השקט היחסי שימי הזיכרון והעצמאות עברו בו מתעתע. רוב התחזיות – שדמו לעיתים לקריאות עידוד – למחאה בטקסים הממלכתיים התבדו, אך ההיערכות לתרחיש הגרוע יותר לא יכולה לטשטש את תמונות העימותים חסרי התקדים בחלק מבתי העלמין או את מחיאות הכפיים לפוליטיקאים שנשמעו בחלקה צבאית רגע אחרי הצפירה. גם החלטת חלק מהשרים להיעדר בגלל המחאה פתרה אולי חיכוך מקומי, אבל יש לה מחיר כבד בטווח הארוך.
השקט מתעתע גם כי אינו משקף רגיעה וחתירה לפיוס, אלא לכל היותר הפסקת אש לצורך היערכות. נשיא המדינה יצחק הרצוג ערך בליץ ראיונות והמליץ בכל הזדמנות על אחדות, אבל השיחות בחסותו, שנמשכו גם בין הטקסים, לא הובילו לפריצת דרך. חמש פגישות מלאות בין הצדדים נערכו בחודש החולף, האחרונה שבהן אתמול, והתקיימו עוד עשרות פגישות צד והכנה. היו אלה פגישות ארוכות, נינוחות – אולי אפילו נינוחות מדי. בהיעדר תאריך יעד, הצוותים דנו בסוגיה אחר סוגיה. הם מיפו את ההסכמות ובעיקר את נקודות המחלוקת, והמשיכו הלאה.
צוותי האופוזיציה מזהים פער לא מבוטל בצוות המשא ומתן של הקואליציה בין רון דרמר, שפתוח יותר להסכמות, ובין ד״ר אביעד בקשי מפורום קהלת, המבהיר שהוא נחוש להביא למינוי שני שופטים. אולי זה בעצם הפער בין רה"מ בנימין נתניהו לשר המשפטים יריב לוין: ראש הממשלה הודיע, גם באנגלית וגם בערוץ 14, על נסיגתו מפסקת ההתגברות, אבל שר המשפטים שלו השקיע את השבועות האחרונים בדרבון הפגנת התמיכה ברפורמה, שאמורה לטעון אותו בלגיטימציה מול המחאה נגד הרפורמה – אבל גם לחזק אותו בתוך הממשלה מול האגף שמבקש להגיע לפשרה.
דווקא בצוותי האופוזיציה קשה יותר לזהות חילוקי דעות. מפלגות יש עתיד והמחנה הממלכתי משדרות בינתיים כמעט על אותו הגל. את הקצוות אפשר, אם כבר, לסמן בתוך הצוות של בני גנץ, בין חילי טרופר, הנוח יותר להתפשר, ובין גדעון סער שמציג עמדה נוקשה יותר. בינתיים שר המשפטים לשעבר נותן את הטון.
השאלה היא מי מרוויח בינתיים מההתנהלות הנינוחה, עד שהנשיא יכריז על תאריך יעד פומבי. בקואליציה יש מי שחושבים שהזמן דווקא עובד לטובתם. לוין מבהיר שללא הסכמות לא יהיה כינוס של הוועדה לבחירת שופטים ולא ימונו שופטים חדשים, גם אם כיסאות אחדים בעליון יישארו מיותמים. הוא יודע שהנשיאה אסתר חיות מעוניינת למנות את השופטים בטרם תסיים את כהונתה באוקטובר, ולכן יש לה אינטרס להתגמש.
אלא שהזמן גובה מחיר גם מהקואליציה. כללי בחירת נציגי הכנסת בוועדה לבחירת שופטים צריכים להיקבע עד סוף מאי. נציגי לשכת עורכי הדין אמורים להיבחר באמצע יוני. מה שבוער יותר הוא שכדי להעביר את חוק הגיוס שדורשים החרדים באופן שיהיה חסין מביקורת שיפוטית, דרוש פתרון משפטי שיכלול חוק יסוד או פסקת התגברות. חקיקה של כל אחד מהמהלכים האלה במקביל לשיחות, ולא כחלק מהסכמה, משמעה פיצוץ.
שרי יהדות התורה החליטו לוותר על ההתייצבות בחלקות הצבאיות כדי שיוכלו להמשיך להתעקש על חוק הגיוס. ההיעדרות מטקסי יום הזיכרון הייתה נסיגה טקטית מאירוע שאינו טבעי ממילא לנציגי החרדים, כדי לצמצם חיכוך בדרך לחוק שישמר את המצב שבו טקסי יום הזיכרון יישארו בשבילם אירוע לא מגזרי.
בהנהלת הקואליציה מפקפקים ביכולת להעביר את החוק בלו״ז שדורשים באגודת ישראל. בחודש הראשון של כנס הקיץ, האתגר המרכזי הוא תקציב המדינה. החרדים כורכים אותו בחוק הגיוס, ומזכירים שכך הובטח להם אחרי הבחירות, כשדרשו לצרף את החוק שלהם לרשימת החוקים שהעבירה הקואליציה טרם הקמת הממשלה.
כאן גם יש הבדלי גוונים: יצחק גולדקנופף מוביל את הקו הנוקשה ביותר, כשהוא כבול להבטחה שניתנה למועצת גדולי התורה ולאדמו״ר מגור באופן אישי. בדגל התורה שומרים על מרחב תמרון: הם נחושים להסיר את הנושא מסדר היום, אבל לאורך שנים הקו של הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן והרב גרשון אדלשטיין היה להימנע מעימות. הם כבר קנו בטקטיקה הזאת 25 שנה של הימנעות מגיוס. באשר ליושב ראש ש״ס, הוא נמצא בקצה השני: אריה דרעי חושב שכדי לייצב את הקואליציה צריך לבלום את החקיקה לגמרי. איש לא יגייס תלמידי ישיבות גם אם החוק יתעכב בכמה חודשים. ניסיונותיו לפתוח ערוץ ישיר מול חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, בשמו או בשם נתניהו, לא צלחו בינתיים.
המכנה המשותף לכל הנציגים החרדים הוא הפנמה מאוחרת של מגבלות הכוח. קואליציית החלומות של ימין מלא־מלא הפכה מבחינתם לנוחה פחות מקואליציה עם גורם מאזן. הציפיות שלהם, של הרבנים ושל הציבור היא בשמיים, אבל המציאות היא שאפילו חקיקה שהייתה עוברת בעבר בשקט הופכת כעת למורכבת ונפיצה. כבר שבועות החרדים חושקים שפתיים מול חילולי שבת ממשלתיים שבעבר היו עילה למשבר קואליציוני.
זהו גם שורש ההתנגדות שלהם להשתתפות רשמית של המגזר בהפגנת הימין אמש. משה גפני ודרעי כועסים על בג״ץ, אבל גם על שמחה רוטמן ולוין. המגזר החרדי היה הראשון להפגין בהמוניו נגד בג״ץ, אבל התפיסה השתנתה מאז, ובעיקר שיטת הפעולה. לראשונה בעצם מתחדדת במפלגות החרדיות השאלה מי משתמש במי: האם הרפורמה נועדה לפתור את בעיות הגיוס ודרעי, או שרוטמן ולוין גררו אותם למאבק עקרוני על מינוי שופטים, ואת המחיר דווקא הם ישלמו?
בשבוע שעבר נכתב כאן על המרוץ לתפקיד הרב הראשי הספרדי, שמתנהל בינתיים בפריימריס פנימיים בתוך ש״ס. גם בגזרת הרב האשכנזי לא משעמם: אם לא יהיו הפתעות, לראשונה אחרי שלושים שנה ימונה בקיץ רב ראשי עם כיפה סרוגה. אלא שבשלושים השנים שחלפו מאז שהסתיימה כהונת הרבנים אברהם אלקנה כהנא שפירא ומרדכי אליהו, כבר למדנו שהכיפה הסרוגה לבדה לא מבטיחה דבר על כיוון הרוח אליו ייטה המוסד שייסד הרב אברהם יצחק הכהן קוק.
אגב, כמו אז, גם הפעם שני מועמדים אפשריים הם הרבנים שפירא ואליהו – אבל הבנים של. אלא שהפעם ספק אם הרב שמואל אליהו, שהתמודד בכל מערכה מאז שהסתיימה כהונתו של אביו, ירוץ שוב.
הדיל הציוני־דתי, באופן לא מפתיע, מתמקד בכיסא האשכנזי. על הכיסא הספרדי ויתרו מראש לחרדים. גם המועמדות של הרב שפירא מוטלת בספק: בישיבת מרכז הרב מעוניינים שראש הישיבה, הרב יעקב שפירא, ישב על כיסאו של אביו, הרב אברהם שפירא זצ״ל. הבעיה היא שהחוק כרגע לא מאפשר להתמודד אחרי גיל 70, והרב שפירא כבר בן 72. בסביבתו לוחצים על יושב ראש מפלגת הציונות הדתית, בצלאל סמוטריץ', לתקן את החוק. בכירי הרבנים במגזר הוחתמו על מכתבים, אבל אנשיו של סמוטריץ' טוענים שבאקלים הנוכחי ״לא ניתן לקדם חקיקה פרסונלית בענייני דת ומדינה״. בסביבת הרב שפירא משוכנעים שסמוטריץ' מעדיף את המועמד השני: הרב מיכה הלוי מפתח־תקווה, המועדף בחוגי הר המור.
בפריימריס הפנים־חרד״ליים האלה, לרב הלוי יש נקודת פתיחה מוצלחת משלו: זמן קצר לפני שנפטר הרב חיים דרוקמן – אולי הקונצנזוס האחרון בקרב רבני המגזר – ניגשו הוא ועוד דיין בכיר כדי לקיים בוררות בשאלה מי מהם יהיה המועמד הציוני־דתי לתפקיד הרב הראשי. הרב דרוקמן ייסד ועדה של חמישה רבנים, שהכריעה במסמך כתוב שהרב מיכה הלוי ימשיך להתמודד והאחר יפרוש מן המירוץ. מה הייתה דעתו של הרב דרוקמן על שינוי החוק כדי שהרב שפירא יוכל להתמודד? הגרסאות חלוקות, וכבר אין מי לשאול.
עד כאן מפלגת ציונות הדתית. אבל כמגזר, הציונות הדתית כנראה תעמיד לפחות עוד מועמד אחד. הרב דוד סתיו, יושב ראש רבני צהר, טרם הכריז אם יתמודד שוב. לפי ההערכות, הדבר תלוי בזהות המועמד האחר: אם יהיה זה הרב שפירא, נמוכים הסיכויים שהרב סתיו יתמודד; אבל מול הרב מיכה הלוי הוא ינסה להעמיד חלופה מתונה יותר.
