הסיבה שהקב"ה כל כך אוהב גרי צדק, ("ואוהב גר") היא משום שהם יהודים מבחירה. איש לא שאל אותי אי פעם אם אני בוחר להיות יהודי; נולדתי כזה, מעולם לא בחרתי. אולם הלא יהודי שבוחר להכנס תחת כנפי השכינה ולשמור את מצוות היהדות, עושה זאת מתוך בחירה מלאה, מתוך חירות גמורה. יש לו אפשרות להמשיך לחיות את חייו כפי שהם, אולם הוא בוחר אחרת.
כשם שיש יהודים מבחירה, יש ישראלים מבחירה. רוב הישראלים בימינו נולדו בישראל. איש לא שאל אותם היכן הם בוחרים לגור ולגדול. אולם ישנם יהודים שנולדו וגדלו בתפוצות, ובחרו להיות ישראלים. הם בחרו להצטרף לעם היושב בציון ולכרוך את גורלם בגורלו, לגורל אחד.
רבים מהם באו מקהילות יפות, קהילות מדהימות בחוץ לארץ. מקומות עם חיים יהודיים עשירים. בתי כנסת נפלאים וחינוך יהודי מצוין. כשרות ועירוב, מקוואות וישיבות. בחלק מהמקומות אפילו הגיעו לשיא של חיים יהודיים: אפשר להזמין סושי מהדרין באפליקציה, והוא יגיע תוך כמה דקות!
אולם אמרנו בחג הזה, כולנו, אלו שבארץ ואלו שלא: "מפני חטאינו גלינו מארצינו". לצערנו, רבים רבים התאהבו בגלות הזאת. שכחו את סיבת הגלות, את "מפני חטאינו".
חלק ממש הפכו זאת לאידיאל, והם עדיין "מלקטים ניצוצות" בחוץ לארץ. אולם רובם של אחינו פשוט לא שומעים את הדפיקה. כבר ב 1956 הרב סולובייצ'יק זצ"ל השתמש ברעיון של "קול דודי דופק" כמשל לרעיון הציוני. כמעט שבעים שנים עברו מאז, והדוד ממשיך לדפוק.
"קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק, פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי, שֶׁרֹּאשִׁי נִמְלָא טָל קְוֻצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה. פָּשַׁטְתִּי אֶת כֻּתָּנְתִּי, אֵיכָכָה אֶלְבָּשֶׁנָּה? רָחַצְתִּי אֶת רַגְלַי, אֵיכָכָה אֲטַנְּפֵם?"
כשיש דפיקה בדלת באמצע הלילה, קשה לקום מהמיטה. חם, נעים, בטוח; יש אינספור תירוצים להסתובב לצד השני ולהמשיך לישון. בשוב ה' את שיבת ציון, היינו כחולמים… בטח הדפיקה מיועדת למישהו אחר, לא לנו.
אבל ישנם כאלו ששמעו את הדפיקה, והבינו שהיא מיועדת אליהם. אלו הם הישראלים מבחירה. אלו היהודים שעלו לכאן למרות שיכלו להמשיך לחיות את חייהם הטובים והנוחים בגולה, ובחרו לעלות כי זה הדבר האמיתי, היהודי, הנכון, לעשות.
ליאו ולוסי די, הוריהם של מאיה ורינה הקדושות הי"ד, הם ישראלים מבחירה. הם יכלו להשאר באנגליה, עם משפחתם היפה והמדהימה, ולחיות שם חיים נוחים ומתוקים. להיות חברים בקהילה יפה, ולשלוח מעת לעת תרומה לישראל. אולם הם בחרו לעלות לארץ, ולגור באפרת, כי הם שמעו את הדוד דופק. והגיבו לקריאה.
הם בחרו לבוא לכאן, כי כאן קורה הדבר החשוב והמשמעותי ביותר באלפיים השנים האחרונות בהסטוריה של עם ישראל. כי כאן אנו כותבים, יחד, את הספר הבא בתנ"ך. הם בחרו לבוא לכאן, ולכתוב כאן את פרקי תחילת הגאולה, במקום להשאר שם, ולכתוב שם את פרקי סוף הגלות.
נוכח האירועים הקשים העוברים עלינו, נזכור כי הייסורים שאנו חווים הם ייסורי גאולה. לעולם נעדיף ייסורי גאולה מייסורי גלות. ומכאן נקרא לאחינו ואחיותינו היקרים בכל אתר ואתר: בואו להיות ישראלים מבחירה. אנו רוצים אתכם, וזקוקים לכם כאן. הקשיבו לדפיקה של הדוד. היא מיועדת לכם. חג שמח.
