בעשור האחרון התמקדו ממשלות נתניהו בחיזוק היחסים עם מדינות מזרח-אירופה כציר עוקף למתיחות שנוצרה עם מדינות מערב אירופה – שהיו שבויות בקונספציה של הסכם הגרעין המחורר והלא-מספק עם איראן, בנוסף לעובדה שלא היו מרוצות מהמדיניות של ישראל בנושא הפלסטיני.
הממשלה הנוכחית שינתה כיוון למדיניות חוץ המבוססת על "מערב אירופה תחילה" (pivot to Europe), כאשר עם כניסתו לתפקיד ראש הממשלה, ערך נתניהו בליץ ביקורים בבירות מערב אירופה (פריז, רומא, ברלין ולונדון). שינוי המדיניות נובע בשל השתנות התנאים והרצון לנצל הזדמנויות אסטרטגיות בנושא האיראני במיוחד. במציאות הנוכחית, מדינות מערב אירופה מסרבות לדון על הסכם גרעין עם איראן, בעיקר בשל הסיוע האיראני לרוסיה במלחמתה נגד אוקראינה, והדיכוי האלים של המחאות מבית.
בפני ישראל נוצרה הזדמנות נדירה לנסות להשפיע על מדינות אירופה לפעול בכמה מישורים נגד איראן, ואף לעצב ביחד הסכם גרעין עתידי (כשיבשילו התנאים) שיהיה טוב ויענה על צרכי הביטחון של ישראל – אלא אם כן זה יהיה מאוחר מדי, כמובן. מהלכים אלו מגיעים על רקע חישוק ממשל ביידן, שבאופן אירוני הוא זה שכיום הנחוש מכולם להגיע להסכם עם איראן בשל שיקולים פוליטיים בעיקר, אך גם אידאולוגיים.
בביקוריו בבירות מערב אירופה מקווה נתניהו לקדם מספר החלטות ופעולות בכמה מישורים: הנושא האיראני המחולק בעצמו לתת-נושאים, חיזוק מעמדה של ישראל כמעצמה אזורית בעלת השפעה בזירה העולמית וקידום התעשיות הביטחוניות בישראל על-רקע המלחמה באירופה. הנושא החשוב ביותר העולה בביקוריו של נתניהו בבירות מערב-אירופה הוא בראש ובראשונה האיום האיראני. בשיחותיו עם שורת המדינאים בבירות מערב-אירופה, מנסה ראש הממשלה לגייס את דעת הקהל ומקבלי ההחלטות באירופה נגד התוקפנות האיראנית באזור ובעולם באופן כללי, וכן להשפיע על עיצוב האסטרטגיה של מדינות אירופה בנושא תכנית הגרעין של איראן.
נתניהו מזהה הזדמנות לחזק ולהעמיק את הקשרים בין ישראל לאירופה המערבית, על רקע מעורבות איראן לטובת רוסיה במלחמה באוקראינה (וחיזוק הקשרים הצבאיים), ניצול הזעם האירופאי בנושא פגיעה של המשטר האיראני בזכויות אדם במחאות באיראן והאכזבה האירופית מהסרבנות ומשיכת הזמן האיראנית במהלך המשא ומתן האחרון לחידוש הסכם הגרעין. גם הדיווח בפברואר האחרון לפיו פקחי הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית איתרו באיראן אורניום מועשר לרמה של 84.3 אחוזים (כפסע מהרמה הנדרשת לפיתוח נשק – 90 אחוזים), לא גרם לנחת בקרב האירופאים.
ראשית, ממשלת נתניהו מעוניינת לנצל את המתיחות בין אירופה לאיראן על-מנת לקדם הכרזה אירופית על משמרות המהפכה של איראן כארגון טרור, כשבינואר האחרון קיבל הפרלמנט האירופי החלטה הקוראת למועצת האיחוד האירופי להוסיף את משמרות המהפכה של איראן לרשימת הטרור. עם זאת, שתי החברות הבכירות באיחוד האירופי – גרמניה וצרפת – מערימות קשיים על קבלת החלטה זו מחשש שהיא תסיר סופית כל אפשרות מעשית לחדש את הסכם הגרעין עם איראן, ואף תביא לפרישה רשמית של איראן מההסכם הקיים.
החלטת הפרלמנט האירופי קוראת לאסור על מדינות האיחוד כל פעילות כלכלית המערבת עסקים ופעילויות מסחריות הקשורות למשמרות המהפכה. בהתחשב בכך שמשמרות המהפכה שולטים במישרין או בעקיפין על חלק נכבד מהכלכלה האיראנית הנעה לפי הערכות שונות סביב 40-30 אחוזים, החלטה כזו יוצרת פגיעה קשה ביחסי המסחר בין מדינות אירופה לבין איראן, כולל בשוק האנרגיה.
שנית, ממשלת נתניהו פועלת לנצל את המתיחות האיראנית-אירופית על-מנת לשכנע את מדינות אירופה להטיל עיצומים (snapback) על איראן, ברקע התקדמותה בפרויקט הגרעין. היכולת של ישראל לספק מודיעין איכותי ומהימין שמוכיח כי העשרת האורניום של איראן לרמה של 84.3 אחוזים אינה "תוצאה לא מכוונת" – כפי שטענו גורמים רשמיים באיראן – והיא חיונית למאמצים אלה. במקביל, ישראל מנצלת את המציאות הנוכחית כדי לעצב ולהתוות קריטריונים טובים להסכם גרעין עתידי, שיהיה טוב ומספק עבור ירושלים. האקלים הגיאו-אסטרטגי הנוכחי מאפשר לישראל הזדמנות להבנה ואוזן קשבת יותר מצד מערב אירופה.
בד-בבד, ממשלת נתניהו פועלת מול מערב-אירופה לקבלת לגיטימציה למתקפה ישראלית נגד איראן (ולתקיפות ביניים במב"מ), במקרה שיתר הפעולות לא תעצורנה את איראן. על-רקע הסיוע וההתגייסות הנרחבים של מדינות מערב אירופה לאוקראינה כנגד התוקפנות של רוסיה, בישראל מעוניינים לקבע משוואה דומה גם בנושא האיראני, לפיו טהראן היא התוקפת וירושלים היא המתגוננת הזקוקה לתמיכה דיפלומטית (ומתוך גם לקבל סיוע הגנתי וחימוש מארצות-הברית בזמן מלחמה).
מעבר לאיום האיראני, נתניהו מעוניין לשווק את עצמו לבירות מערב-אירופה כמדינאי וכמי שמסוגל לסייע בתיווך בין רוסיה לאוקראינה בשל יחסיו הטובים באופן אישי עם פוטין ובשל היחסים הקורקטיים בין ישראל לרוסיה על-רקע הנוכחות הרוסית בסוריה וההשפעה הרוסית על איראן. הקשר נוסף הנוגע למלחמה באוקראינה הוא הניסיון של ממשלת נתניהו לקדם את השלמת עסקת מכירת מערכת ההגנה האווירית "חץ 3" לגרמניה בפרט, ושיווק התעשיות הביטחוניות הישראליות למדינות אירופה בכלל. מהלך זה מגיע על רקע הגידול בתקציבי הביטחון של מדינות היבשת בשל החשש מהתוקפנות הרוסית.
היבט כלכלי נוסף הוא הרצון של ישראל לייצא גז למדינות אירופה, במהלך שיחזק את מעמדה של מדינת ישראל כמעצמת גז אזורית, ואף מעבר לכך. מהלך כזה צריך לכלול את איטליה כבסיס-האם שממנו יועבר הגז למדינות נוספות ביבשת.
ד"ר עומר דוסטרי הוא חוקר ב"מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון" וחבר צוות המחקר בתנועת "הביטחוניסטים"
