנייה לפריץ או זר שיכפה על העם את רצונם כקבוצת מיעוט יהירה.
את הטעות של הסזון ואלטלנה ספגו אנשי האצ"ל והלח"י בגופם ובנפשם ולא השיבו מלחמה. בראשם עמד בפרץ מנחם בגין והכריז "לא נלך למלחמת אחים".
למה תמיד הימין הוא זה שמונע את המלחמה? איפה המנהיג של השמאל שיעמוד בפרץ? למה אין גורמים משמאל שזועקים כיום "לא נלך למלחמת אחים"? איפה אתם?
ייתכן שתמיד הייתם כאלו. אגרתם נשק בסליקים בקיבוצים ובניתם תאים צבאיים של המפלגה בתוך צה"ל לאחר קום המדינה. דחקתם את הימין המסורתי מהשלטון עד שנת 77' באמצעות הפנקס האדום הידוע לשמצה. הרחקתם את הימין מהפיקוד העליון, חסמתם אותם מכל אפשרות להגיע לעמדות השפעה בתקשורת, באומנות, באקדמיה ובמערכת המשפט.
ראש האופוזיציה, יאיר לפיד כתב לאחר ההתנתקות "זה מעולם לא היה קשור לפלסטינים, לדמוגרפיה, לשאיפה להסדר שלום, לתשישותו היחסית של צה"ל או לכל אחד מן ההסברים שניתנו לנו. המניע היה אחר לגמרי, הפרת האיזון העדין בין חברת המתנחלים לחברה הישראלית. הוחלט ללמדם שיעור בצניעות, ואולי גם בדמוקרטיה". מעולם לא רציתם שניקח חלק במשחק. אבל כעת פתאום זה מתהפך עליכם. כללי המשחק לא משרתים אתכם.
יותר ויותר אנשי ימין מתקדמים במערכות, לעיתים עד לראש הפירמידה. תפיסות ורעיונות שנראו כבלתי אפשריים בעבר, הופכים לדבר שבשגרה בעקבות בחירות והקשבה לרחשי רוב העם – הרפורמה במערכת המשפט כדוגמה.
אתם מנהלים קרב נסיגה והשהייה כנגד היעלמותו של העולם הישן שקורס, משנים את הכללים תוך כדי המשחק בתקווה ש"הצלחתכם" תדחה את הנפילה ולא תביא פתרון.
אנחנו מציעים שתבואו פתוחים לשיח, תקשיבו לאחים שלכם, שנרמסו תחת הרעיונות שהובלתם פעם אחר פעם, ובחריקת שיניים המשיכו. מעולם לא פנו לפירוק הבית המשותף ומעולם לא פנו לאלימות ממסדית כפי שדוחפים לה מובילי המחאה.
אל תלמדו אותנו על דמוקרטיה. רכשנו השכלה זהה לשלכם, השוני היחידי הוא שאצלנו נוספו לידיעתנו במדעי המדינה גם ידיעות על ערכים יהודיים. אנחנו עם עם חלום משותף ועומק תרבותי, אנחנו לא מעוניינים באבא או אמא חורגים, עם מבטא בריטי או חיתוך דיבור גרמני, אנחנו ריבונים לעצמנו ואנחנו מאמינים שצריך לפתור את המורכבויות שלנו בינינו כמשפחה, כשבט, כעם.
עכשיו, כשהזמנים השתנו וכשאנחנו מובילים – אל תברחו החוצה. דברו איתנו. את מי אתם מעדיפים – את גרמניה או את עם ישראל? חזרו הביתה. גם לכם שמור מקום במהפך של '77 שמושלם ברגעים אלו.