עליית הריבית עליה הכריז השבוע נגיד בנק ישראל, היא בשורה שלילית כמובן לבעלי המשכנתאות ולשאר הלווים. עד לאחרונה היקף ההלוואות הללו הלך והתרחב, על רקע הריבית הנמוכה ששררה במשק. כעת רבים משלמים על כך ביוקר. התייקרותן של ההלוואות הופכת לעול משמעותי ללווים רבים, והחבל הזה הולך ונמתח ככל שההעלאות נמשכות.
בשבוע שעבר פרסמה החטיבה למידע וסטטיסטיקה בבנק ישראל את הדו"ח השנתי שלה. הוא מראה כמה רחבה חשיפת הלווים לעליית הריבית, ועד כמה גדול היקף הפגיעה בהם. סך הלוואות המשכנתא מהבנקים עמד, נכון לסוף שנת 2022, על 521 מיליארד שקל. אלא שמנתוני בנק ישראל עולה שמחצית מתיק המשכנתאות של הבנקים מורכב מהלוואות שנלקחו בשלוש השנים האחרונות. למעשה, רק 32% מסך המשכנתאות נלקחו לפני שנת 2017. המשמעות היא שחלק גדול מנתח המשכנתאות נלקח כשהריבית הייתה נמוכה במיוחד. אלה חוו התייקרות חדה מאוד, שנובעת מגודל ההלוואה ומהקצב המהיר של עליית הריבית.
נזכיר כי העלייה הזו מגיעה אחרי שנתיים של זינוק במחירי הנדל"ן, ושל מציאות שהביאה להגדלת המשכנתאות של הלווים. סכום הלוואה ממוצעת גדל מכ־585 אלף שקלים בשנת 2012, לכ־779 אלף שקלים בשנת 2020. באמצע שנת 2021 הוא הגיע לכ־930 אלף שקלים, ונכון לסוף שנת 2022 הלוואת משכנתא ממוצעת נשקה כבר למיליון שקל.
ההחזר החודשי של המשכנתא התייקר ב־900 שקל בממוצע בשנה האחרונה, ואצל רבים ההתייקרות היא מעל הממוצע
גודל המשכנתא מצטרף לבעיה נוספת: לפני כשנתיים הסיר בנק ישראל את המגבלה על מסלול הפריים במשכנתא, כך שניתן לקחת במסלול זה עד 66% מההלוואה. מהנתונים עולה כי מאז זינק נתח מסלול הפריים בהלוואות, ובאמצע שנת 2022 הוא התקרב למחצית מההלוואות שנלקחו. אז, כאמור, הוא היה המסלול הזול ביותר, אך מצד שני הוא גם המסלול הרגיש ביותר לעליית ריבית, וזו הכתה במלוא עוצמתה.
אם נסכם את הנתונים שמציג בנק ישראל, אותם לווים מהשנים האחרונות גם לקחו משכנתאות גדולות יותר וגם היו חשופים ורגישים הרבה יותר לעליית ריבית. ההחזר החודשי של המשכנתא התייקר ב־900 שקל בממוצע בשנה האחרונה, ואצל רבים ההתייקרות היא מעל הממוצע.
למרות העלאת הריבית, ההמשך הופך למאתגר יותר ויותר בעבור בנק ישראל. מצד אחד ניצב הרצון להילחם באינפלציה, באמצעות הריבית, ומצד שני קיים החשש מהעול והנזק לציבור הלווים, שרק הולכים ומתעצמים.
