מתווה בחירת השופטים החדש שהציג ביום ראשון ח"כ שמחה רוטמן איננו הצעה מושלמת. אולם, הוא ללא ספק מרוכך משמעותית לעומת הצעתה המקורית של הקואליציה. המתווה מונע בפועל כל אפשרות לשחזר בישראל את המהלך הפולני. על פי המתווה, הקואליציה לא תוכל בכלל לפטר שופטים וגם לא תוכל להשתלט על בית המשפט באמצעות הגדלה מהירה שלו, שני חששות אמיתיים שעמדו ברקע ההתנגדות העזה להצעה הראשונית.
אכן, המתווה מעניק יתרון גדול לקואליציה בקביעת דמותו העתידית של בית המשפט העליון, אולם הוא בשום אופן איננו מאפשר השתלטות עוינת מצד קואליציה מסוימת. קואליציות מטבען מתחלפות, וגם בית המשפט העליון ילך ויתגוון בדרך זו. המחשבה לפיה הפוליטיקה הדו גושית תישאר פה לנצח היא מחשבה מטופשת, וממילא גם החששות מהשתלטות לאורך זמן של גוש מסוים דווקא על בית המשפט.
אם כן, מדוע גנץ ולפיד ממשיכים להתבטא נגד המתווה באותה חריפות, כאילו לא חל בו כל שינוי? למה הם לא מתיישבים למו"מ זריז בניסיון לרכך עוד קצת את הרפורמה כולה? הסיבה לכך היא האסטרטגיה הגדולה שלהם: לפורר את הממשלה דרך בג"ץ, ובמילים פשוטות יותר: להחליף שלטון באמצעים לא דמוקרטיים. ההנחה של ראשי האופוזיציה היא שפסילת חלקים מהרפורמה בבג"ץ תכניס את המערכת לכאוס, לפחות זמני. התנגשות חזיתית בין רשויות השלטון, תזעזע את הממשלה והקואליציה זעזוע קשה מאוד, ותייצר שעת כושר לשינוי פוליטי.
השינוי הזה ייווצר משני כיוונים. ראשית, בליכוד ישנה קבוצה לא קטנה של ח"כים ושרים שלא יישארו באמת חלק מהקואליציה אם זו תמרה את פיו של בית המשפט. את הרמזים הראשונים לכך כבר היה ניתן לשמוע השבוע, בין היתר מהשר ניר ברקת. מעבר לכך, הממשלה עלולה לגלות שבמקרה של התנגשות כזו היא מאבדת שליטה במנגנון הציבורי, מציאות שאף היא תפגע בה קשות.
לאור זאת, לא קשה להבין מדוע גנץ ולפיד מייחלים כל כך לרגע ההתנגשות הזה. אולם, על מנת שהוא יתרחש הם חייבים ליצור דה לגיטימציה מוחלטת גם למתווה בחירת השופטים החדש. אם הם יתנו, אפילו ברמז, הכשר משתמע למתווה רוטמן החדש, הם עלולים לפספס את ההזדמנות. גנץ ולפיד מבינים היטב שהשופטים מביטים בהם, ובודקים את היחס שלהם לכל מתווה פשרה, ולכן הם מקפידים לוודא שלא תהיה שום פשרה. כך למשל הם המתינו שעות ארוכות עד שהביעו הסכמה ל"מתווה העם" של הרצוג, רק אחרי שווידאו סופית שהקואליציה דוחה אותו מכל וכל. קודם לכן הם אפילו לא העלו בדעתם להעניק יחס חיובי, אפילו פושר, למתווה. האופוזיציה לא מעוניינת בהידברות, משום שהיא בונה על פסילת הרפורמה בבג"ץ. זו האסטרטגיה שלה, ובלעדי האסטרטגיה הזו אין לה דבר.
