יש סיסמה ששגורה בפיו של כל מפקד ולוחם בצה"ל: "צה"ל ערוך ומוכן לכל תרחיש". הבעיה עם המשפט הזה היא שברגע שמאמינים בו כי חוזרים עליו מבוקר ועד ערב, שוכחים לרגע שהסיסמה צריכה גם לשקף את המציאות, ובפועל המרחק בין המוכנות לבין המציאות הוא מרחק רב.
אמש אירע פיגוע שלישי בתוך חודש אחד באותו המקום עם תוצאות קשות. ציר חווארה כבר סופג שני נרצחים ושלושה פצועים ובעיקר 100 אחוזי הצלחה של טרור. עבור הפלסטינים, הכפר שיושב בלב הציר בין צומת יצהר לצומת תפוח הפך לסמל של התנגדות. עבור צה"ל ומג"ב, יחד עם השב"כ כמובן, ציר חווארה הפך לכאב ראש וחוסר יכולת לבלום את הטרור.
למערכת הביטחון יש כלים לעצור טרור, ראינו את זה בהחזרת המשילות הצבאית בצפון השומרון בג'נין ובשכם ועצירה יציאת המחבלים והש"בחים מאזור קו התפר. לשלוש הדוגמאות הללו, כמו חווארה, יש מכנה משותף – פריסת כוחות ופעילות טקטית בשטח. ברגע שצה"ל מחליט להשתלט על אזור מסוים ולספק את מעטפת הביטחון אין שני לו בעולם. אז למה חווארה לא נבלם?
הגרסאות מתחלות לשני חלקים. הראשונה אומרת כי יש מחיר ללמידת הזירה שלא הייתה חלק מהבט"ש של צה"ל, בטח לא בתקופת העליה בפיגועי הירי, והשנייה אומרת כי לצה"ל אין מספיק כוח אדם מאומן להתמודד עם הפיגועים שם. על שני הפיגועים הראשונים קשה להגיד את זה, אבל על הפיגוע אמש בהחלט כן. פיגוע ירי לעבר עמדה צבאית אינו לא דומה למחבל שיורה באזרחים בעודם ישובים ברכב שבפקק.
עמדה צבאית צריכה להיות מאוישת בלוחמים מאומנים, בנשק אוטומטי ובמערכת התראה שיודעת להתריע על כוונה של מחבלים להוציא פיגוע. גם אם אתמול לא הייתה התראה, היה מצופה לכל הפחות שיהיה מענה של הלוחמים בשטח, לא אלו שנפצעו כמובן, אלא של חבריהם שאבטחו את העמדה שהותקפה. זה מה שצה"ל יתחקר, וחלק מהתחקיר כבר הניב תוצאות; למשל, האם ניתן היה לנטרל את המחבלים בציר ההימלטות שלהם, מדוע הודעת הפיגוע לא הגיעה לעמדות רחוקות בזמן ומדוע הצירים לא נסגרו בעקבות הפיגוע.
השאלה שנותרה פתוחה נכון לעכשיו היא האם היה ניתן להשיב באש על ידי לוחמים שהוצבו ליד? הנושא הזה עדיין בתחקיר, אולם כבר ברור כי העמדות צריכות לעבור מקצה שיפורים נרחב כדי לספק ללוחמים גם יותר הגנה וגם ציוד מותאם לתת מענה לפיגוע ירי. בנוסף לכך, במערכת הביטחון ובדרג המדיני יצטרכו לקבל החלטה מה לעשות עם חווארה. הרמדאן מניב מכשול משמעותי, אבל בתקופות מקבילות בשנים עברו בוצעו סגרים למקומות שמהם יצאו פיגועים – גם בתקופת הרמדאן. זה משהו שחייבים לשקול אותו. צה"ל, שב"כ ומג"ב שאמונים על הציר הזה חייבים למצוא את הנתיב לעצירת הטרור שם, אחרת, חווארה תצא משליטה.
