בימים האחרונים הכריז שר הביטחון, יואב גלנט: ״צריך להיערך למלחמה אזורית (בכל הגזרות בו־זמנית), עידן ביטחוני חדש״. לשר היה האומץ לומר לעם ישראל את האמת לאמיתה ישר בפּנים כשאמר ״היינו צריכים לעצור את הרפורמה המשפטית ולהכין את צה״ל למלחמה אזורית" ואז הודיעו כי יפוטר. לפני ימים מספר חזר גלנט שוב ואמר שמלחמה אזורית צפויה לנו במוקדם או במאוחר, ויש להיערך לקראתה. גם אָמָ״ן (אגף המודיעין) פרסם הערכה על אפשרות של מלחמה אזורית בכמה גזרות בו־בזמן.
לפני כארבע שנים לערך פרסם ראש הממשלה בנימין נתניהו הצהרה שמדינת ישראל נתונה באיום קיומי, ויש צורך לכרות ברית הגנה עם ארה״ב. הצהרה זו נבעה משיגור טילים וכַטבָּ״מים איראניים לעבר מכלי הנפט של סעודיה, שיגור שחשף את היכולת הטכנולוגית הגבוהה שפיתחו האיראנים ואת החשש שהם עלולים לעשות זאת גם נגד ישראל עם גרורותיהם. באותם הימים נכנס לתפקידו רמטכ״ל חדש, אביב כוכבי, שהחליף את קודמו, גדי איזנקוט. לאחר ששיגרו האיראנים טילים לעבר מכלי הנפט הסעודיים, אמר הרמטכ״ל אביב כוכבי : ״עננים שחורים מקדירים את השמיים, וצריך להכין את הציבור מבחינה מנטלית לאיום זה".
קריאתם של ראש הממשלה והרמטכ״ל הייתה כקול קורא במדבר, היא נשכחה מלב הציבור והדרג הביטחוני והמדיני, ולא נודע כי בא אל קרבה.
הידרדרות מוכנות הצבא והעורף למלחמה אזורית המשיכה ביתר שאת. באותם הימים הגיב איזנקוט, על תוכניתו של נתניהו: "ישראל בלתי מנוצחת, לא נכון לקדם ברית הגנה". זה אותו גדי איזנקוט שהשאיר לכוכבי צבא במצב קשה מאוד שאינו מוכן למלחמה כפי שלא היה מעולם. על כך מעידים מבקר הצבא, מבקר מערכת הביטחון ומבקר המדינה וקצינים בכירים באותה עת. הדוּחות הקשים שכתבו מבקרי הצבא ודברי הקצינים הבכירים גנוזים היטב בארכיון צה״ל לוועדת החקירה שתקום אחרי המלחמה.
זה שנים רבות אני מכריז מעל כל במה ובאוזני כל מקבלי ההחלטות, מהדרג המדיני ועד הדרג הביטחוני, שהצבא והעורף אינם מוכנים למלחמה אזורית באותה עת בכמה זירות.
"עיניים להם ולא יראו, אוזניים להם ולא ישמעו": הדרג המדיני והביטחוני ברחו מאחריותם למצב הכאוטי, ולא רצו להיכנס עמוק לעובי הקורה ולהתמודד עם הבעיות הקשות מחשש שהן יידבקו בהם, והם עלולים להיתפס בעיני הציבור שהם הבעיה, ולא הפתרון. האינטרס האישי גבר על האינטרס הלאומי, וכך הופקרו ביטחון המדינה ואזרחיה.
צריך להבין שלהכין את צה״ל ואת העורף למלחמה אזורית, כפי שדרש שר הביטחון גלנט, זו משימה רבת שנים, שלא נעשתה בעשרים השנים האחרונות. בה־בעת הלך והתעצם האיום האזורי, ומדינת ישראל הוקפה בחגורת חנק של 250 אלף טילים, רקטות וכטב״מים מכל עבריה. עשרות אלפי לוחמים מהמדינות הגובלות איתנו מצוידים בנשק, בארטילריה, בטילי נ״ט ועוד. כדי להוציא את הצבא ואת העורף מהבוץ הטובעני, שבו הם שקועים עד צוואר, ולהכינם למלחמה אזורית, מדובר בתהליך שיארך שנים הרבה.
לזריית חול בעיני הציבור תרמה התקשורת, שרובה הגדול מדבר מגרונה של דוברוּת צה״ל. גוף יחצ״ני זה עוסק בדימוי הצבא, ולא בהצגת התמונה האמיתית בכל מערומיה, בדיוק כפי שהתרחש לפני מלחמת יום הכיפורים.
היום יש ארבעה אנשים בדרג הביטחוני שמבינים היטב את הבעיות הקשות של הצבא והעורף ואת הצורך המיידי לטפל בהן ולהכין את הצבא ואת העורף למלחמה אזורית. הם לא זורים חול בעיני הציבור שיש לנו צבא חזק, כפי שעשו קודמיהם. מדובר בשר הביטחון גלנט, ברמטכ״ל הרצי הלוי, במנכ״ל משרד הביטחון, אלוף (במילואים) אייל זמיר, ובסגן הרמטכ״ל, אלוף אמיר ברעם. הם אנשים מצוינים, כל שנותר הוא שיגבה אותם הדרג המדיני ולנצל את הזמן הנדרש להכנת הצבא למלחמה.
בימים טרופים אלה של קיטוב נורא בעם, של שנאה בין הגושים הפוליטיים המעבירה רבים על דעתם, אין המנהיגים מבינים שללא אחדות בעם – אנו הולכים בראש מורם אל התאבדות קיבוצית ואל חורבן הבית השלישי. יש אפוא להפסיק מיד את הרפורמה המשפטית של הממשלה ולגבש חוקה לישראל שתשמר את הדמוקרטיה. צריך להתכנס תחת דגל הביטחון הלאומי והאישי, שאם לא כן לא תהיה לנו דמוקרטיה וגם לא דיקטטורה, פשוט לא תהיה לנו מדינה. צו החיים קודם לכול.
