הרבה מילים, אולי יותר מדי, נכתבו ונאמרו על פטריוטיות. ודאי שיש אמת באמירתו המפורסמת של סמואל ג'ונסון על פטריוטיות כמפלטו האחרון של הנבל, אך באותה מידה ודאי שהסיפור לא נגמר שם. פטריוטיות היא מרכיב חיוני שאף מדינה לא יכולה בלעדיו. היא מחברת בינה לבין האזרחים ויוצרת קשרים גם בין האזרחים לבין עצמם, קשרים שמאפשרים להם לשרוד זמנים קשים ולמצוא את המשותף דווקא ברגעים של משבר. אף שלעיתים היא חוטאת בעודף רגש לאומי, ישראל לא הייתה יכולה להתקיים ללא פטריוטיות, וכך גם אף מדינה אחרת.
הבעיה היא שתופעת איומי ההייטקיסטים אינה פטריוטיות, לא באמת. איכשהו היה אפשר עוד לחיות עם איום פשוט של הגירה לחו"ל – איום קצת מביך ושחוק לחלוטין אחרי שנים של דמויות פוליטיות ותרבותיות שאיימו שיהגרו מארה"ב, מקנדה, מבריטניה, מצרפת, מגרמניה וכולי אם עמיתיהם האזרחים יעזו להצביע למועמד שהם לא אוהבים, אך בכל זאת לגיטימי. האיום להסיר כספים ובעצם להזיק למדינה, לעומת זאת, הוא ההפך מפטריוטיות: הוא סוג של בכיינות אנוכית שבמקרה הטוב משתווה לטנטרום של ילד קטן שרוצה ממתק בסופר, ובמקרה הרע באה להזיק לשם הנזק.
במידה מסוימת, המדינה כולה אשמה במעמד שהוקנה להייטקיסטים ואפשר להם להריץ את מהלך הסחיטה הזה. כשאתה לא מפסיק לשבח קהילה מסוימת של אנשים (שבכל מקרה קיים סיכוי גבוה שיהיה להם אגו מנופח) במשך עשרות שנים, אולי אתה לא צריך להיות מופתע כשהם לוקחים את המחמאות ללב ועפים על עצמם ברמות המוגזמות ביותר שיש. ארגון התנאים הנכונים לצמיחתן של קהילות עסקיות איתנות היא מתפקידיה הבסיסיים של המדינה, אך אף אחד לא ביקש ממנה להתנהג כמעודדת אחרי שהיא עשתה את זה.
אך יש סיבה טובה להתמקדות בהייטקיסטים, מעבר למעמד שהוקנה להם. בעידן הרשתות החברתיות והאינטרנט באופן כללי, העולם הפך למקום הרבה יותר קטן, כפר גלובלי על אמת. פתאום נהיה הרבה יותר קל להיות מחוברים לאנשים במדינות אחרות, לשאוב מתרבויות זרות, להרגיש קוסמופוליטי במובן המקורי של המילה: אזרח של העולם. במציאות כזו, קל לשכוח את החשיבות של בית לאומי. קל להישאב לאיזו פנטזיה גלובלית של צדק ואז להתפרץ על שכנים ויריבים פוליטיים כמו סטודנט צעיר ששמע שיעור פילוסופיה ראשון וחוזר הביתה כדי להרצות להורים הניאנדרטלים שלו שבכלל לא מבינים איך העולם עובד.
האינסטינקטים הללו הם לא בהכרח דבר רע: בעולם בהחלט קיימת הרבה חוכמה שאפשר לשאוב ממנה כדי לשפר את עצמנו ואת הפוליטאה הקטנה שלנו. אך שינויים כאלו צריכים להתבצע דווקא מתוך מחויבות עמוקה לרעיונות שמחברים את כולנו יחד, לא עם דגל ישראל ביד וכרטיס טיסה בכיס. חג עצמאות שמח לכולם.
לתגובות, המלצות, משחקים (ולהצעות הגירה מפתות לחו"ל) שלחו לנו לטוויטר: ERspeiser או לדוא"ל: digital.makor@gmail.com
