הכירו את ג'ק גנס. ג'ק הוא יהודי אוסטרלי, ומיליארדר. בשנת 2000 הוא ואחיו סם ייסדו ביבשת הדרומית רשת פארם קטנה של חמישה בתי מרקחת, וייקרא שמה באוסטרליה: Chemist Warehouse. הם העסיקו רוקחים, מכרו תרופות, וגם את כל המסביב: מוצרי טיפוח, איפור, שמפו ושאר תמרוקים. הודות למודל מסחרי ייחודי, החברה נודעה במחירים נמוכים יחסית וזכתה בתקשורת האוסטרלית לכינוי "מקדונלד'ס של הפארם". היא הלכה וגדלה עד שהפכה לאימפריה שהיא היום: 550 חנויות באוסטרליה, ניו־זילנד, סין ואירלנד. משפחת גנס הפכה לאחת העשירות באוסטרליה, והונה הוערך בכ־1.35 מיליארד דולר.
בקיץ שעבר דווח שענקית הפארמה האוסטרלית נמצאת בדרך לישראל. "התחרות מתרחבת", הכריזו הכותרות, ובמשרד הכלכלה סיפרו שהחברה של גנס בוחנת כניסה לשוק הישראלי, להתחרות בסופר־פארם וב־BE ולהוריד מחירים עבור הצרכן. אבל השבוע ג'ק גנס הופיע בכנסת והודיע שהוא ירד מהרעיון. בשיחת זום מאוסטרליה הוא סיפר לחברי ועדת הבריאות מדוע לא יפתח סניפים בישראל. "הייתי שמח לבוא לישראל, ואכן בדקנו את האופציה", סיפר. "מה שגרם לנו לרדת מזה הוא הרגולציה וההגבלות של הממשלה שלכם, שדורשת מאיתנו להמציא מסמכים שאין לנו. זה הופך את יבוא המוצרים לתוך ישראל לבלתי אפשרי".
באופן חריג, המנכ"לים של משרדי הבריאות והכלכלה ישבו שעות ארוכות בוועדה, הסבירו והתנצחו. אבל הח"כים נעדרו מהדיון – שנוגע לכל אזרח
במענה לשאלות חברי הכנסת תיאר גנס כיצד לפני שלוש שנים החברה שלו התרחבה לניו־זילנד ומאז ירדו שם מחירי התמרוקים, אף שניו־זילנד היא כלכלת אי עם שוק קטן למדי. "המצב שם די דומה לשלכם. גם שם היו מחירים גבוהים מאוד בגלל מיעוט שחקנים, והכניסה שלנו גרמה גם למתחרים להוריד מחירים. אני יהודי, ובאופן אישי הייתי מאוד רוצה לפעול להורדת מחירים גם עבור אזרחי ישראל, אבל כשבחנו את זה מול הנציגות בסידני הבנו שהרגולציה וההגבלות על יבוא אצלכם הופכות את זה ללא כלכלי".
בגלל סיפורים מהסוג הזה, כולנו משלמים עשרות אחוזים יותר על מוצרי היגיינה ותמרוקים, לעומת מחיריהם באירופה. המצב גרוע אפילו יותר מהפערים במחירי המזון. חברות כמו שסטוביץ ודיפלומט מפיצות כאן בבלעדיות מותגים כמו ספיד־סטיק, קולגייט או ג'ילט, ובאין מתחרים – הן קובעות מחירים הרבה יותר גבוהים מהמקבילה באירופה. למה אין מתחרים? בעיקר בגלל דרישות הרגולציה של משרד הבריאות: בדיקות יקרות בנמל לכל מוצר מיובא, הנפקת רישיון שיווק מראש, הבאת מסמכים מהיצרן והתאמה לתקן ישראלי.
מה שטוב לאירופה
את כל זה באה לפתור רפורמת היבוא שעברה בכנסת בנובמבר 2021. הרעיון המכונן שלה הוא: מה שטוב לאירופה, טוב גם לנו. במקום שבעת מדורי הגיהינום שעוברים כאן יבואנים, מאמצים את המודל האירופי של מסלול יבוא בהצהרה בלבד. פרק התמרוקים לבדו צפוי לחסוך בכל שנה כ־650 מיליון שקלים במצטבר למשפחות ישראליות. כתבנו כאן לפני כמה חודשים על מאמציהם של פקידי משרד הבריאות לעקר אותה מתוכן. בהתחלה ביקשו שם דחייה עד ל־1 בינואר השנה. רגע לפני כן חתם שר הבריאות היוצא ניצן הורוביץ על דחייה במחטף של עוד רבעון, וכעת, ב־1 באפריל, רפורמת התמרוקים אמורה סוף כל סוף לצאת לדרך.
אבל לפני כן, צריך תקנות שיגדירו איך בדיוק זה יקרה. משרד הבריאות הציג רשימת תקנות, שבפועל כוללת לא מעט דרישות שימשיכו להרחיק מכאן יבואנים או רשתות קמעונאיות כמו זו האוסטרלית. אם תרצו, "ריכוך" שאיננו ריכוך כלל. לדוגמה, פקידי הבריאות הכניסו לרשימת "החומרים המסוכנים" חומרים רבים שבאיחוד האירופי אין עליהם הגבלה. בנוסף, הם דורשים מהיבואן לפרט בדיוק או בטווחים את ריכוזו של כל רכיב ורכיב בתמרוק. למה זו דרישה בעייתית? כי פירוט הרכיבים הוא סוד מסחרי. יצרנים רבים מעדיפים לוותר על השוק הישראלי המזערי ולא לחשוף את המתכון. בגרמניה או בבלגיה אותה חברה תידרש רק לציין את הריכוז המקסימלי של כל חומר, אז למה אצלנו חייבים להיות שונים?
האמת היא שזה לא מקרי. ב־2016 עברה בכנסת רפורמת התמרוקים הראשונה, "רפורמת קולגייט" קראו לה, ומשרד הבריאות טרפד אותה בדיוק באותה דרך. בהתחלה דחייה של שנה "להיערכות", אחר כך הוצגו התקנות שהפחידו את היבואנים מחשיפת סודות מסחריים. משרדי סחר בעולם החלו לצלצל לירושלים בבקשה לרדת מהרעיון, ובסוף משרד הבריאות הודיע שהוא מושך את התקנות לזמן בלתי מוגבל. ככה טורפדה הרפורמה בסיבוב הקודם, אבל הפעם מנסחי החוק באו מוכנים, עם סעיפים מפורטים ותשובה לכל שאלה. התקנות שבנו פקידי המשרד חייבות לעבור את אישור ועדת הבריאות של הכנסת, זה יעלה להצבעה ביום ראשון הקרוב, ובידי הח"כים האפשרות למנוע את מסמוס הרפורמה. למרבה הצער, כרגע לא נראה שהם באירוע.
בנוהג שבעולם, כאשר מנכ"ל משרד ממשלתי טורח בכלל להגיע לוועדה בכנסת, הוא אומר כמה מילות ברכה ויוצא, משאיר לאחד מראשי האגפים שלו לייצג את העמדה המקצועית בדיון. אלא שהשבוע, מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן־טוב ומנכ"ל משרד הכלכלה אמנון מרחב ישבו במשך כל הדיון, כמעט שלוש שעות, הסבירו, ענו לשאלות והתנצחו לא מעט. לשני הצדדים ברור שזהו קרב חשוב. מרחב הסביר ש"כשאתה כלכלה קטנה ואתה בא עם דרישות ייחודיות, זה מוביל להתייקרות".
בר סימן־טוב מצידו הסביר שהאחריות עוברת מפקידי משרד הבריאות אל היבואנים והציבור – "אחרי הרפורמה, אתם לא תזמינו אותי לכנסת ואני לא אבוא (כדי לתרץ בעיות בריאותיות במוצרים)" – ובכל זאת הגן בנחישות על התקנות שהציע משרדו: "ישראל לא הפכה להיות אירופה בנושא התמרוקים. אנחנו חייבים לאשר את התקנות, אחרת יהיה פה כאוס". מנכ"ל משרד הכלכלה טען כנגדו שגם אם הח"כים לא יאשרו את התקנות, הרפורמה תיכנס לתוקף ולא יהיה כאוס. מלחמת סמכויות יצרית עם השלכות אדירות על יוקר המחיה. ומי כמעט לא הופיעו לדיון? הח"כים עצמם, ובפרט נציגי הימין הכלכלי בכנסת.
במקום שחברי הכנסת יציגו שאלות קשות לפקידים, יבקשו לנמק רגולציה עודפת, ידרשו להבין מדוע חוק שיצא מהכנסת זוכה לבוז כזה מצד הדרג המקצועי – רובם בחרו להיעדר. כשנציגי משרד הבריאות טענו שחומר מסוים מסוכן אף שמקביליהם האירופים לא סבורים כך, ולכן צריך הגבלות מיוחדות לתכשירים קומסטיים, היה זה מנכ"ל הכלכלה מרחב ששאל שלוש פעמים על אילו מחקרים מבוססת הטענה הזו, ולא קיבל מענה.
למחרת הדיון בדקתי עם כמה מהם, חברי כנסת מהליכוד או מהציונות הדתית שנוהגים לנאום בשבח הפחתת הרגולציה, נלחמים השכם והערב במכון התקנים ומבטיחים לפתוח את ישראל לייבוא. הנושא, מתברר, לא בוער מספיק. אחד תירץ שהוא אינו חבר בוועדה. שנייה טענה שהיו לה מחויבויות אחרות, ושלישי נשבע שהוא ממש רצה להגיע אבל הדבר נבצר ממנו מסיבות טכניות. חברת הכנסת היחידה שנכחה בדיון ואתגרה את משרד הבריאות הייתה ח"כ קטי שטרית. אולי מבחינת שאר חבריה, רפורמה אחת דוחקת רפורמה אחרת.
קרם תחת השמש
אכזבה נוספת, אם כי צפויה למדי, מגיעה מחברי הכנסת החרדים. נציגי הציבור העני ביותר, זה שנפגע באופן הקשה ביותר מיוקר המחיה במוצרי בסיס שכל משפחה רוכשת, מחזיקים כבר שנים ארוכות בשליטה במשרד הבריאות. גם כעת, ממלא מקום שר הבריאות הוא יואב בן־צור מש"ס, במקומו של אריה דרעי, יו"ר ועדת הבריאות בכנסת הוא חברם לסיעה אוריאל בוסו, ובכל זאת – המשרד נלחם בכל כוחו לטרפד רפורמה שתוריד מחירים, והוועדה צפויה לאשר ביום ראשון הקרוב את התקנות שיחריגו אותנו מאירופה בניגוד להיגיון שעמד מאחורי הרפורמה.
המרוויחים הגדולים מהמצב הזה יהיו דיפלומט, שסטוביץ, אסם, קוקה־קולה ושאר התאגידים ששולטים בשוק. בין המפסידים יהיו כל מי שקונים, למשל, מי־פה בעלות מופרזת לעומת מחירם באירופה. משרד האוצר נלחם, משרד הכלכלה צועק, ארגונים כמו לובי 99, פורום קהלת או איגוד לשכות המסחר פרסמו מסמכים מפורטים שמסבירים מדוע התקנות חורגות בלי הצדקה מספקת מהמקובל באירופה, ולמרות כל זאת – בלי התגייסות של נבחרי הציבור אי אפשר יהיה לכפוף את פקידי משרד הבריאות לרפורמה שהם לא מאמינים בה ועושים ככל יכולתם ללכת עם ולהרגיש בלי.
למרות תהליכים חיוביים שהתרחשו בישראל בשנים האחרונות, הנושא של רגולציה חכמה ותקנות יבוא מסובכות עדיין רחוק מליבם של רוב הח"כים ומעינו של הציבור שמחשיב את עצמו "חברתי". כך למשל, גם העיקרון של RIA – שמשמעותו הערכת השפעת הרגולציה, כך שבכל פעם לפני שהוא מחיל הגבלות מסוימות, הרגולטור נדרש לבחון את כלל השפעותיהן לטובה או לרעה, ואם התועלת שווה את העלות. פשוט ובסיסי, נכון? במדינות ה־OECD זהו נוהל חובה כבר יותר מעשור, אבל אצלנו רק לאחרונה מתחילים להטמיע את זה, מול גרעיני התנגדות קשים בממסד הממשלתי.
באחד הרגעים המדהימים בדיון שנערך השבוע בכנסת טענו פקידי משרד הבריאות שיש הצדקה לרגולציה שונה בישראל על קרם פנים, משום שאור השמש כאן חזק יותר מבאירופה וחומרים מסוימים עלולים להגביר מלנומה. ולכן, אפילו אם יש קרמים שמאושרים במדינות אחרות, אי אפשר לייבא אותם לארץ כי הם יגרמו נזק בריאותי. נשמע הגיוני, לא? עו"ד רחל גור מ"לובי 99" תהתה אם יש הבדל משמעותי בעניין הזה בינינו ובין קפריסין, יוון או דרום איטליה, ואז השיחה קפצה פתאום לחור באוזון. מה הקשר? לא ברור. עו"ד גור התעקשה שנציגי משרד הבריאות יגיעו לדיון הבא עם חוות דעת או מחקר שמגבה את הטענות הללו. אשרי המאמין. אבל מה שמטריד הוא הקלות הבלתי נסבלת שבה יכול משרד ממשלתי להשית על הציבור עלויות אדירות בשם טענה לא מנומקת ולא שקופה.
הרפורמה הזאת, שעומדת בפני מסמוס סופי ביום ראשון הקרוב, היא דוגמה קלאסית לתהליכים הללו. אם חברי הכנסת לא יתעשתו לקראת ההצבעה על התקנות, ההישגים למען הציבור יצטרכו להמתין לרפורמת התמרוקים השלישית.
תגובת משרד הבריאות: "המשרד מאמץ את התקינה האירופאית וזאת מלבד החרגות בודדות שנעשו לאחר עבודת מטה. בנוסף, כפי שמקובל בעת אימוץ רגולציה זרה יש צורך בהתאמות מסוימות. כך למשל בתחום רגולציית השמש, בה מדינת ישראל נוקטת במדיניות מחמירה יותר ממדינות האיחוד האירופי בשל שיעור סרטן העור בישראל ותדירות החשיפה לשמש לאורך השנה כולה.
"מדובר במהלך משמעותי ורחב היקף שהוקדשו לו משאבים ומאמצים רבים מצד כלל הגורמים הרלוונטיים במשרד הבריאות, ואנו תקווה כי הוא יביא לירידת מחירים שתקל על הצרכנים. משרד הבריאות ימשיך לפקח על תמרוקים ויערוך בקרות ובדיקות מדגמיות בשוק".
