לפני מספר שנים מוניתי לעמוד בראש המועצה הדתית חדרה על מנת לבצע בה תוכנית הבראה – לאחר שנקלעה לגירעונות כבדים. מרבית עובדי המועצה הדתית הם חרדים מפלגים שונים, ובכל שנה כשהגיע יום ירושלים בכ"ח באייר, הזמנתי את העובדים לסיור בירושלים באתר בעל משמעות לאומית ציונית, על מנת לחבר אותם להוויה הישראלית. עם תום הסיור נהגתי לקחת את העובדים לארוחת צהריים במסעדה ירושלמית, והקפדתי שלמסעדה תהיה תעודת כשרות מהודרת של המועצה הדתית בירושלים.
כך נמשכה המסורת מספר שנים עד שבשנה אחת, לאחר שהוגשו המנות הראשונות לשולחן, שאלה אותי אחת העובדות מה הכשרות של המסעדה וכשהשבתי לה שמדובר בכשרות מהודרת של המועצה הדתית, היא עיקמה את פרצופה והצהירה שהיא מקפידה לאכול רק כשרות של בד"ץ חרדי. כאשר שמעו זאת שאר העובדים הניחו את הסכו"ם בצלחת והבהירו לי שגם הם נוהגים כך ולכן לא יוכלו לאכול במסעדה. כך למדתי שיעור חשוב בדינמיקה קבוצתית. כאשר ישנם פלגים שונים, כולם יתיישרו לפי הסמן הקיצוני ביותר כי אף אחד לא רוצה להיראות פשרן.
אינני מפקפק בכנות כוונותיהם של בני גנץ וגדי איזנקוט. הם פטריוטים ישראליים ורוצים בטובת המדינה, אולם מרגע שקשרו את עצמם ליאיר לפיד ולהצהרותיו על חקיקת חוקה וחיזוק בית המשפט העליון (כאילו שזקוק לחיזוק מצידם), הסיכוי שיגיעו לנוסחת פשרה עם המחנה הלאומי בעניין פרטי הרפורמה, שקול לסיכוי שהעובדים שלי לשעבר יודו שאין להם בעיה עם כשרות של הרבנות.
אל תתבלבלו, יו"ר האופוזיציה, יאיר לפיד, נמצא בבית הנשיא בדיוק מהסיבה הזו. כלומר, לוודא שבני גנץ וגדי איזנקוט לא מגיעים לשום סיכום. לפיד וחבריו בשדולת השמאל ג'יי סטריט בוושינגטון עבדו קשה מאוד והצליחו לגייס את נשיא ארצות הברית לסייע בהפלת הממשלה, והם לא יתנו לאף אחד לקלקל להם את המסיבה.
אז מה צריך לעשות המחנה הלאומי? צריך לעשות בן גוריון. הוויכוח הציבורי על השאלה "מיהו יהודי" מלווה את מדינת ישראל כמעט מראשיתה. בשנת 1958 פנה ראש הממשלה דאז דוד בן-גוריון לקבוצה של כחמישים רבנים (אורתודוקסים וליברלים) ואנשי רוח מישראל ומהתפוצות, ביניהם ש"י עגנון וחיים הזז, וביקש את חוות דעתם בשאלת ההגדרות של הזהות היהודית. זה מה שצריך לעשות עכשיו ראש הממשלה נתניהו עם הרפורמה המשפטית. עליו לשלוח אותה ל-50 אנשי רוח ומשפט מכל קצות הקשת ולבקש את חוות דעתם. תשובותיהם יפורסמו לציבור, ולאחר מכן תחליט הממשלה כיצד ובאיזה אופן להמשיך לקדם את החקיקה.
בטוחני שאת אלה המנסים להפיל את הממשלה לא נוכל לשכנע, אולם כאשר ההתייחסות לפרטי הרפורמה תהיה עניינית, מנומקת ומנותקת מהקשרים פוליטיים אפשר יהיה להסביר את נחיצותה להמוני ישראלים פטריוטים, שחרדים ממנה כתוצאה ממסע הדמוניזציה שהובילה האופוזיציה.
