כמו באביב כך גם בפוליטיקה, מזג האוויר הפכפך ובכל כמה שעות מתקבלת בלשכתו של ראש הממשלה החלטה אחרת. כשנתניהו הודיע על פיטורי גלנט הוא ניסה להעביר מסר שאומר לחברי הקואליציה שלו: "אל תאיימו עלי" ו-"תזכרו היטב מי הוא המנהיג של גוש הימין". מן הצד השני, המועמדים להחליף את יואב גלנט במשרד הביטחון התרשמו כי נתניהו לא מתכוון לתת להם מינוי של קבע וקרוב להחזיר את גלנט בחזרה למשרד הביטחון.
לא ברור מה גרם לסיבוב הפרסה אצל נתניהו. אולי זה הלחץ מחברי הקואליציה שקראו לנתניהו להשאיר את גלנט או אולי המסר מהממשל בארצות הברית שלא רואה בעין יפה את הפיטורים וההדחה. נתניהו גם יודע שהפיטורים עלולים לגרום לזעזוע קשה ובעייתי במשרד הביטחון.
אז ברשותכם נעבור מהפוליטיקה למציאות והיא נמצאת בקריה בתל-אביב בבניין צה"ל. להיכנס לנעלי שר ביטחון זה אירוע לא פשוט בכלל, להחליף אדם בתפקיד כל שלושה חודשים זה אירוע טראומטי. שר חדש מביא איתו מדיניות אחרת, אולי לא חדשה אבל בהחלט אחרת. זה צוות אנשים שצריך להחליף, זו שיטת עבודה שונה מורכבויות שונות. לכו עכשיו ותחליפו את כל זה.
ועוד לא דיברנו על החפיפה המקצועית מול הדרגים הבכירים בצה"ל, דבר שדורש שבועות של למידה בשטח. החפיפה צריכה להתקיים בתקופה בה שר הביטחון מקבל עשר החלטות דרמטיות ביממה שבה הוא ישן 6 שעות. בתקופות אחרות שר הביטחון ישן שעה אחת ומקבל כמות החלטות גדולה פי שלושה. גלנט טעה בגדול ויטעה פעם נוספת אם לא ירד מהסולם ויתנצל על מעשיו בפני ראש הממשלה והקואליציה שלו. גם אם צדק בהחלטה הוא טעה בדרך ולכן טוב יעשה אם יתנצל, טוב יעשה נתניהו אם ישאיר אותו בתפקידו.
