בפסק דין מפורט ומנומק, 28 עמודים אורכו, קיבל השבוע בית המשפט העליון את ערעורה של חברת תנובה, ודחה את התובענה הייצוגית שהוגשה נגדה בשל מכירת גבינת קוטג' במחיר לא הוגן. השופטת יעל וילנר, שכתבה את פסק הדין, נימקה באופן בהיר מדוע קשה מאוד לקבוע מתי מכירת מוצר במחיר גבוה בידי חברה מונופוליסטית תיחשב לתמחור לא הוגן. השוואה למחירים של חברות אחרות היא בעייתית, משום שזהו לב ליבה של התחרות, ואילו הסתמכות על שורת הרווח כדי לקבוע מתי המחיר אינו הוגן, עלולה להביא לאבסורד. חברה שתמכור מוצר בחמישה שקלים ותרוויח עליו שקל תהיה חשופה לתביעה ייצוגית יותר מחברה שתמכור מוצר בשישה שקלים ותרוויח עליו חצי שקל. האם המטרה של דיני התחרות היא להוריד מחירים או לעודד אי יעילות?
אכן, ייתכן בהחלט שערב פרוץ "מחאת הקוטג'" תנובה אכן גבתה מחיר מופרז על המוצר הפופולרי. רמז לכך אפשר לראות בהפחתת המחיר בעקבות המחאה. אולם דווקא הצלחת המחאה מעידה שיש כלים טובים יותר לדאגה לצרכנים, מלבד הכלים המשפטיים שנזקם עלול להיות רב מתועלתם.
