אוברדרפט, כלומר מינוס בבנק, הוא הלוואה לכל דבר, אך היא אולי ההלוואה הגרועה ביותר מבחינה צרכנית (מלבד השוק האפור). זהו אשראי יקר מאוד, שהבנק גובה עבורו ריבית גבוהה במיוחד. לפני שלוש שנים, על רקע ההאטה בצריכה בתקופת הקורונה והירידה בצריכה, האוברדרפט של משקי הבית בישראל החל להצטמצם באופן ניכר, ובמרץ 2021 הוא הגיע ל"שפל" של כ־8 מיליארד שקל. אולם מאז, עם דעיכת המגפה והשלכותיה והחזרה לבולמוס של צריכה, הוא זינק כבר בכ־35%, ובסוף שנת 2022 הוא הגיע לכ־11 מיליארד שקל.
מנתוני בנק ישראל שפורסמו לאחרונה עולה כי 50% מחשבונות העובר־ושב שיש בהם מסגרת אשראי (כלומר, הלקוח הִסדיר מול הבנק את גובה המינוס המותר), היו במשיכת יתר בשנה האחרונה. 27% אף היו במשיכת יתר כרונית, כלומר היו מצויים במינוס במשך 12 חודשים רצופים.
הנתונים מראים שככל שמסגרת האשראי בחשבון גבוהה יותר, כך גדל הסיכוי שהחשבון ייכנס לאוברדרפט. כך למשל, 60% מלקוחות הבנקים שנקבעה להם מסגרת של 40 אלף שקל ומעלה היו במשיכת יתר, לעומת 42% מאלו שהמסגרת שלהם הוגבלה עד 5,000 שקל. על פי בנק ישראל, המינוס הממוצע בחשבון עומד על כ־15 אלף שקל, ובחשבונות עם אוברדרפט כרוני הסכום מגיע ל־20.4 אלף שקל בממוצע.
זה לא רק שהמינוס שלנו גדל; על רקע הריבית הגבוהה במשק, הוא גם הרבה יותר יקר. נזכיר: כאשר הבנקים קובעים ללקוח מסגרת אשראי, הם נוהגים לחלק את המסגרת הכוללת שעליה סיכמו איתו לשתיים־שלוש מדרגות. כך לדוגמה, אם המסגרת הכוללת עומדת על 30 אלף שקל, עבור עשרת אלפים השקלים הראשונים תיגבה ריבית שונה, נמוכה יותר, מזו שתיגבה עבור העשירייה האחרונה (מעבר ל־20 אלף שקל).
כמה באמת אתם משלמים על המינוס בבנק, לעומת בנקים אחרים? מתברר שהשגת תשובה לשאלה הזו היא בגדר משימה בלתי אפשרית
הריבית על האוברדרפט מבוססת על ריבית הפריים, ועליה מוסיפים הבנקים "מרווח" המשתנה בהתאם למדרגות השונות בהלוואה. בבנק הפועלים לדוגמה, בחשבון של לקוח שכיר, במדרגת הריבית הראשונה מגיעה הריבית עד 12.82% (נכון לחודש מרץ), במדרגה השנייה עד 15.81%, ואילו חריגה ממסגרת האשראי כבר תזניק את הריבית לשיעור של עד 18.51%.
אם נעשה רגע חשבון נגלה שריבית על מינוס כרוני שנע סביב 20־30 אלף שקלים, מגיעה בחישוב שנתי לכ־3,750 שקל. מכיוון שמדובר בעניין מתמשך, וההנחה היא שמדובר בבעיה שקשה להיגמל ממנה, הרי שבמהלך עשרים שנה של הרגל שכזה, משק בית ישלם סכום של כ־70 אלף שקלים ויותר, על הזכות הגדולה להימצא במינוס. עדיף כמובן להיגמל לחלוטין, אך גם אם אותו משק בית היה לוקח, לשם השוואה, משכנתא או הלוואה מקופת הגמל, הוא היה משלם פחות מחצי מהסכום הזה.
מעבר לעובדה שאוברדרפט הוא אשראי יקר, אולי הבעיה הגדולה ביותר ב"הלוואה" הזו היא המשימה הכמעט בלתי אפשרית לדעת מהי באמת הריבית האפקטיבית על משיכת היתר. כלומר, כמה באמת אתם משלמים על המינוס? הבנקים מחויבים אומנם לפרסם את תעריפי הריבית, אך בפועל, בניגוד למשל לתעריפון העמלות המפורסם בכל בנק, חלקם מסתירים את נתוני הריבית עמוק באתר הבנק.
גם כאשר מגיעים אל הנתונים, השוואה היא משימה בלתי אפשרית. בניגוד לעמלות, שבהן כל בנק מציג את התעריף שלו לאותה עמלה, אופן קביעת הריבית בין הבנקים הוא שונה. כפי שהסברנו, רוב הבנקים נוהגים לחלק את מסגרת האשראי לשתיים־שלוש מדרגות. גם כשהבנקים מפרסמים שהריבית על המדרגה הראשונה במסגרת עומדת על 9% למשל, כל בנק מגדיר אחרת את הסכום של כל מדרגה. יתרה מכך, אותו בנק עצמו יכול לקבוע לשני לקוחות שני מדרגים שונים – בעבור האחד המדרג הראשון במסגרת יהיה 3,000 שקל, ואצל השני הוא ייקבע לסכום של 6,000 שקל.
במילים אחרות, גם אם בתעריפון הבנק נכתב שהריבית במדרג הראשון היא 13%, לא נוכל לדעת אם בבנק המתחרה נשלם על המינוס יותר או פחות. הגיע הזמן שהפיקוח יתקן לפחות את העיוות הזה.
