בעיר בנד שבמדינת אורגון בארה"ב, קיים שריד ארכיאולוגי מעניין: החנות האחרונה של רשת בלוקבסטר. הרשת האדירה של חנויות להשכרת סרטי וידאו, שבעבר העסיקה קרוב ל־85 אלף עובדים ב־9,000 חנויות, הצטמצמה לחנות אחת שעדיין מחזיקה בזיכיון, למען הנוסטלגיה. בעידן הנטפליקס והסטרימינג אין עוד מקום לתעשייה של השכרת סרטי וידאו, שרק לפני שני עשורים הייתה בשיאה. באופן בלתי נמנע, גוויעתה של בלוקבסטר לוותה גם באובדן מקום העבודה של עשרות אלפי בני אדם.
התפתחויות טכנולוגיות מסעירות את הדמיון וגם את שוק העבודה. קשה למצוא כיום עבודה שמתנהלת כמו לפני מאה שנים, ללא מעורבות טכנולוגית מסוימת. שוב ושוב מבשרות לנו הכותרות על תעשייה כלשהי שעומדת להשתנות לבלי הכר, על רובוטים שהולכים להחליף אותנו, ועל עשרות מיליוני אנשים שעומדים לאבד את משרתם. במחסני אמזון החליפו מכונות אוטומטיות את המחסנאים, ברשתות השיווק אנו עוברים דרך קופות בשירות עצמי במקום אצל קופאיות בשר ודם, ורובוטים הולכים ומחליפים פעולות רבות – מבדיקות רפואיות ועד נהיגה. הטכנולוגיה מספקת אינספור הזדמנויות לשפר את חיינו, אבל הצד השני והמובן מאליו של המטבע הוא שמקצועות רבים יחדלו מלהתקיים, והעובדים שמחזיקים בהם יאבדו את פרנסתם.
כך למשל, מחקר של חברת מקינזי מעריך כי כ־15 אחוזים מכוח העבודה הגלובלי, כ־400 מיליון עובדים, יוחלפו על ידי תהליכי אוטומציה עד שנת 2030. אם התהליכים יהיו מהירים יותר, המספר עלול להגיע גם ל־800 מיליון עובדים שעבודתם תתייתר לחלוטין בתוך פחות מעשור. כמחצית מפעילויות העבודה הנוכחיות שנעשות כעת בידיים אנושיות, ניתנות כבר עתה להחלפה בטכנולוגיות קיימות. בכשישה מתוך עשרה עיסוקים הקיימים כיום, ניתן להפוך לאוטומטיות יותר מ־30% מהפעילויות. התהליכים הטכנולוגיים עומדים להשפיע על עובדים רבים, ולהעביר מן העולם תחומי עיסוק שלמים. על פי מקינזי, מי שייפגעו באופן הקשה ביותר מהתפשטות האוטומציה הם מפעילי מכונות, עובדי מזון מהיר ועובדי אדמיניסטרציה.
85 אלף עובדי בלוקבסטר מצאו עבודה אחרת, ונהנים בעצמם מצפייה בסטרימינג. גם נהגי המוניות יסתגלו כאשר סוף־סוף נזכה לראות רכבים אוטונומיים על הכביש
אם כל זה נשמע לכם מפחיד ומאיים, אפשר להתנחם בכך שעולם העבודה כבר עבר במהלך ההיסטוריה שורה של תהליכים דומים באופיים, והוא לא רק שרד אלא אף התפתח ושגשג. המהפכה התעשייתית מחקה ענפי מלאכה שלמים שייצרו באופן ידני בגדים, נעליים, מוצרי טקסטיל, כפתורים ומוצרי צריכה רבים. המכונות שהחליפו את בעלי המלאכה ייצרו כמויות גדולות הרבה יותר של אותם מוצרים, עם הרבה פחות ידיים עובדות. לפני מאה שנים רוב העולם עוד עסק בחקלאות; כיום דרוש שבריר ממספר החקלאים שהועסקו אז, כדי להפיק הרבה יותר יבול. מכונות ומכשור חקלאי החליפו תפקידים מסורתיים רבים, מהשדה ועד הרפת. בתעשייה, עובדי פס ייצור הוחלפו במכונות שמבצעות באופן אוטומטי משימות כמו הרכבת חלקים ועטיפת אריזות.
בכל פעם ששינוי כזה התרחש נשמעו נבואות זעם על אבטלה המונית וקינות על הרס דרך החיים המסורתית – מהחווה המשפחתית ועד עיירות שהתקיימו סביב המפעל. במהלך השנים ההתנגדות הזו אף קיבלה צורות אלימות. במאה ה־16 סירבה המלכה אליזבת' הראשונה לאשר רישום פטנט על נול מיוחד לאריגת בד לגרבונים, מחשש שההמצאה החדשה תפגע באורגי הבדים. הלודיטים, פועלים אנגלים שהובילו תנועה אנטי־טכנולוגית בתחילת המאה ה־19, מחו נגד מכונת האריגה האוטומטית ושאר הפיתוחים הטכנולוגיים של המהפכה התעשייתית. הם ניפצו מכונות והרסו מפעלים, בטענה שאלה מאיימים על פרנסתם.
מהמצאת הנול ועד הבינה המלאכותית, בכל פעם שטכנולוגיה חדשה מגיחה לאוויר העולם היא גורמת לשינויים בעולם העבודה, ובעקבות זאת לפיטורי עובדים רבים. כל התפתחות כזו מחוללת בתורה פאניקה מחודשת מכך שהמכונות יהפכו את בני האדם לזניחים, ושהשינוי יגרום לאבטלה המונית. אך בכל פעם מחדש תרחישי האסון מתבדים, ומתברר כי הטכנולוגיה החדשה גרמה אולי לאובדן משרות רבות, אבל הצליחה במקביל לייצר הרבה משרות אחרות.
מה יעשו יצרני הכרכרות
בניגוד לנבואות הזעם וגם לאינטואיציה הראשונית שלנו, מסתבר שככל שפריון העבודה עולה, כלומר ככל שיכולת הייצור משתפרת ודרושים פחות עובדים כדי לייצר יותר מוצרים – מספר המשרות הכולל במשק דווקא גדל. כך למשל, פיתוחו של מנוע הבערה הפנימי, שהביא לעלייתה של תעשיית הרכב, בישר את קיצה של תעשייה שלמה אחרת, זו של הכרכרות והסוסים. משרות רבות נעלמו אז לבלי שוב, מיצרני כרכרות ועד נפחים שתיקנו פרסות סוסים. אבל במקום ששיעור התעסוקה יֵרד הוא דווקא עלה, ובסך הכול לא נרשם אובדן של עבודות בשוק.
במפעל פורד, למשל, מראשוני התחום בתחילת המאה העשרים, בחרו להתמקד בייצור מכוניות פשוטות וזולות, שיימכרו בכמויות גדולות לקהל הרחב ולא לעשירים בלבד. הם ייצרו דגם אחד, מודל T, בצבע אחד: שחור. הייצור הפך ליעיל כל כך עד שבתוך תקופה קצרה כל עובד ייצר פי שלושה מאשר בתחילת הדרך. כיוון שעלויות הייצור ירדו והתפוקה של כל עובד עלתה, מחיר המכוניות ירד דרמטית, ויותר ויותר אנשים החלו לקנות אותן. עליית הביקוש לכלי הרכב הביאה להגדלת הייצור ולהעסקת עוד ועוד עובדים בתעשיית הרכב המתפתחת. בנוסף, תעשיית הרכב הביאה איתה תעשיות נלוות אחרות, כמו מכירות ושיווק, תחזוקה ותיקונים של כלי רכב וכדומה.
יתרה מזו, אפשרויות הניידוּת החדשות שינו את העולם. כעת, למשל, היה אפשר להתגורר רחוק יותר ממרכזי הערים ולנסוע לעבודה, וכך נוצרה תנופת בנייה וסלילת כבישים. כלי הרכב הניעו גם את התפתחותה של תעשיית התיירות ותרבות הפנאי. לפתע אנשים יכלו לנסוע בקלות ובמהירות לחופשות משפחתיות, ותעשיית המלונות, המסעדות, האירוח והתרבות קיבלה תנופה רבתי. כל אלה פרנסו כמובן תת־ענפים אחרים: יצרני וספקי מזון, סדינים ומגבות, כלי בישול ומאכל ועוד. אם כן, מותה של תעשייה אחת אִפשר את לידתן של תעשיות רבות אחרות. מי שאיבדו את עבודתם בעולם הכרכרות והסוסים מצאו עבודות חדשות שחלקן לא התקיימו כלל בעבר, ושעד לא מזמן איש גם לא היה יכול לדמיין.
תהליך דומה התרחש עם עלייתם של המחשב האישי והאינטרנט. משרות רבות שהתקיימו בעבר, כמו סוכני נסיעות, הפכו ללא רלוונטיות כאשר כל אדם מחזיק במחשב אישי. היכולת לתקשר במהירות עם אנשים בקצה השני של העולם ייתרה למשל את הצורך במרכזניות ובמידה רבה גם בדוורים, אבל הפיתוחים הטכנולוגיים הללו ייצרו הרבה יותר משרות משאיבדו. על פי מקינזי, מאז שנת 1980 אבדו כ־3.5 מיליון משרות בעקבות התפתחות המחשב האישי, אבל במקביל נוצרו עשרות מיליוני משרות אחרות בייצור מחשבים וחומרה נלווית, פיתוח תוכנה ויישומונים, מדעי המחשב ושירותי תוכנה. כמו במקרה של עולם הרכב, נוצרו מקצועות חדשים שלא היה קיימים בעבר, כמו מפתחי אפליקציות ומנהלי רשתות חברתיות.
המחשב האישי והאינטרנט ייצרו כ־16 מיליון משרות נוספות עד שנת 2017 בלבד, כתוצאה ישירה מכניסתן של הטכנולוגיות הללו לשוק. הבנקים, למשל, מחזיקים פחות פקידים עבור פעולות שניתן לבצע באופן מקוון, אבל במקומם הם נזקקים למשרות אחרות כמו פיתוח האתר ותחזוקתו, אבטחת סייבר וכדומה. המשרות החדשות שנוצרו הן גם רווחיות הרבה יותר. צעירים שמסיימים תואר ראשון במדעי המחשב עשויים לקבל שכר שנע בין 20 ל־30 אלף שקל בחודש, פי שניים או שלושה מהשכר הממוצע במשק. בבנקאות המסורתית, למשל, דרושים עשורים של ותק וניסיון כדי להגיע לשכר דומה.
מחקר של חברת הייעוץ דלויט בחן 144 שנים של נתונים מאנגליה ומוויילס, מאז 1871 ועד 2011. מהממצאים עולה כי לאורך התקופה הזאת, שינויים טכנולוגיים יצרו יותר משרות מאלה שהן העלימו, והמשרות שאינן קיימות עוד הן דווקא המסוכנות, המשעממות והחזרתיות יותר. כך למשל, בשנת 1871, 6.6 אחוזים מכוח העבודה עסקו בחקלאות; ב־2011 השיעור הזה ירד ל־0.2 אחוזים. מספר המשרות בתחום הייצור צנח משיעור של 38% מכוח העבודה בשנת 1948, ל־8% ב־2012. בתחום האריגה והסריגה חלה ירידה של 79 אחוזים. לעומת זאת, מספר רואי החשבון בבריטניה גבוה ביותר מ־2,000 אחוזים מאשר לפני 144 שנים. במהלך התקופה הזו חלה עלייה של 909% במספר משרות העזר ברפואה, ושל 580% במשרות ההוראה.
תקופת הסתגלות
הבעיה היא שהמשרות שהולכות וגוועות הן עבודות ממשיות שקיימות כאן ועכשיו, ומחזיקים בהן אנשים אמיתיים עם שם, כתובת, משכנתא וילדים לפרנס; ואילו העבודות החדשות שנוצרות הן עבודות ערטילאיות עתידיות, שאיש אינו יודע לדמיין. האנשים האמיתיים חוששים ומודאגים עכשיו, וקשה לשכנע אותם ש"יהיה בסדר" מתישהו בעתיד. זו הסיבה שכל שינוי כזה מלווה בסערה חברתית ובחרדות רבות.
גם אם בסופו של דבר יהיו עבודות חדשות לכולם, בעבור אנשים רבים מעבר תעסוקתי באמצע החיים אינו עניין פשוט, במיוחד אם המשרות החדשות דורשות רמה גבוהה של מיומנות והשכלה ייחודית. כאשר מיליוני אנשים נדרשים להחליף את תחום העיסוק שלהם פעם או פעמיים במהלך חייהם, עלולה להיווצר בעיה חברתית גם אם לא מדובר באבטלה המונית.
מה שניסיון העבר מלמד אותנו שוב הוא ששינויים כאלה לוקחים זמן, ושאימוצה של טכנולוגיה חדשה אינו תהליך מיידי. חלק מתחלופת המשרות מתבצע באופן בין־דורי, כאשר עובדים ותיקים פורשים לפנסיה ותחתיהם נכנסים עובדים צעירים עם ידע חדש וטכנולוגיות חדשות. השינויים אינם קורים בן־לילה, וכך החברה יכולה להסתגל אליהם. כדאי לזכור גם שאנשים משנים תחום עיסוק באמצע החיים גם ללא התפתחויות טכנולוגיות. דוגמה מקומית לעניין הזה הם קציני צה"ל, שמסיימים את שירותם הצבאי באמצע שנות הארבעים לחייהם ומשתלבים מחדש בעולם התעסוקה האזרחי, בדרך כלל ללא קשיים מרובים. אומנם הטכנולוגיה הפכה חלק מהמשרות למורכבות יותר, כמו עולם המחשוב שדורש ידע בפיתוח תוכנה או הנדסת חומרה, אבל על חלק אחר היא דווקא הקלה. אם בעבר פקידי קבלה נדרשו לידע חשבוני מסוים, היום מחשבים מבצעים את העבודה עבורם בקלות, והם נדרשים לפחות הכשרה וידע.
זאת ועוד: הטכנולוגיה השפיעה לא רק על חיי העבודה שלנו אלא גם על מה שמעבר להם, והגדילה את שעות הפנאי. רווחה איננה נמדדת רק בשיפור בפריון ובגידול בתל"ג, אלא גם ברווחה האישית של העובדים. במהלך השנים ישנה ירידה מתמדת במספר שעות העבודה, עם יותר חופשות בתשלום וימי מחלה. בסך הכול הטכנולוגיה מאפשרת לנו לעבוד פחות זמן ופחות קשה.
החשש הנוכחי הוא שהקצב המואץ של ההתפתחות הטכנולוגית דורש מהחברה הסתגלות מהירה במיוחד, ועל כן בטווח הקצר אנו עלולים לראות עלייה באבטלה. עוד נטען כי הטכנולוגיה מתגמלת יותר בעלי מיומנויות והשכלה גבוהה ולפיכך מגדילה את אי השוויון בהכנסות, וכי השינויים התכופים דורשים התאמות בעולם החינוך וההשכלה. מדי פעם גם עולה הדרישה שהמדינות ייתנו לאזרחיהן סכום לקיום בסיסי, כיוון שבקרוב הטכנולוגיה תעלים את המשרות שלהם.
בהקשר זה, החשש המרכזי והמדובר כעת הוא מפני השפעותיה של הבינה המלאכותית, המייצגת, כך נטען, שינוי טכנולוגי שיהיה שונה באופיו מאלה שראינו בעבר. הבינה המלאכותית מתפתחת באופן מרשים ומהיר. תוכנת צ'אט GPT, למשל, יכולה לכתוב כמעט כל טקסט לפי בקשה. הדבר מאפשר מנעד רחב של שימושים יומיומיים ומתקדמים, ממתכון לעוגה ועד כתיבת עבודת חקר, חיבור לקבלה ללימודים או לעבודה ואפילו מאמר לעיתון. יישומי בינה מלאכותית יכולים כבר כעת לייצר תמונות על פי בקשה ("ציירי לי פרסומת לאופניים שמסוגלים לטוס לירח") וכן שירים של אמנים מפורסמים.
ואולם למרות האפשרויות הרחבות העולות על כל דמיון, ההערכה הסבירה היא שבבסיסו גם השינוי הזה יתרחש באופן דומה למעבר מהסוסים והכרכרות אל הרכב האוטומטי. בסופו של דבר ייווצרו יותר משרות מאלה שייהרסו, השינוי יהיה הדרגתי, ואנשים ילמדו להסתגל אליו. גם אם הפיתוחים הטכנולוגיים בתחום הבינה המלאכותית והרובוטיקה מהירים מאוד, צריך לומר שהתעשייה לא מאמצת אותם באותה מהירות. בסופו של דבר, מי שמקבלים את ההחלטות הם עדיין בני אדם אמיתיים שעומדים בראש חברות ועסקים, והם איטיים באימוץ השינויים, אשר דורשים השקעה כספית ניכרת וגם ארגון מחדש של הסביבה העסקית. מוסדות משתנים לאט והחברה תסתגל לשינויים בקצב שלה, אם כי ברקע נמשיך לראות הרבה כותרות וזעקות שבר.
עובדי תעשיית הסוסים והכרכרות הסתדרו בסופו של דבר, וחייהם אפילו השתפרו לאחר שיכלו לרכוש מכונית מתוצרת פורד. 85 אלף עובדי בלוקבסטר מצאו עבודה אחרת, ונהנים בעצמם מצפייה ביתית בעזרת שירותי הסטרימינג. גם נהגי המוניות יסתגלו כאשר סוף־סוף נזכה לראות רכבים אוטונומיים על הכביש. אגב, גם השינוי הזה, בניגוד לתחזיות שונות, עדיין לא קרה.
