אחרי הפסקה של כחודש וחצי התחדש השבוע משפטו של ראש הממשלה נתניהו באולם 315 של בית המשפט המחוזי בירושלים. לדוכן העדים חזר נצ"מ מומי משולם, שעמד בראש צוות החקירה בתיק 1000, תיק המתנות. חקירתו הראשית נערכה לפני כחודשיים, והשבוע החלה חקירתו הנגדית. כדרכם של חוקרי משטרה, ובמיוחד הבכירים שבהם, משולם לא עשה חיים קלים לסנגור שחקר אותו, עו"ד עמית חדד. בין השניים נרשמו חיכוכים ועימותים, בין השאר על רקע טענתו של משולם שחדד נוהג לקטוע את תשובותיו באמצע.
סלע המחלוקת בין הסנגור לחוקר הבכיר נגע ליחסה של המשטרה לעדת התביעה המרכזית בתיק 1000, הדס קליין, העוזרת האישית של ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר. באחד המקרים טען הסנגור באוזני משולם שקליין נשלחה מטעם המשטרה לנסות לשכנע את ג'יימס פאקר למסור עדות בתיק. משולם זעם על הטענה, ואף על סגנון החקירה הנגדית של עו"ד חדד. "שקר מוחלט, זו התגובה שלי. אתה לא תקטע אותי. אתה נותן פה נאומים, גם אני אתן", הוא הודיע. בתגובה ניסתה ראש ההרכב, השופטת רבקה פרידמן־פלדמן, להרגיע את הרוחות. מאמציה נמשכו בהצלחה חלקית בלבד גם בימים הבאים.
הטענה המרכזית שניסה להוכיח הסנגור חדד בחקירה הנגדית היא שאמינות העדות המרכזית שתיק 1000 מבוסס עליה, עדותה של הדס קליין, לא נבחנה ברצינות. חדד אזכר באוזני משולם פעם אחר פעם פעולות חקירה שהיה אפשר לטענתו לקיים כדי לבדוק את גרסת קליין, והחוקר הראשי אישר שהפעולות לא נעשו. בין השאר הזכיר חדד כי בידי המשטרה היה צו שיפוטי שהתיר לה לחדור למכשירי הטלפון הנייד של קליין ושל יונתן חסון, נהגם של מילצ'ן ופאקר, אך בפועל לא נעשה כל ניסיון לאמת את עדותם באמצעות המידע האצור במכשירים הסלולריים של השניים. עקב כך לא נבדקו ההתכתבויות בזמן אמת ביניהם, שהיו יכולות לכאורה לשפוך אור על ההנחיות שניתנו לנהג בנוגע להובלת בקבוקי השמפניה והסיגרים המפורסמים.
כך גם לא נעשה כל ניסיון לאתר התכתבויות בין קליין וחסון ובין מי ששימשו בתפקיד אב הבית בביתו של מילצ'ן בתקופה שכתב האישום נוגע בה. משולם אישר את העובדות, אך טען בתוקף לאורך החקירה הנגדית כי לא היה צורך בפעולות החקירה האלו, וכי ככלל המשטרה איננה חודרת למכשירי טלפון של מי שאינם נחקרים כחשודים אלא כעדים. משולם הוסיף וטען כמה פעמים כי קליין שיתפה פעולה וכי היא עדה אמינה, אך חדד הטיח בו: "איך אתה יודע שהיא אמינה אם לא באמת בדקתם זאת?"
בהמשך החקירה הנגדית טען חדד שהמשטרה החליטה אילו עדים לזמן לחקירה ומאילו עדים להתעלם, וזאת בהתאם לשאלה מה דעתם על רה"מ נתניהו ומשפחתו. היה זה לאחר שמשולם אישר כי אבות הבית בביתו של ארנון מילצ'ן לא זומנו לחקירה, ולעומתם אם הבית בביתו של ג'יימס פאקר, שני קוסקס, כן זומנה למתן עדות. במהלך חקירתה במשטרה החוקרים אף תיעדו התכתבויות שהיו במכשיר הטלפון הסלולרי שלה.
חדד הטיח במשולם: "אני אומר לך שהבאתם את גברת קוסקס לחקירה כי ידעתם שהיא עוינת את נתניהו. היא אמרה לכם, 'אני העדה שתפיל את המשטר'. גברת קוסקס אף סיפרה לכם שהוריה שונאים את נתניהו, בעלה שונא את נתניהו וגם היא שונאת את נתניהו". משולם הכחיש בתוקף את הטענה: "לדברים האלה אין שחר. אנחנו לא מזמנים עדים לפי העמדות שלהם. אני בכלל לא יודע מה העמדות שלהם".
בשלב הזה של המשפט עוד מוקדם להעריך מה המשקל שייתנו השופטים בהכרעת הדין לעדותה של קליין. האם יבחרו לאמץ את גישת התביעה שהיא עדה אמינה, ויסמכו על תיאורי קו אספקת השמפניות והסיגרים שנתנה לכאורה לנתניהו כמשקפי מציאות, או שיעדיפו את עמדת ההגנה, שעדותה מנופחת ושקרית?
ניסיונות ההגנה לכרסם באמינות קליין באמצעות חקירתם של החוקרים אינם חסרי משמעות, אך האירוע הגדול בהקשר הזה עוד לפנינו: עדותו של ארנון מילצ'ן עצמו. מילצ'ן כבר היה צריך להגיע ארצה להעיד במשפט, אך הודיע שעקב בעיות בריאות לא יעלה בידו לטוס ארצה. הפרקליטות הגישה לבית המשפט בקשה לערוך את העדות באמצעות וידאו, אך סנגוריו של נתניהו מתנגדים לבקשה בתוקף, ודורשים שהעדות תישמע אך ורק אם מילצ'ן יתייצב בגופו בבית המשפט. בקרוב יצטרכו השופטים לקבל החלטה אשר תשפיע על גורל תיק המתנות כולו.
