כחודש לאחר פרוץ האינתיפאדה השנייה בשנת 2000, הגיע חבר הכנסת הטרי מטעם מפלגת חד"ש, מוחמד בָּרָכֵּה, לאוניברסיטת ביר־זית, והצהיר בפני הסטודנטים הפלסטינים: "אנו בני העם הפלסטיני בגליל, במשולש ובנגב, מוטלת עלינו משימה שאיננה רק סולידריות עם עמנו הפלסטיני או סולידריות עם האינתיפאדה. עלינו לתרום בתוקף מעמדנו המיוחד למאבק של עמנו הפלסטיני לשחרור ולעצמאות". מיד אחריו עלה לדבר ראש התנזים דאז מרואן ברגותי. הוא הכריז שהאינתיפאדה צריכה להגיע "לכל רחוב ולכל התנחלות בישראל".
מאז עברו 23 שנה. ברגותי יושב בכלא על מעשי טרור ורצח, וברכה בן ה־67 כבר אינו חבר כנסת, אבל בתפקידו כיו"ר "ועדת המעקב העליונה" של ערביי ישראל הוא ממשיך להתייצב לצד הטרור הפלסטיני, ומשמיע את אותם מסרים. כמנהיג הארגון הפוליטי החשוב ביותר בחברה הערבית, הוא נפגש עם כל גורם קיצוני וחוגג עם מחבלים משוחררים, וביתר שאת בימי רמדאן, כאשר המתח בין יהודים לערבים מצוי בשיאו.
לאחר הריגתו של מוחמד חאלד אל־עסיבי מחורה בשבת, במהלך מה שהמשטרה מתארת כניסיון פיגוע שהחל בחטיפת אקדח משוטר בהר הבית, ניצל ברכה את ההזדמנות להתססת הציבור הערבי. הוא טען השבוע שאל־עסיבי חוסל בכוונת מכוון, במסגרת מאמץ של ממשלת ישראל "לחמם" את השטח.
המכון לרפואה משפטית הודיע כי נמצאו שרידי דנ"א של אל־עסיבי בפס הדריכה של האקדח ועל גבי ידית האחיזה; המשטרה טענה כי הראיות הללו, לצד עדויות השוטרים מיד לאחר הפיגוע וראיות נוספות, קובעות כי "מדובר באופן חד־משמעי בחטיפת נשק ובפיגוע ירי". אך על פי ברכה, אל־עסיבי "נרצח בדם קר כחלק ממדיניות הכיבוש במזרח ירושלים, נגד העם הפלסטיני בעיר ובכלל". הממשלה, לדבריו, "מתכננת עימות בירושלים במטרה לייצר סדר יום פוליטי שיהיה נוח לאג'נדה הקיצונית והמסוכנת שלה".
סיוע לפורעים
ועדת המעקב העליונה היא ארגון־גג של החברה הערבית בישראל, שמאגד בתוכו נציגים מכל חלקי המגזר. בוועדה יושבים נציגים מהמפלגות הערביות, מתנועות דתיות כמו הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, ומתנועות לאומניות קיצוניות כמו "בני הכפר". בהצהרותיה ופעולותיה מבקשת ועדת המעקב לתת ביטוי מאוחד לכלל החברה הערבית, סולידרי ועל־פוליטי. לפעילותה של הוועדה – ולפעילותו של ברכה בתוכה – יש אפוא משנה תוקף, משום שבעיני רבים בחברה הערבית הם נתפסים כגוף הנהגה המצוי מעל חילוקי הדעות של הפוליטיקה הפנימית.
מאז כניסת ברכה לתפקידו ב־2015 הפכה ועדת המעקב לאחד הגופים הקיצוניים ביותר בהנהגת החברה הערבית; גוף שמחבק ומכשיר כל יסוד קיצוני בחברה הערבית בישראל, וגם בחברה הפלסטינית ביו"ש.
ברכה נוכח דרך קבע בעצרות תמיכה בטרור ברשות הפלסטינית. לפני כשנה השתתף בעצרת שהתקיימה בשכם לרגל "היום הבינלאומי לציון קורבנות הצהרת בלפור". באירוע הוצגו כרזות בגנותו של הלורד ארתור ג'יימס בלפור ונוגנו שירים נגד הציונות. "הצהרת בלפור היא הבסיס לחוק הלאום ולגישה ההיסטורית של הציונות", אמר ברכה לאחר האירוע. "הבריטים נתנו את פלסטין לציונות – לא ליהודים, לציונות – כראש חץ באזור נגד העמים הערביים".
לפני כמה שבועות הוא השתתף בכנס שערך הפת"ח ברמאללה לכבוד יום הקמת אש"ף, ונאם שם לצד בכירי הרשות הפלסטינית, כשברקע סמלי "ההתנגדות" הפלסטיניים. תמונות מחבלי פת"ח עיטרו את הבימה מכל צד. בין המחבלים שזכו להאדרה באירוע היו זכרייה זביידי רב המעללים, ונאסר אבו־חמיד, ממקימי גדודי חללי אל־אקצה, שרצח שבעה ישראלים וביצע פיגועים רבים, ושנציג התביעה בבית המשפט הגדיר אותו "מכונת הריגה" של ישראלים. מי שישבה באירוע ליד ברכה היא אמו של אבו־חמיד, שכל בניה יושבים בכלא על מעשי רצח של עשרות ישראלים, והיא נחשבת לסמל ומופת בחברה הפלסטינית. סמוך לברכה ישב גם המבוקש פתחי חאזם, אביו של המחבל רעד חאזם, שרצח שלושה ישראלים בפיגוע ברחוב דיזנגוף בתל־אביב לפני שנה.
בישראל עצמה ברכה נוהג לבקר מחבלים משוחררים, לחבק אותם לעין כול ולפרסם את המפגשים הללו ברשת. כאשר בני הדודים כרים ומאהר יונס, שחטפו ורצחו את החייל אבי ברומברג ב־1980, השתחררו בינואר ממאסרם, נציגי המפלגות הערביות השתתפו בקבלות הפנים שנערכו להם, אך חברי הכנסת עצמם נמנעו מכך, מחשש שהדבר יפגע ביכולתם להתמודד בבחירות. ברכה, שמאז 2015 איננו חבר כנסת, הקפיד להפגין שם נוכחות מתוקשרת.
בתחילת השנה השתתף ברכה באירועי "יום השהיד הפלסטיני" באום אל־פחם וביקר בתערוכה שהיללה מחבלים ורוצחים פלסטינים וערבים־ישראלים, כפי שחשף אתר "הקול היהודי". בין השאר העלתה התערוכה על נס את עודאי תמימי, רוצח החיילת נועה לזר ב־2022, ואת המחבל בהא עליאן שרצח שלושה ישראלים בפיגוע בקו 78 בירושלים בשנת 2015. מחבלים נוספים שזכו להאדרה היו שלושת תושבי אום אל־פחם שרצחו את השוטרים רס"מ האיל סתאוי ורס"מ כמיל שנאן בהר הבית ב־2017. "השאהידים נתנו את הדבר היקר ביותר, שהוא החיים שלהם, למען המולדת", אמר ברכה לבאי התערוכה.
תחת הנהגתו של ברכה קיימה ועדת המעקב "עליות לרגל" אל מחבלים ואסירים ביטחוניים משוחררים. לתקשורת הישראלית נאמר שזוהי מחווה של "עזרה סוציאלית" ורצון "לשקם" את האסירים בצאתם מהכלא, אבל למעשה נקטה הוועדה פעילות לאומנית גלויה שמטרתה להעלות על נס את מי שבחרו בדרך הטרור. ברכה וחברי ועדת המעקב ביקרו באחרונה אצל המחבל תושב אום אל־פחם מוחמד ג'בארין, שרצח סייען; ברכה עצמו אמר בעבר לעיתון "כל העיר" שסייענים הם "יצורים תת־אנושיים שמשרתים את מי שמרעיב, מדכא וכובש", ושהפלסטינים "לא יכולים להשלים עם קיומם".
ברכה הלך לחזק גם את סמיר סרסאווי, שהשליך רימונים על אזרחים ישראלים בחיפה, ואת מוחמד מחאג'נה, תושב אום אל־פחם שישב בכלא בגין מעורבותו בחוליית טרור שפעלה לבצע פיגוע בנתניה. הוא דאג להעניק "מגיני כבוד" ואותות הוקרה לאנשים כמו סדקי אלמקת, המרגל הסורי ממגדל'־שמס שישב בכלא שלושים שנה על פעולות ריגול למען סוריה, והאסיר המשוחרר אמיר מחו'ל, שריגל למען חיזבאללה.
בפרעות שומר החומות במאי 2021, קו שבר ביחסי יהודים־ערבים בישראל, היה לוועדת המעקב תפקיד מיוחד. כפי שפרסם העיתונאי קלמן ליבסקינד, בראשות ברכה הובילה ועדת המעקב מראשיתן רבות מהמהומות בערים הערביות והמעורבות, ובסיומן פעלה לסייע למי שנעצרו בעקבות מעשיהם, וחתרה לזקוף את ראשם ולהלל את פועלם.
האחיות של ירושלים
פרעות מאי 2021 פרצו בחודש רמדאן. עוד לפני שהחלו ההתפרעויות הקשות בלוד, עכו, יפו ועוד, אירעו מהומות אלימות וקשות ביותר בירושלים. ועדת המעקב פרסמה אז הודעה שמעודדת את צעירי ירושלים הערבים על "גבורתם". גופי המשנה המקומיים שהקימה, "ועדי העם", הפועלים ביישובים ובכפרים הערביים וגם בערים המעורבות, התבקשו להתניע הפגנות, ואלה הפכו במהרה לאלימות ומסוכנות. נגד שניים מנציגי ועדת המעקב הוגשו כתבי אישום על הסתה לטרור בגין מעשיהם במאי 2021: מוחמד כנעאנה, נציג "בני הכפר", וכמאל חטיב, סגן יו"ר הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית.
ברכה יצא מגדרו כדי להלל את המשתתפים בפרעות שומר החומות. "לירושלים יש אחיות יקרות – יפו, חיפה, עכו, לוד ורמלה", אמר בטלוויזיה הפלסטינית. "בזמן האינתיפאדה האחרונה (הכוונה לפרעות; י"פ), מוקד ההתנגדות מול כוחות הדיכוי הציוני היה במיוחד בערים האלה, שניסו להספיד, לעוות ולהסיר אותן ממפת פלסטין. הן התקוממו ואמרו: כאן פלסטין. היא נקראה בעבר פלסטין, והיא נקראת פלסטין".
לפני כמה שבועות פרסם ברכה מאמר המהלל את הנוער הערבי, שהוכיח בפרעות "כי המוכנות למאבק של עמנו – ונערינו במיוחד – הייתה ברמה גבוהה של שייכות, מחויבות, מאבק שטח ואומץ. יש לציין את הופעתן של תנועות ויוזמות נוער פעילות… שאפשר להפיק תועלת לאומית מנוכחותן ומיוזמותיהן, ויש לספק להן מרחב ארגוני עממי לצורך המשך פעולתן במסגרת גישה מתכללת, וללא מעצורים או פטרונות".
לאחר הפרעות פעלה כאמור ועדת המעקב לחיזוק מי שהועמדו לדין בגין מעשיהם. ברכה עצמו הלך לפגוש את אדהם בשיר, שהוביל את הלינץ' במור ג'נאשווילי בעכו, ולאחר שהורשע נגזר עליו עונש של עשר שנות מאסר. "ועד העם" בטמרה ביקש ללוות את מבצעי הלינץ' האכזרי ביהודי שנקלע להפגנה אלימה בעיר: הוא זוהה בשל מדבקת "רבי נחמן" על מכוניתו, והוכה קשות. ארבעה נאשמים בלינץ' הורשעו בעונשים חמורים יחסית, וּועדת המעקב התגייסה לעזור להם במאבקם המשפטי. גויסו כספים למימון הגנתם, ומשפחותיהם זכו לליווי צמוד של עורכי דין.
דו"ח ארגון "ערי ישראל", שסקר את פעילות ועדת המעקב והשפעתה על פרעות מאי, ציין שלוש פעולות עיקריות של הוועדה: הסתה והתססה, ארגון הפגנות זעם, ואחר כך תמיכה במתפרעים, חיבוקם והאדרתם.
ברכה תועד כבר ב־10 במאי כשהוא משלהב את ההתפרעויות ותומך בהן. ביום ירושלים עצמו הוא הה במסגד אל־אקצה והכריז: "הכיבוש מובס ואנשינו מנצחים". באותו יום פרסמה ועדת המעקב רשימה של אתרי הפגנות בארגונם של "ועדי העם", הפגנות שהפכו למוקדים של אלימות קשה. אחרי המהומות דרש ברכה לסגור את כל תיקי החקירה נגד צעירים ערבים בטענה כי למשטרה אין סמכות "לדכא מחאה לגיטימית".
"ועדת המעקב של ערביי ישראל בהנהגתו של מוחמד ברכה מובילה קו קיצוני ולוחמני נגד המדינה, ברמה שצריכה להדליק אלף נורות אדומות לגורמי אכיפת החוק", אומר מייסד ערי ישראל, ידידיה צוקרמן. "הדבר בא לידי ביטוי בנאומים, בתהלוכות ובתמיכה בטרוריסטים. לצערנו הרב, התופעה לא מטופלת בידי המדינה ולא ננקטים נגדה צעדים משפטיים הכרחיים כדי למנוע את השפעתה על הפלסטיניזציה של ערביי ישראל.
"החבירה לגורמי טרור, הנאומים מלאי ההסתה, האמירות הברורות לגבי 'ההתנגדות' והשבחים למפגינים האלימים הם חלק מזערי מפעילותו של ברכה, שמייצג ציבור גדול ונתמך על ידו. המצב חייב להשתנות. מדינת ישראל צריכה להגיב בנחישות לקמים עליה. אי אפשר להשאיר את המצב כמות שהוא ולאפשר לברכה ולוועדת המעקב לפעול בחופשיות ברחבי ישראל. יש להוציא אותם אל מחוץ לחוק על כל המשתמע מכך".
מקור ראשון הציע ליו"ר ועדת המעקב העליונה מוחמד ברכה להגיב על הטענות נגדו, אך הוא נמנע מלעשות זאת.
