פתחו טלוויזיה וגללו ברשימת הצפייה של אחת ממאתיים אפליקציות הסטרימינג שאתם מנויים אליהן. המכנה המשותף לרוב המוחלט של התכנים שתפגשו הוא שאפשר להגדיר אותם בקלות: זו סדרת דרמה, זה סרט אימה, וכאן יש לנו דוקו על חייהם של עכברים ברזילאים. אבל לעומת כל אלו, "השקפת עולם עם פילומינה קונק" היא סדרה שלא מתאימה לשום סיווג. מדובר בסדרה מוקומנטרית שבה יוצרת בשם (הפתעה) פילומינה קונק (בגילום הקומיקאית הבריטית דיאן מורגן) מבקשת לגולל את כל ההיסטוריה של העולם בחמישה פרקים עמוסים. חצי מהסדרה מורכב מקטעים שבהם קונק מסבירה לנו על מאורעות היסטוריים קטנים וגדולים, רחוקים וקרובים, כשמאחוריה רקעים מפורסמים מכל העולם, ואילו החצי השני מתרחש בראיונות עם היסטוריונים מפורסמים (ואמיתיים) שנחקרים על תחום המומחיות שלהם. יש רק בעיה אחת: לפילומינה קונק אין מושג על מה היא מדברת.
הקטע של הסדרה, שהופך כל דקה שלה למטופשת באופן מופלא, הוא שכמעט כל דבר שיוצא מהפה של המנחה הוא המצאה מוחלטת, חצי־אמת, או אמת שמסופרת באופן כל כך עקיף והזוי שאף אחד לא יבין מה היא רוצה. היסטוריון אחרי היסטוריון מתיישב מולה כדי לדבר על התקופה ההיסטורית שרלוונטית לו ואז הוא מופגז באלף שאלות שנעות בין המטופש להזוי ולמביך.
"איך המצרים בנו את הפירמידות?" שואלת קונק מומחית למצרים בפנים רציניות להפליא, "האם הם התחילו מהפסגה והתקדמו כלפי מטה, או שהם בנו אותן מלמטה למעלה?" היסטוריונית אחרת נכנסת להלם קצר כשקונק מעלה סברה שבעת העתיקה היו פחות מספרים ממה שיש היום ("הם הגיעו רק עד 700"), והמספרים האלה גם היו שווים פחות, כי בכל זאת זה היה לפני הרבה זמן. היא רוצה לדעת האם ישו היה הקורבן המפורסם הראשון של "תרבות הביטול", מבקשת פירוש למילים המפורסמות "טא־דא־דא־דאםםם" בסימפוניה החמישית של בטהובן, ונבהלת כשמומחה לרנסנס "טוען, מול המצלמות, שהיצירות של כמה גברים לבנים סטרייטים טובות יותר משל ביונסה".
מובן שגם כאשר רק היא מול המצלמה קונק יורה שטויות על אוטומט, כמו כשהיא מסבירה שהנשורת הגרעינית מהאסון בצ'רנוביל הפכה את הלבנים של חומת ברלין ל"ממש שבירות, כל כך שבירות שהחומה החלה להתפרק". כשעל המסך מוצג תיעוד אמיתי של אירופים מפילים את מסך הברזל, היא ממשיכה ומסבירה בקול חמור, "מקומיים נואשים מיהרו לחומה בניסיון לרפא אותה עם פטישים ואגרופים. אבל זה לא הועיל. עם נפילת החומה מת הקומוניזם". כל זה אולי נשמע כמו גיבוב אחד ארוך של שטויות – ולמען הסר ספק, זה אכן גיבוב אחד ארוך של שטויות – אבל מדובר בשטויות מקסימות.
אם אתם חובבי היסטוריה ויש לכם חוש הומור, או שאתם נהנים מהומור כל כך יבש שהוא גורם למצות להיראות כמו פרנות, או שאתם מתים על המנון הטכנו הבלגי Pump up the Jam, הסדרה הזו בשבילכם. מנגד, אם קראתם את הדוגמאות שלעיל ותהיתם על אילו סמים היה הכותב כשהוא פתח נטפליקס השבוע, אולי כדאי שתדפדפו לדבר הבא.
