נגיד בנק ישראל איננו פקיד. הוא ממונה אומנם בידי הממשלה ולא נבחר בידי הציבור בבחירות דמוקרטיות, אך חלק מהגדרת התפקיד שלו היא עצמאותו. הנגיד אינו כפוף לממשלה, וחייב להיות מסוגל להציג את האמת המקצועית שלו באופן נחרץ ומלא, בלי לחשוש מאיש; לדבר בחופשיות ולקבל החלטות באופן עצמאי לחלוטין במסגרת הסמכויות שהפקיד בידיו המחוקק. אולם, גם אדם במעמדו אינו רשאי לעשות כל דבר ולהתראיין בכל מקום. בחירתו של הנגיד פרופ' אמיר ירון להתראיין השבוע דווקא ברשת CNN, ולמתוח שם את הביקורת הלגיטימית שיש לו על חקיקת הרפורמה המשפטית, היא צעד בעייתי מאוד.
הנגיד אינו אזרח פרטי. בנק ישראל שבראשותו הוא אחד הגורמים המשפיעים ביותר במשק. אזרחי ישראל מייחלים למוצא פיו, ורבים מהם אף היו שמחים לשמוע ישירות מפיו את דעתו על הרפורמה. ניסיון של הנגיד להשפיע על מדיניות הממשלה דרך דיבור ישיר לקהל הישראלי עשוי אף הוא להיחשב ללגיטימי, אם הוא נעשה דרך כלי התקשורת בישראל. אולם כאשר הפנייה היא החוצה, והדברים נאמרים לכלי תקשורת זר ובשפה האנגלית, הם מקבלים משמעות שונה.
כשהנגיד מתראיין ל־CNN, הרושם המתקבל גם בארץ וגם בעולם הוא של ניסיון להזעיק עזרה. גם אם הדבר לא נאמר במפורש, המסר הסמוי הוא "תלחצו עלינו, הַפעילו לחץ בינלאומי על ממשלת ישראל לבלימת הרפורמה". אם זה לא היה המסר, הבמה הטבעית לריאיון הייתה הערוצים המרכזיים בישראל. אם הנגיד היה מעוניין להתראיין בארץ, כל מהדורות החדשות המרכזיות היו פותחות בפניו את שעריהן. אין עורך שהיה מוותר על אירוח פרופ' ירון באולפן, אפילו אם במקביל היו משודרים ראיונות דומים בערוצים המקבילים. איש לא היה מגביל את חופש הביטוי שלו, ודבריו היו מצוטטים גם בעיתונות הכלכלית העולמית. אבל הם היו נתפסים אחרת.
ריאיון הנגיד ב־CNN מצטרף למאמציהם של ישראלים מסוימים לייצר לחץ בינלאומי לסיכול הרפורמה. גם אם הצגת המאמצים הללו כ־BDS מוגזמת מעט, קשה שלא לראות את הקו המחבר בין התופעות. במקום להיאבק בכלים הציבוריים והפוליטיים הפנים־ישראליים כדי לעצב את מדיניות הממשלה, באופוזיציה פונים לעולם ומשחירים את פני המדינה. כאשר פנייה כזו לעזרת העולם מגיעה מצד הנגיד, המסר לעולם אפילו חריף יותר: בישראל קורה דבר נורא, הצילו אותה מעצמה.
פנייתם של "אנשי הרוח" לשגרירי מדינות זרות בבקשה שיימנעו מאירוחו של ראש הממשלה נתניהו בארצותיהם היא מעשה נבזי, אך עדיין חוסה תחת חופש הביטוי, המגן גם על אמירות שגורמות נזק ליחסי החוץ של ישראל. אולם לנגיד בנק ישראל אסור לעשות שימוש בטקטיקות כאלו. הוא חלק מהמערכת השלטונית הישראלית, ואת השפעתו על המציאות עליו להפעיל דרכה בלבד. מותר לו לדבר עם התקשורת העולמית, אך אסור לו לפעול מחוץ לישראל כדי להשפיע על מדיניותה, ובפועל אף להזיק לה
