התיעוד של שוטר יס"מ, פרש, מכה באלה מפגינה בצומת קפלן בתל אביב ממרום מושבו על גבי הסוס המשטרתי האימתני – הוא לא דבר שיש לעבור עליו בשקט. לא במקרה של מפגינה במחאה פופולארית בלב תל אביב, לא כאשר מדובר באנשי שמאל או מרכז, לא כשמדובר בערבים, חרדים, נערי גבעות, יוצאי אתיופיה או אוקראינה, לא במחאות פופולאריות ולא במחאות של מיעוטים. מפגינים שיצאו להביע את דעתם מול השלטון לא צריכים להגיע למיון בבית חולים ולמעשה גם לא לתא מעצר.
שוטרים צריכים לפעול לשמירה על הסדר, למניעת חסימת כבישים, לאבטחת אזורי המחאה ולווידוא שלא נגרם נזק לרכוש ציבורי או אלימות. אך הרחקת מפגין מהכביש אפשר לעשות גם מבלי לשלוח אותו לאשפוז.
דובר לא מעט לאחרונה על ההבדלים בין היחס למפגינים מהימין אל השמאל. כל צד טוען שהוא סופג מהמשטרה יד קשה בעוד מחאות הצד השני מוכלות ועוברות בסלחנות. גם מעל במה זו נערכו השוואות בין היחס למפגינים מהימין, פעילי דרום תל אביב ומשתתפי הפגנות מחאת סנדק, לבין המדיניות של שוטרי מחוז תל אביב מול חסימת נתיבי אילון חדשות לבקרים.
דווקא עכשיו, זהו הזמן לעשות סדר אחת ולתמיד בכל נושא מדיניות המשטרה בהפגנות. סיימנו להלין על כך שרק במחאות מסוימות פגיעה במפגינים עולה לכותרות ועושה הדים, כעת הגיע הזמן לתיקון. במקום לחכות לפעם הבאה בה יוכה מפגין במחאה ולספור כמה אייטמים יפורסמו או לא יפורסמו על כך בחדשות – למשטרה נוצרה הזדמנות לגבש מדיניות אחידה וברורה.
אם יש תיקון שיצא משורת המחאות הזו, הוא צריך להיות בדמות מתווה ברור, שיטת פעולה מסודרת של המשטרה בעת מחאות.
טוב תעשה צמרת משטרת ישראל אם תפנה לוועדה לביטחון הפנים של הכנסת, יחד עם פעילים מארגוני חברות אזרחיות שונות ומפגינים מכל הצדדים וידונו יחד עד לגיבוש מסמך מדיניות מוסכם – כיצד צריכה המשטרה לפעול בהפגנות. האם עליה לאפשר חסימת ציר מרכזי או לא? האם יש להכיל קריאות מסוימות? ומה הדין בהתקהלות שלא קיבלה אישור מראש?
על המשטרה לגבש מתווה באופן שיהיה שקוף וברור לציבור – מה מותר למפגין ומה אסור ומה נחשב חריגה מכך ומה לא. את המתווה הזה עליה לחשוף לציבור באופן ברור, שקוף ועל השולחן ובכך למנוע מצב שבו המפקד בשטח מכתיב מדיניות אחרת כלפי כל מחאה, מה שיוצר חוסר אמון בין המשטרה לציבור ומייחס – כל פעם מצד אחר – מניעים פוליטיים ללובשי המדים.
