כשבמאה שערים המזגן כבה בטעות בשבת, קוראים לגוי של שבת. להגיד לו מפורשות להדליק את המזגן אי אפשר, מסיבות הלכתיות, אז רומזים – "חם פה", בתקווה שהוא יירמז. כך גורמים למזגן להידלק בלי לעשות זאת בעצמך.
השבוע, בהצבעה על חוק הגיוס, קמו לסיעות החרדיות גויים של שבת. להצביע בעד החוק הם לא יכלו, אף ש־12 מבין 13 הח"כים של ש"ס ויהדות התורה תמכו בו, בהערכה ממעיטה. במקרה הזה לא ההלכה אסרה, אלא מועצת גדולי התורה ואימת פעילים פנאטים שהילכו אימים על דרעי, גפני וליצמן.
אז קראו לגויים של שבת.
רובם אכן היו גויים. לפני ההצבעה באו החרדים לאחמד טיבי ואיימן עודה. הם לא ביקשו מהם להצביע בעד החוק, רק האירו את תשומת ליבם לעובדה שאי אישורו של חוק הגיוס יוביל לכפיית שירות לאומי על הערבים.
אבל את עיקר הסיוע הגיש יאיר לפיד. סקר ידיעות אחרונות השבוע העלה צמד נתונים מעניינים, לכאורה סותרים. רוב הציבור ורוב מצביעי יש עתיד סבורים שחוק הגיוס הוא קומבינה פוליטית שלא תביא את החרדים לצה"ל; באותה נשימה, רובם מצדיקים את תמיכתו של לפיד בחוק. המסקנה: לאחר שני עשורים שהמאבק על גיוס חרדים היה באר שואבת מנדטים, הנושא מיצה את עצמו בחברה הישראלית.
הבוחרים, כולל האגף החילוני־רדיקלי, עייפו. הם רואים את הטענות על הדתה, שומעים על הפרדה בבסיסים, ואין להם שום חשק להמשיך את המגמה בצה"ל, שגם כך נתפס כמעוז האחרון של האליטות הישנות. לפיד נשבע השבוע שלא ערך סקר לפני שהכריז על עמדתו, אז אפשר לסכם שאינסטינקטים טובים לבטח יש לו.
הדיון הציבורי גווע, אבל המשבר הפוליטי בעיצומו: אריה דרעי ומשה גפני היו מוכנים השבוע לחנוק את החסידים. היסטריה קלה עד בינונית פקדה השבוע את דגל התורה ואת ש"ס למשמע האיומים המפורשים של סגן השר ליצמן לפרוש מהקואליציה אם חוק הגיוס יאושר ככתבו וכלשונו בקריאה השנייה והשלישית. הם יודעים שיתקשו מאוד להישאר בממשלה כשהוא מחוצה לה. ליצמן קשר לבנה לרגליהם ועוד רגע מגיעה ההשלכה לנהר. הטיפוס על העצים מזכיר מאוד את המשבר שכמעט מוטט את הממשלה ערב הפסח, בהבדל אחד: אז עוד דובר רק על קריאה טרומית, עכשיו זה הדבר האמיתי, ופתרון אין. שר הביטחון הביע השבוע נכונות ל"שינויים קוסמטיים", אבל הקונצנזוס שהתגבש השבוע היה שהמקסימום שמוכן ליברמן לתת לא מתקרב למינימום שמוכן ליצמן לקבל.
עד לסיום המושב נותרו עוד 12 יום ומעט מאוד אפשרויות. אפשר לנסות בכל זאת לגבש נוסח שיוכלו לחיות איתו בשלום גם בג"ץ, גם בד"ץ וגם צה"ל. הסיכויים, כאמור, קלושים. האפשרות השנייה היא לאשר את החוק הנוכחי בלי תמיכת החרדים, אבל אז להסתכן בפרישה שתעמיד את נתניהו בראש ממשלת מיעוט. האפשרות השלישית היא לערוך תיקונים נרחבים בחוק הגיוס ולהסתכן בפרישת ישראל ביתנו. לכאורה תישאר קואליציית 61 שתשרוד יחסית בקלות, אבל ספק אם נתניהו מעוניין להיראות כמי שדרס את המלצות צה"ל.
האפשרות הרביעית, הסבירה יותר, היא בקשת דחייה מבג"ץ. המסרים ממערכת המשפט מעידים שיש לבקשה כזו סיכויים מצוינים להתקבל, אבל כרגע נתניהו מצהיר על התנגדותו למהלך. השבוע, בישיבת ראשי הקואליציה, הוא אמר שצריך "לגמור עם הדבר הזה", ואז הוסיף: "אבל אנחנו רוצים להמשיך עם השותפות כגוש אחד גם אחרי הבחירות". בליכוד העריכו השבוע שבסוף הקואליציה תבקש מבג"ץ הארכה של כמה חודשים, מה שיקבע כנראה את תאריך הבחירות בחורף הקרוב, לפני שההארכה תפקע.
אלא אם כן נתניהו מעוניין בבחירות. שותף קואליציוני בכיר סיפר השבוע שבליכוד הראו לו השבוע סקרים מחמיאים על מצבו. הוא הסיק מכך שמישהו שם שוב משתעשע בהליכה לקלפיות, ומנסה לרכך את דאגת שאר המפלגות, שחוששות ממגעו הצונן של אחוז החסימה. בשבוע הבא ממתינות לנתניהו חקירה במעונו ופגישה עם פוטין במוסקבה. רגע ההכרעה יגיע מיד אחריהן.
