"רעידת אדמה כלכלית" ו"מסמך מבהיל" היו חלק מהכינויים שניתנו לדו"ח שפרסמה סוכנות דירוג האשראי מודי'ס בסוף השבוע שעבר. רוב אזרחי ישראל לא טרחו לעיין במסמך המדובר, ועד פרסומו הם כנראה לא ממש שמעו על מודי'ס או בכלל על פשר המושג דירוג אשראי, אבל היה מי שניסה לשכנע אותם שהמסמך המדובר יגרום להם לשלם יותר ריבית על המשכנתא שלהם. וכל זאת, הוסיפו מי שהוסיפו, בגלל הממשלה שניסתה לקדם רפורמה משפטית קיצונית ואנטי־דמוקרטית.ובכן, נעשה קצת סדר: דירוג אשראי הוא ציון שניתן למדינה על יכולתה לפרוע חובות. כמו חברות ואנשים פרטיים, גם מדינות לוות כסף כדי להשקיע בתשתיות ובשירותים לאזרח. על החובות האלה הן משלמות, כמו כולנו, ריבית. משקיעים המעוניינים להשקיע את כספם רוצים לדעת עד כמה הם לוקחים סיכון כשהם משקיעים כסף במדינה מסוימת. אם הסיכון גבוה, אולי הם יבחרו להשקיע במדינה אחרת, או לחילופין יגבו ריבית גבוהה על ההלוואה. אם הסיכון נמוך, מדובר בהשקעה כדאית מבחינתם והריבית תהיה נמוכה בהתאמה. ישנן כמה סוכנויות אשראי בינלאומיות שנותנות דירוג אשראי למדינות. מודי'ס הייתה הראשונה הפעם שהתייחסה לדירוג האשראי של ישראל, ובחודש הבא – היכונו היכונו – יגיע גם תורה של סוכנות הדירוג S&P.אך בניגוד למה שאפשר היה להבין, מודי'ס לא שינתה בפועל את דירוג האשראי של ישראל, ולכן כרגע אין שינוי מבחינת הריביות שמדינת ישראל משלמת. מודי'ס שינתה את אופק התחזית שלה, כלומר את ההסתכלות על דירוג עתידי, מ"חיובי" ל"יציב". אופק חיובי משמעו סיכוי לשיפור הדירוג; אופק שלילי משמעו סיכון להורדת הדירוג. זהו כרטיס צהוב שמציב למדינה מראה, ומשקף את הבעיות שעלולות לפגוע בדירוגה. אופק "יציב" אומר שלא צפוי שינוי בדירוג בעתיד הקרוב – לטובה או לרעה.
מודי'ס למעשה אומרת: אומנם ראינו עד כה באופן חיובי את ההתפתחויות הכלכליות בישראל, ואולי אף שקלנו להעלות את דירוג האשראי שלה, אבל ההתפתחויות האחרונות הביאו אותנו לחשש מסוים שצריך לעקוב ולראות לאן הוא מתפתח. עם זאת, המצב הכלכלי בישראל עדיין טוב ויש בה גם התפתחויות חיוביות, ולכן בינתיים לא נעלה ולא נוריד את דירוג האשראי של ישראל. העתיד נשאר "יציב".
כלכלה חזקה עם כוכבית
כעת נשאלת השאלה מה גרם למודי'ס לעשות מה שעשתה. בעצם, השאלה מתחלקת לשניים: מדוע היא השאירה את הדירוג על כנו ולא העלתה אותו, ומדוע שינתה את אופק התחזית מחיובי ליציב. לא תופתעו לשמוע שגם כאן, התשובות שניתנות בעיתונות וברשת נובעות מעמדה מוקדמת, פוזיציה בלעז. מי שלא אוהב את הרפורמה תולה בה את ההערכה הלא־חיובית, ואילו מי שמעוניין בקידום הרפורמה מאשים את המחאה נגדה שיצרה גלי תבהלה.
הדברים של מודי'ס עצמם היו מורכבים יותר. מצד אחד, מומחי הסוכנות חלקו שלל מחמאות לכלכלה הישראלית, וזו למעשה הסיבה שדירוג האשראי נשאר ברמתו הגבוהה ולא ירד. בסופו של דבר, מודי'ס עוסקת ביכולתה של מדינת ישראל להחזיר את החובות שלה, ומבחינה זו הנתונים הישראליים עדיין מרשימים. הצמיחה כאן הייתה גבוהה במיוחד בעשורים האחרונים, הכלכלה הראתה עמידות גם מול משברים כלכליים ופוליטיים, ונתוני התקציב והחוב הציבורי של ישראל מעידים על אופק חיובי. מודי'ס משבחת את הממשלה הקודמת על מדיניות תקציבית אחראית ועל רפורמות מבניות חשובות, וגם את הממשלה הנוכחית על הצגת תקציב שמרני וזהיר, שימשיך את תהליך הפחתת החוב הציבורי לכיוון 55 אחוזי תוצר. במודי'ס מדגישים שהאטה מסוימת צפויה עוד לפני הרפורמה המשפטית, בעקבות מגמות גלובליות, אבל גם בתרחיש של האטה – הם מעריכים שההייטק בישראל יישאר חזק והצמיחה איתנה.
אלא שבכל זאת משהו קרה פה בחודשים האחרונים. "שינוי התחזית ל'יציבה' מ'חיובית' נובע מהערכה של מודי'ס כי האירועים האחרונים סביב תוכניות הממשלה לשינוי מערכת המשפט מצביעים על הרעה בחוסן המוסדות והממשל בישראל, המאזנת מגמות דירוג חיוביות שזוהו בעבר", נכתב בדו"ח. ובתרגום חופשי: הרפורמה המשפטית שהובילה הממשלה יצרה הרבה מאוד התנגדות ציבורית ומתחים חברתיים, ועל כן – הרבה מאוד אי־יציבות.
הרפורמה עוררה תגובה כה דרמטית ואף מוגזמת משום שהממשלה נהגה כמו פיל בחנות חרסינה ויצרה חוסר אמון עמוק בציבור
מומחי הסוכנות זהירים מאוד בניסוחיהם. הם טוענים ש"האירועים האחרונים סביב תוכניות הממשלה לשינוי מערכת המשפט מצביעים על הרעה בחוסן המוסדות והממשל בישראל". הבעיה לדידם היא ב"אירועים" סביב הרפורמה, ולא בהכרח ברפורמה עצמה. כלומר, האופן שבו ניסתה הממשלה לקדם רפורמה רחבת היקף שחלקים גדולים בציבור מתנגדים לה, ללא ניסיון להגיע להסכמות, הוא שמעיד על חוסר יציבות.
מתנגדי הרפורמה טענו שהרפורמה תביא לירידה בדירוג האשראי, ובכל זאת, אף שכרגע אין רפורמה, הירידה בהערכת חוסנה של הכלכלה הישראלית כבר ניכרת. ברור אפוא שהסערה הנרחבת גרמה לירידה באמון בסוכנות הדירוג ובקרב משקיעים פוטנציאליים. מכתב הכלכלנים יצר נזק לתדמיתה הכלכלית של ישראל עוד לפני שהדיו יבשה על נוסח החוק. קמפיין המחאה, ממומן היטב ומגובה על ידי כלי תקשורת מרכזיים, הדהד בכל העולם. מישהו באמת חושב שזה לא יצר השפעה? אפילו נגיד בנק ישראל מצא לנכון להתראיין לרשת זרה ולומר שהממשלה מקדמת רפורמה שתחליש את הכלכלה הישראלית. זה בוודאי לא היה צעד בונה אמון בכלכלה הישראלית.
האם מודי'ס הייתה מתייחסת באותו אופן לרפורמה דומה שהייתה עוברת בממשלה אחרת בלי סערות גדולות? יש להניח שלא. באופן פרדוקסלי, דווקא המחאה נגד הרפורמה חשפה שהחברה האזרחית בישראל מציבה בלמים אפקטיביים כנגד שלטון כול־יכול. כלומר, הטענה של מתנגדי הרפורמה שרק בג"ץ חזק ירסן את הממשלה, התבררה כשגויה. בחודשים שחלפו מאז הקמת הממשלה, יוזמות רבות שעלו מתוכה ירדו מן הפרק רק בגלל התנגדות ציבורית, עוד הרבה לפני שבג"ץ נדרש לסוגיה.
הסכמה או הסלמה
אבל הממשלה לא יכולה להישען על החברה האזרחית שתרסן אותה מלנקוט צעדים מזיקים. עליה להפסיק לקדם צעדים בעייתיים ואולי גם להתחיל לקדם כמה צעדים שיועילו לאזרח. פשוט לעשות את העבודה שלה. עוד לפני הקמתה יצרה הממשלה חוסר אמון ואנטגוניזם בקרב ציבור ענק רק מעצם הרכבה, עם אבי מעוז ואיתמר בן־גביר שלא החליקו בגרונם של רבים. אבל במקום להבין זאת ולהפגין זהירות ומתינות, היא התירה כל רסן עם חוקי המתנות, הכותל, החמץ, ועדת הבחירות, דרעי 1 ודרעי 2. אני ואפסי עוד, גרסת בית המחוקקים. שורה של צעדים פופוליסטיים ופרסונליים והתבטאויות מביכות, כשהכול כשר בדרך לקבל כותרות בתקשורת או לנקום במי שנהג בהם לא יפה כשהיו באופוזיציה.
אחרי זה מתפלאים שהעולם מקשיב? מודי'ס שמעו הכול, והפרטים המדויקים לא בהכרח מעניינים אותם. מה שחשוב לסוכנות הדירוג הוא יותר התהליך שבו קודמה והתקבלה הרפורמה, ופחות התוכן והמרכיבים הספציפיים שלה. הסיבה שהרפורמה עוררה תגובה כה דרמטית ובוודאי מוגזמת, היא שהממשלה יצרה חוסר אמון עמוק בציבור. מבחינת מודי'ס מה שחשוב הוא היכולת לצפות מה הממשלה תעשה, ומה שהם ראו הוא ממשלה שמקדמת צעדים שנויים במחלוקת עמוקה, בעדינות של פיל בחנות חרסינה. "הרשות המחוקקת והרשות המבצעת הפכו פחות צפויות ויותר מוכנות לייצר סיכונים משמעותיים ליציבות הכלכלית והחברתית", נכתב בדו"ח.
מאחורי המונח הסטרילי "היחלשות המוסדות" נמצאת ההבנה שאם הממשלה מקדמת צעדים שמגלמים סיכונים משמעותיים ליציבות החברתית והכלכלית, זה אומר שהיא פחות צפויה ממה שחושבים בסוכנות הדירוג, וזו סיבה לדאגה. אז נכון, הנתונים הכלכליים עדיין טובים מאוד. אבל כשם שבציבור הישראלי אנשים חוששים מהצעד הבא של הממשלה, כך גם בסוכנות דירוג האשראי. הממשלה צודקת אולי שאין כאן עדיין דרמה גדולה, אבל כדאי לה להקשיב לאזהרה ולהפנים שקידום שינויים גדולים תוך תהליך מדוד ובניית אמון ציבורי והסכמה רחבה, חשוב לא פחות מהתוכן.
הרפורמה היא כמובן רק הטריגר לזרמי עומק. מחאת "סיפורה של שפחה" לא קשורה לשאלה מה יהיה הרכבה של הוועדה לבחירת שופטים, וגם הבחירה להפגין בבני־ברק איננה תלויה בשאלה באיזה רוב יוכל בג"ץ לפסול חוקים. הרפורמה רק חשפה את המחלוקות העמוקות הקיימות בחברה הישראלית, שקשורים להרכב הדמוגרפי שלה ולחלוקת הכנסות בלתי שוויונית במשק, כלומר לעובדה שיש כאן אוכלוסיות רחבות עם רמת תעסוקה נמוכה שתורמות למשק הרבה פחות מאחרות. אלה נושאים שמדינת ישראל מתעלמת מהם זמן רב ושחייבים לעסוק בהם ברצינות, אם אנחנו מבקשים להישאר פה גם בעוד ארבעים וחמישים שנה.
כסוכנות שתפקידה לומר למשקיעים עד כמה הכסף שלהם בטוח, מודי'ס מתעניינת בעיקר ביציבות. תהפוכות חברתיות ופוליטיות מייצרות חוסר ודאות. לכן מה שחשוב בעיניה הוא אם תהיה כעת הסכמה על רפורמה, ופחות התוכן המדויק של ההסכמה הזאת. המתחים החברתיים שנחשפו סביב הרפורמה כה גדולים, שהתחזית עשויה לחזור להיות "חיובית" רק אם העימות ייפתר באופן שלא יעמיק אותם. מנגד, הסלמה של המתחים החברתיים הללו עלולה להביא גם להורדת דירוג.
בשבוע שבין יום השואה ליום הזיכרון, דווקא סוכנות כלכלית אמריקנית מזהירה אותנו מפני סכנת הקיטוב בחברה הישראלית. כדבריה, "האירועים סביב הרפורמה המשפטית חשפו מחלוקות עמוקות בחברה הישראלית, מעבר לאלו שבאות לידי ביטוי סביב השינויים במערכת המשפט", ואלה "כנראה ישאירו סיכונים חברתיים ופוליטיים מוגברים למשך זמן מה. קיטוב עמוק יותר עלול לערער את יעילות המדיניות ואת החוסן הכלכלי בטווח הבינוני".
מבחינת שר האוצר מדינת ישראל נכנסת ליום העצמאות ה־75 עם משק חזק וכלכלה איתנה. "נתוני המאקרו שלנו פשוט פנטסטיים. התוצר עולה והחוב הלאומי יורד", אמר לנו השבוע בצלאל סמוטריץ'. "בתוך המים הסוערים של הכלכלה העולמית, ישראל יכולה וצריכה להיות אי של ודאות ויציבות מבחינה כלכלית ונעשה זאת". לו יהי.
