הרשת גועשת מאז הודעת סוכנות הדירוג מודיס' על דירוג האשראי של ישראל. האשמות הוטחו בין הצדדים הפוליטיים, כל צד מאשים את השני בחלקים הרעים ומשבח את עצמו בחלקים הטובים. המון פייק ניוז הופץ בערוצי התקשות המרכזיים בישראל בנוגע להודעה, ואני מקווה בטור הקרוב לעשות מעט היגיון וסדר בנוגע לסערה התורנית.
מה זה דירוג אשראי בינלאומי?
סוכנות הדירוג מודיס' (Moody's) הינה סוכנות דירוג אשראי בינלאומי, אחת מ-3 החברות המוכרות בעולם (השתיים האחרות הן Fitch ו-S&P). סוכנויות אלו מחלקות ציונים למדינות העולם באשר ליכולת החזרת החובות של אותן מדינות בהתבסס על הנתונים הכלכליים שלהן. מבלי להיכנס לפרטים באשר לדרך בה מבוצע הדירוג במדויק, ניתן להבין שככל שמקבלים דירוג גבוה יותר, פירוש הדבר שחובות המדינה בטוחים יותר והמדינה במצב טוב יותר.
דירוגים אלו משפיעים באופן כללי על הריביות בכל מדינה, כאשר אם היינו חושבים על מדינה בתור משק בית היינו אומרים שמצב המשפחה בבית טוב יותר ככל שהמצב הפיננסי של המשפחה איתן יותר. ומשכך, המשפחה יכולה לקחת הלוואות ביתר קלות, שכן סומכים עליה שהיא תחזיר את ההלוואות ביתר קלות. וכמובן, אם הדירוג נמוך, הקושי לקחת הלוואות עולה ובעצם העלות מתייקרת – הריביות עולות.
גופי השקעות מוסדיים וכן משקיעים פרטיים לוטשים עיניהם לסוכנויות הדירוג כאשר הם מחפשים מקום טוב בעולם להשקיע בו. להחלטות של חברות אלו יש השפעה רבה בראש ובראשונה לתשלומי הריבית על החובות של המדינה אך גם על שערי המטבעות של המדינות, על הבורסה, על החלטות הריבית של הבנק המרכזי וכיוון שכך אפילו האינפלציה עשויה להשתנות בגין דירוגים אלו.
תשלומי הריבית שאושרו בתקציב המדינה לשנים 2023-2024 עומדים על 43.6-44.6 מיליארד ₪ בשנה. על סכומים כל כך גבוהים, גם סטייה קטנה תשפיע רבות.
מה נכתב בהודעה של מודיס'?
נתחיל מפירוק מוחלט של הפייק שמתרוצץ לא רק ברשתות החברתיות אלא אפילו פורסם על ידי תאגיד השידור ו-N12. דירוג האשראי של ישראל נותר על כנו – A1. זה אמנם לא הדירוג הגבוה ביותר אך דירוג זה נחשב גבוה ואומר שהחובות של ישראל בטוחים. הפייק שהופץ ברשתות אמר שהדירוג של ישראל ירד, אך זה לא נכון, מה שירד זו התחזית של מודיס' שירדה מתחזית חיובית ליציבה.
יש הבדל מהותי בין ירידה בדירוג האשראי לירידה בתחזית, קצת כמו ההבדל בין הורדה בשכר לבין הערכה שהשכר אולי לא יעלה בזמן הקרוב. תחזית חיובית משמעותה שישראל נמצאת על הדרך לעלייה בדירוג, ועכשיו כבר לא. מצד שני היא לא נמצאת בדרך לירידה בדירוג ובוודאי שהדירוג לא ירד כבר עכשיו.
אך גם בקרב הדיווחים הנכונים ברשתות ובתקשורת, המחנות הפוליטיים מחליפים מהמורות. בהודעה של מודיס' נכתב שתחזית הדירוג החיובית ירדה לתחזית יציבה בשל המצב הפוליטי והחברתי בישראל. הם כתבו שהמצב הכלכלי של ישראל מצוין, הצמיחה בעשור האחרון גבוהה נעשו צעדים חיוביים בממשלה הקודמת ואף ציינו לטובה את מסגרת התקציב שמובאת בממשלה הנוכחית.
הם ציינו מפורשות שמסגרת התקציב שהגישה הממשלה הינה אחראית ואפילו אם הגרעון יהיה גבוה מהמתוכנן עדיין יחס החובות של מדינת ישראל צפוי לרדת בכמה אחוזים. זאת אומרת שסך החוב אמור להיות קטן יותר ביחס לסך התוצר של מדינת ישראל (גם אם החוב עצמו יעלה, המדינה תצמח יותר).
יש לציין שתקציב אחראי לא היה מובן מאיליו עם הקמת הממשלה, ההבטחות שפיזרה הממשלה בהסכמים הקואליציוניים, על סך עשרות מיליארדים, איימו לפרוץ את מסגרת התקציב ולהגדיל את הגרעון והחוב של מדינת ישראל. הבטחות אלו לא מומשו ויחס החוב צפוי לרדת לפי התחזית של מודיס' ל-55%, נמוך ממה שהיה לפני הקורונה, אז עמד יחס החוב על 60% בערך.
מדוע ירדה התחזית לדירוג?
סוכנות מודיס' מציינים שהמחאות בגין הרפורמה המשפטית, כמו גם הניסיון לקדם את הרפורמה בלי הסכמות רחבות, הביאו לאי שקט חברתי ולירידה ביציבות והחוזק של מוסדות השלטון בישראל. אמנם הם אומרים שהחוסן החברתי בישראל מתגלה כחזק במיוחד, שכן המחאות הצליחו לעצור את קידום הרפורמה, אך הבלגן הכללי השורר במדינה לא מאפשר לחזות שכל התחזיות החיוביות יתממשו.
באם יושגו פשרות והרפורמה תקודם בהסכמה רחבה, סוכנות מודיס' הודיעה שהתחזיות החיוביות יחזרו והצפי החיובי לכלכלת ישראל יחזור להיות רלוונטי. אך כרגע אין הסכמות, יש הפגנות ואי שקט בשווקים ומכך אי אפשר להתעלם.
על מה כל המהומה?
ישנם כאלה המנסים להמעיט בערך דירוג האשראי של מודיס', או להגיב בביטול שאין שום נזק כלכלי והכל יחזור להיות כרגיל ברגע שהרפורמה רק תעבור. אך אני חושב שזה לא נכון.
בלי הסכמות רחבות ועם המשך המהומות, מודיס' ושאר חברות האשראי לא רק ימתנו את התחזיות שלהן מחיוביות ליציבות אלא אף יזהירו מפני ירידה. אי אפשר לצפות שכל כך הרבה כאוס פוליטי יחמוק מעיני המשקיעים בעולם ולכן גם חברות הדירוג מתייחסות לעניין בכובד ראש.
השאלה הגדולה ברשת היא מי אשם? תומכי הרפורמה מאשימים את השמאל האנרכיסטי ואומרים שבלי המחאות בכלל לא היו שום אזהרות ולא הייתה שום פגיעה בכלכלה. מנגד, מתנגדי הרפורמה אומרים שאילולא הרפורמה בכלל לא היו מחאות ושהרפורמה, באם תעבור, עשויה לפגוע לא רק בכלכלה אלא במגוון רחב של תחומים ולכן המחאות הן הכרח והנזק נופל על יוזמי הרפורמה.
אני לא יודע אם האמת באמצע, אבל ברור לי שכל צד תרם לנזק גם אם לא במידה שווה. קידום הרפורמה מבלי לעצור עד לשלב יחסית מאוחר, והצעת הנוסח הראשוני הקיצוני שלה, שאפשר לקואליציה לשלוט כמעט לחלוטין ב-3 רשויות השלטון, הם אלו שגררו את ההמון לרחובות. כיום, הקואליציה עצמה הודתה שהנוסח הראשוני היה קיצוני מידי ולכן עידנה אותו אך זה לא מספיק בעיני המתנגדים (גם אלה שרוצים רפורמה בנוסח אחר ובוודאי אלו שלא רוצים כלל רפורמה).
מנגד, לחשוב שמכתבי הסרבנות, השביתות במשק, המחאות הבלתי פוסקות וחסימות הכבישים לא תרמו דבר לכך שמודיס' מעריכים שהתחזיות החיוביות שהיו לכלכלת ישראל להמשך עליית דירוג האשראי אינן רלוונטיות כרגע, משלה את עצמו.
מוטב שכל הצדדים יורידו את הלהבות וימשיכו בהידברות ברצינות, שכן אם לא יושגו הסכמות, הנזק הכלכלי, מהרפורמה ומהמחאות כנגדה, רק יגבר וישפיע על הכיס של כולנו.
