מֶרֶד הָאֲדוֹנִים
הָאֲדוֹנִים מוֹרְדִים.
כֵּן, גַּם כֵּן מֶרֶד.
מֶרֶד שֶׁל צַמֶּרֶת.
כָּל הַשְּׂרָרָה בִּידֵי שׁוּרוֹת מוֹרְדִים.
אָז נֶגֶד מִי מוֹרְדִים
נֶעבֶּעךְ? נֶגְדִּי?
כָּל בַּעֲלֵי הַזְּרוֹעַ שֶׁאֵינָם הָעָם,
כָּל הַיּוֹשְׁבִים עַל הַכֵּלִים וְכָל צְבָאָם,
חוֹסְמִים עַכְשָׁו אֶת הָעוֹרְקִים,
חוֹמְסִים אֶת עֲרוּצֵי הַשִּׂיחַ
וְאֶת הָאַחְרָיוּת פּוֹרְקִים
בִּידֵי שָׁלִיחַ.
מִמְּפַקְּדֵי הַמִּשְׁטָרָה הָאֲמוּנִים עַל הָאֶקְדָּח
עַד שַׁלִּיטֵי הָאָקָדֶמְיָה,
מִפְּרַקְלִיטָה צְבָאִית רָאשִׁית (הָאֶקְס יוֹעֶצֶת לְמִגְדָּר!)
עַד מִמְסָדִים צְבוּעֵי אַדֶּמֶת,
כָּל הַשִּׁכְבָה אֲשֶׁר נוֹחָה
לָהּ הַשִּׁיטָה שֶׁבָּהּ כּוֹחָהּ
מֻחְלָט, מֻחְצָן, מוֹחֵץ, נִצְחִי,
וְגַם מוּבֶסֶת הִיא זוֹכָה
בַּזְּכוּת לִשְׁלֹט וּלְהַשְׁחִית
וּלְהַשְׁחִיר בְּלֹא מְחִיר,
כָּל הַשִּׁכְבָה הָעֶלְיוֹנָה
שֶׁל הַשַּׁמֶּנֶת,
כָּל הַשִּׁכְבָה הַמְּמֻנָּה,
הַמְּמֻמֶּנֶת,
הַגְּוַרְדִּיָּה הַיְּשָׁנָה
אֲשֶׁר הָיְתָה אוֹמֶנֶת
וְלָהּ כָּל אֶמְצְעֵי הַהַלְשָׁנָה
נֶגֶד חוֹלֵי יַמֶּנֶת,
זוֹ שֶׁעוֹקֶרֶת אֶת הַחֹק וְאֶת הַקַּלְפִּי בְּתִגְרַת-יָד
וּמְשֻׁכְנַעַת בְּכֵנוּת שֶׁזּוֹ, רַק זוֹ, הִיא דֵּמוֹקְרַטְיָה,
וְלָהּ פִּנְקָס אָדֹם פָּתוּחַ
וְיָדָהּ קוֹבַעַת וְרוֹשֶׁמֶת
מִי יִפָּקֵק בַּדֶּרֶךְ לְנִתּוּחַ,
וְלֹא תַּתִּיר שֶׁיִּשָּׁמֵט גַּם שֶׁמֶץ
מִיְּכָלְתָּהּ שֶׁהִיא קָנְתָה בִּמְשִׁיכָה וּבִגְזֵלָה
לִהְיוֹת פּוֹסֶקֶת יְחִידָה אוֹ לְהַבְצִיר רֹאשׁ מֶמְשָׁלָה,
שִׁכְבַת הַבִּרְיוֹנוּת הַמְּפֻנֶּקֶת –
גַּם כֵּן מֶרֶד,
גַּם כֵּן נֶגֶד.
וְהִיא אוֹכֶלֶת אֶת הַבֵּיגֶּל
וְנוֹתֶנֶת אֶת הַחֹר
וּבְטוּחָה שֶׁהִיא מַלְכָּה,
וְהִיא נוֹטֶלֶת אֶת הַדֶּגֶל
מֵהַחֹר שֶׁמֵּאָחוֹר
שָׁם תָּחֲבָה אוֹתוֹ (חֶלְקָהּ),
וּמְנַפֶּצֶת בּוֹ שְׁמָשׁוֹת שֶׁל אֲחֵרִים
וּמַרְבִּיצָה בּוֹ עַל רָאשִׁים שֶׁל נִבְחָרִים –
מָה יַעֲשֶׂה מוּל זֶה הַכּוֹחַ
הָאֶזְרָח שׁוֹמֵר הַחֹק
אֲשֶׁר יוֹדֵעַ אֶת עֶרְכּוֹ אַךְ
לֹא מוּכָן לָתֵת לִמְחֹק
אֶת מְדִינַת הַיְּהוּדִים
גַּם אִם צוֹדֵק הִנּוֹ בַּדִּין? –
זוֹ צְבָת.
אֲנַחְנוּ נְתוּנִים בִּצְבָת.
כְּמַאֲמַר הַמְּשׁוֹרֵר: גֶּעוַאלְד.