לפני עשרים שנה ראיתי את דני דנון נואם בוועידת בית"ר העולמית בבנייני האומה. הוא לבש חולצה כחולה וענד אותות שונים, כיאה ליו"ר תנועת בית"ר. מאחוריו, על מסך גדול, התנוסס סמל התנועה, מנורת שבעת הקנים על רקע מפה הכוללת בתוך ארץ ישראל חלקים נרחבים של ירדן. "שתי גדות לירדן, זו שלנו זו גם כן", שר הקהל למילותיו של זאב ז'בוטינסקי שהופיעו על מסך מקביל.
כל ראשי הממשלה מהימין – בגין, שמיר, שרון ונתניהו – הופיעו בכנסים של בית"ר לצד הסמל הזה. מעולם לא שמעתי את ממשלת ירדן פותחת חזית מדינית נגד ישראל בגלל האירועים הללו. השבוע הגיבה ירדן בזעם על הנאום של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מעל דוכן בפריז, שעליו התנוססה מפה של ישראל המשתרעת על שתי הגדות של הירדן ועד הפרת והחידקל. לגינויים הקשים של ירדן הצטרפו מדינות ערביות נוספות, בהן סעודיה, שהגיבה בחמת זעם על הגזענות הישראלית. גם האמריקנים דאגו לגנות את האירוע בפריז.
לו הייתה כאן ממשלה נורמלית, סמוטריץ' היה צריך להשתתף בדיאלוג האסטרטגי עם ארה"ב, לשבת במחלקת המדינה ולנהל דיוני תיאום עם הממשל
מה קרה הפעם? ממשלה ימנית מלא־מלא עם נוכחות מכרעת של הציונות הדתית מעלה את סף הרגישות בכל העולם. העיניים ממוקדות בכל מקום ובכל אירוע. במקרה של סמוטריץ' יש לרגישות העודפת הזו על מה לסמוך. ראשי ממשלה מהימין לא התכוונו לכבוש את עבר הירדן המזרחי. שרון רצה להפוך את ירדן למדינה הפלסטינית, אבל בימין האידיאולוגי לא שוללים את רעיון הכיבוש גם מעבר לנהר. תנועות שונות, בהן מנהיגות יהודית של משה פייגלין, חרטו על דגלן את "שחרור השטחים בעבר הירדן הפלסטיני, שהם שטחי ארץ ישראל".
סמוטריץ' הוא שר האוצר, אחד משרי הביטחון של ישראל וחבר בכיר בקבינט. לו הייתה כאן ממשלה נורמלית, סמוטריץ' היה צריך להשתתף בדיאלוג האסטרטגי עם ארה"ב, לשבת במשרד ההגנה ובמחלקת המדינה ולנהל דיוני תיאום עם הממשל. לסמוטריץ' חשיבות מיוחדת בתחום השליטה שלנו על יהודה ושומרון. הוא ממונה גם על המנהל האזרחי ועל מנהלת תיאום פעולות הממשלה בשטחים. הוא הכתובת של האמריקנים על רקע המתיחות הגוברת בין שתי המדינות בגלל החוק לביטול ההתנתקות וכל האירועים הנפיצים האחרים בשטח. שר האוצר גם יודע שבלי התמיכה האמריקנית בביטחון המדינה, אין לנו מה לחפש.
כאשר סמוטריץ' קובע כי "אין דבר כזה עם פלסטיני", כפי שעשה בפריז, הוא לא מסבך רק את עצמו אלא מקומם עליו ועלינו עולם שלם. שר האוצר של מדינת ישראל צריך לנהל את הכלכלה הישראלית מול המדינות החשובות בעולם, ארה"ב והאיחוד האירופי. סמוטריץ' חייב להנהיג, לכוון ולהרגיע את הממשלות, את חברות דירוג האשראי ואת שרי האוצר והכלכלה בעולם, בעיקר בימים הקשים הללו שבהם היסודות הכלכליים של ישראל נתונים בסכנה בגלל הרפורמה המשפטית, שהוא אחד המחוללים שלה.
אבל סמוטריץ' עושה בדיוק את ההפך. האמירות שלו בלתי נסבלות. סמוטריץ' צייץ שצריך למחוק את חווארה אחרי הפיגוע הקשה שבו נרצחו האחים הלל ויגל יניב ז"ל, ואחרי שמתנחלים שרפו את הבתים והמכוניות בכפר הזה. הפיגוע עצמו נשכח רק בגלל המעשים הללו, שהסיטו את תשומת הלב הבינלאומית לעבר השורפים והמוחקים של חווארה. סמוטריץ' והממשלה כולה נאלצו להסביר ולהתנצל מול גל הגינויים ששטף את ישראל, אבל גם זה לא עזר לנו.
בפריז המשיך סמוטריץ' בפרובוקציות שלו והתריס נגד עצם קיומו של עם פלסטיני. אם שר אחר, אפילו ראש הממשלה, היה מנהל ויכוח היסטורי על הדרך שבה נוצרו הפלסטינים והגיעו לכאן, הוא לא היה זוכה למבול כזה של נאצות ותגובות זעם. שמעתי השבוע את אחמד טיבי ממציא שהפלסטינים הם צאצאי הכנענים, ומצהיר בערבית שחיפה כמו עזה שייכות להם, אבל זה לא העניין. סמוטריץ' הפך לשור מועד, העמדות שלו נבחנות היום בשבע עיניים. כולם לומדים את תוכנית ההכרעה שלו, את המלחמה שהוא יוזם מול הפלסטינים, את מדינת האפרטהייד שהוא מתכנן כאן. המכלול הזה הופך אותו (ואותנו) לפרסונה נון גרטה בעולם המערבי כולו.
נראה שסמוטריץ' לא מבין איפה הוא חי. ההתנהלות שלו מתאימה לחבר כנסת מן האופוזיציה ולא לשר חשוב כל כך בממשלה. אין לי מושג איך סמוטריץ' מרגיש כשהוא טס לארה"ב ולא מגיע לוושינגטון, ואחר כך נוסע לפריז כדי להשתתף בכנס הזוי לזכרו של ז'ק קופפר, אחת הדמויות הימניות הקיצוניות בקהילה היהודית בצרפת, אבל לא מוזמן לפגישות עם עמיתיו בממשלה הצרפתית. החרם שמוטל על סמוטריץ', מוטל למעשה על כולנו בגללו. זה לא עוזר לחלץ את המדינה מהמשבר האקוטי מול העולם. להפך. אנחנו שוקעים בבוץ עוד יותר.
ביום שלישי לפנות בוקר העבירה הכנסת את החוק לביטול ההתנתקות. שמעתי את הנאום המרגש של השרה אורית סטרוק מול המתנחלים מצפון השומרון, שכמה מהם נאלצו לעזוב את ההתנחלויות חומש ושא־נור ב־2005. בנימין נתניהו, שתמך בחוק ההתנתקות לפני 18 שנה, לא היה שם. גדי איזנקוט הזכיר שבמסגרת עסקת המאה עם הנשיא טראמפ הסכים נתניהו שחומש, גנים וכדים יהיו בתחומי המדינה הפלסטינית שתקום.
בעקבות החוק הזמינה מחלקת המדינה את השגריר מייק הרצוג לשיחה זועמת. זה לא קרה הרבה שנים. בכיר אמריקני טען ש"אנחנו רודפים אחרי הישראלים כמו ארנבים בשוחה". הדוברים גינו גם את ההתבטאויות של סמוטריץ'. נתניהו נאלץ לפרסם הודעה שלפיה "לא נקים יישובים חדשים בצפון השומרון", בניגוד מסוים להבטחה של השרה סטרוק מעל דוכן הכנסת ש"נקים מחדש את היישובים".
ביום שלישי בערב, אחרי כל הפדיחות בחו"ל (אגב, אין לי מושג למה סמוטריץ' מתעקש לדבר באנגלית אם הוא לא שולט בשפה. מה הבעיה לדבר בעברית עם מתורגמן, כפי שעשה בצרפת?), סמוטריץ' המשיך את קו הנזק גם בארץ. אחרי שלא שעה לבכירי הכלכלנים במשרד האוצר שהתריעו בפניו על אובדן מאות מיליארדים בגלל המהפכה המשפטית, הוא הבטיח במסיבת עיתונאים עם שותפו שמחה רוטמן למתן את קצב הרפורמה. ממסיבת העיתונאים הזו רץ רוטמן לוועדת החוקה רק כדי להגביר את קצב החקיקה של חוק יסוד השפיטה, שמבטיח את שליטת הקואליציה על מינוי שופטים.
