חידוש היחסים בין איראן לסעודיה, הפגישה שבאה לאחר מכן בין נציגי איראן לבין נציגי איחוד האמירויות, והשיחות בין נציגי איראן לבין נציגים מבחריין, עוררו את תשומת הלב האזורית, בעיקר בירושלים ובוושינגטון.
היחסים בין איראן לסעודיה נותקו בינואר 2016, ביוזמת ריאד, לאחר שמפגינים איראנים תקפו את שגרירות סעודיה בטהרן ואת הקונסוליה הסעודית במשהד. זאת, בתגובה על הוצאתו להורג של איש הדת השיעי הסעודי, נימר א-נימר. בשנים האחרונות ניסו סעודיה ואיראן לחדש את היחסים הדיפלומטיים ביניהן. החל מ-2019 נערכו שיחות עקיפות וישירות בין המדינות בעומאן ובעיראק, כאשר שיחות אלה הבשילו השבוע בתיווכה של סין.
הסיבות להתקרבות המחודשת בין סעודיה לאיראן
שינוי המדיניות הסעודית מול איראן נבעה משתי סיבות עיקריות. בראש ובראשונה, תרמו לכך היחסים המתוחים של סעודיה עם הממשל הדמוקרטי הקיים בראשות הנשיא ג'ון ביידן. עוד במהלך קמפיין בחירות לנשיאות, הגדיר ג'ו ביידן את ערב הסעודית כ"מדינה מצורעת", בשל פרשת רצח ג'מאל ח'אשוקג'י בשנת 2018.
לאחר שנכנס לתפקידו כנשיא, המשיך ביידן את גישתו הקרה והמנוכרת כלפי סעודיה. בפברואר 2021, חודש לאחר כניסתו לבית הלבן, הכריז ביידן על הפסקת הסיוע האמריקני למבצע הצבאי הסעודי בתימן, כולל איסור מכירת אמצעי-לחימה מסוימים. זאת, כאשר סעודיה הינה הרוכשת הגדולה ביותר בעולם של נשק אמריקני.
במקביל, סעודיה ראתה את הממשל האמריקני ממשיך במאמצים בלתי-נדלים לחדש את הסכם הגרעין עם איראן, כולל הצעות לוויתורים מרחיקי-לכת. זאת, במקום להטיל על איראן עיצומים כלכליים קשים ביוזמה אמריקנית, להוביל מאמצים במועצת הביטחון של האו"ם לחדש את חבילת העיצומים נגד איראן במסגרת הסכם הגרעין (Snapback), ולהגביר את רף האיומים הצבאיים על איראן.
סיבה עיקרית נוספת לחידוש היחסים בין סעודיה לבין איראן, נעוצה במדיניות החוץ והביטחון של סעודיה. מאז ומתמיד העדיפה סעודיה לקיים קשרים דיפלומטיים ומדיניים עם כלל המדינות, גם אם מדובר ביריבה הגדולה ביותר שלה. בכל הקשור לאיראן, סעודיה מבינה היטב כי אין ברשותה צבא מספיק חזק שיכול להתמודד עם המעצמה השיעית האזורית, ולכן בריאד מעדיפים לשמור את העימות עם איראן במסגרת "יריבות" ולא מלחמה, וברמת עצימות צבאית נמוכה ככל הניתן. המטרה העיקרית של סעודיה בהקשר האיראני היא להתחמק מעימות צבאי עם טהראן, ולהשאיר את הזירה המלחמתית לישראל ולארצות-הברית, תוך שהיא מנסה להשפיע על שתי המדינות ממרחק "בטוח".
חרף חידוש היחסים בין שתי המדינות, אין יסוד להניח כי סעודיה ואיראן תגענה להסכם גם על הפסקת הלחימה בתימן, שם הן נלחמות זו בזו באמצעות שליחים. המלחמה בתימן החלה לפני ניתוק היחסים בין סעודיה לאיראן, וסביר להניח כי היא תימשך בתקופה הקרובה, לצד הפסקות-אש זמניות. סעודיה גם לא תסכים לנרמל את שאיפתה של איראן להשיג נשק גרעיני, שכן הדבר מסכן את הביטחון הלאומי הבסיסי שלה, ויעניק ליריבתה הגדולה יתרון ביטחוני אסטרטגי שובר-שוויון.
חידוש היחסים הדיפלומטיים בין סעודיה לאיראן: השלכות על ישראל
חידוש היחסים בין סעודיה לבין איראן לא צפוי לפגוע ביחסים שבין סעודיה לבין ישראל. ירושלים וריאד מנהלות יחסים חשאיים וקרובים במהלך העשור האחרון במיוחד, גם כשלסעודיה ואיראן היו יחסים דיפלומטיים לפני 2016. אין אפוא סיבה להניח כי חידוש היחסים עם איראן ישנה את המדיניות של סעודיה ביחס לישראל.
יש לזכור כי סעודיה עדיין נחשבת ליריבה גדולה של איראן, הן ברמה הלאומית (שתי מעצמות מוסלמיות שחותרות להגמוניה אזורית) והן ברמה הדתית (סונה מול שיעה)
סעודיה מעוניינת ביחסים טובים עם ישראל, בעיקר בכל הקשור למאבק בתכנית הגרעין של איראן. ישראל היא המדינה היחידה בעולם (להוציא מקרים נדירים במיוחד שבהם ארצות-הברית מעורבת) שמפעילה עוצמה קינטית נגד התוקפנות האיראנית, ובמיוחד נגד תכנית הגרעין של איראן. סעודיה מבינה זאת היטב ונהנית מפעולותיה של ישראל בהקשר זה.
סעודיה זקוקה לישראל גם בכל הקשור לפתיחת דלתות בוושינגטון וחיזוק מעמדו של מוחמד בן סלמאן מול הסנאט והקונגרס, בייחוד מול גורמים דמוקרטיים שנרתעים מגעים עמו לאחר רצח העיתונאי ג'מאל חשוקג'י בידי השלטון הסעודי. בן סלמאן מעוניין שישראל תסייע לו לבטל את החרם האמריקני על סעודיה בכל הנוגע למכירת מערכות נשק מתקדמות, בעיקר על-רקע ההתקדמות המהירה של איראן בתכנית הגרעין הצבאי.
בנוסף, הסכמי אברהם, שנחתמו בחסות ובהובלת סעודיה, מהווים נכס אסטרטגי וגיאו-פוליטי עבור הממלכה הסונית. סעודיה רואה בהסכמים כתהליכים מדיניים התורמים ליציבות האזורית, ובהתאמה מכך גם לצמיחה בכלכלה המקומית והאזורית של שותפותיה במפרץ הפרסי. סעודיה נהנית מרווחים פוליטיים משמעותיים וממותגת כמעצמה אזורית המתווכת הסכמי שלום. לסעודיה יש אינטרס להמשיך ולהעמיק את הסכמי אברהם, גם אם עדיין לא לקחת בהם חלק בעצמה באופן ישיר.
