המושג צבא העם נשמע לאחרונה הרבה מאוד, גם מפי שר הביטחון יואב גלנט וגם מפיו של הרמטכ"ל הרצי הלוי. מעל כל במה וטקס הבהירו שני ראשי מערכת הביטחון כי הקיום של מדינת ישראל וצה"ל – אשר משימתו הראשונה במעלה היא הגנה על המדינה – מותנה בקיום "צבא העם", כפי שהוא מכונה מאז הקמת הצבא בשנת 1948.
הבעיה היא שהתגשמות המושג רחוקה מאוד מהמציאות. בשנים האחרונות צה"ל לא ממהר לפרסם את נתוני הגיוס. הסיבה המרכזית היא כי מחצית מהעם לא נושא בנטל. הצבא מצא לעצמו מפלט פשוט בהגדרת נושאי הנטל והגדיר כמובן את הערבים ככאלו שלא אמורים לשאת בנטל, והחרדים שהפכו בשנים האחרונות לאתגר של צה"ל, לא מגשימים את התקוות שתלו בהם.
ביום העצמאות למרות הגאווה על מספר החרדים שנבחרו כחיילים מצטיינים, בפועל מדובר בחיילים שהתגייסו כחרדים אבל כבר אינם כאלה. אכ"א ניסו לאורך השנים להמציא אין ספור קונצים לסדר את המספרים כשהשיא היה בתקופה שבה מי שאחראי במנהלת הגיוס על החרדים, הציג לכנסת ולציבור נתונים מזויפים שגרמו לפגיעה קשה באמון הציבור.
ייאמר לזכותו של מי שהיה דאז ראש אכ"א, האלוף מוטי אלמוז, שהוא מיד לקח אחריות ועשה סדר במספרים. ומאז התברר כי יש פלח מאוד מסוים בחברה החרדית שמתגייס לצה"ל.
כמה אחוז מהמיועדים לשירות הם חרדים? תלוי את מי שואלים. במספרים מדובר בממוצע של 1200 חיילים חרדים שמתגייסים כל שנה לצה"ל. זה פרומיל מהיעד, רחוק מהשוויון בנטל כשגם בצה"ל מודים שגיוס חרדים מבחינתם הוא לא ברירת מחדל אלא יעד מבצעי של ממש.
כלומר, צה"ל אומר אנחנו לא מוכנים לוותר על החרדים, ומצד שני הצבא בעצם מודה שהוא לא מצליח לגייס חרדים. עכשיו המחאה נכנסת לתמונה וחלק ממארגניה, האחים לנשק וחותמי עצומות במילואים למיניהם הכריזו שבלי קשר לרפורמה אנחנו עכשיו סוגרים את המדינה על זה. או שיהיה שיוויון בנטל או שתישרף המדינה.
אין פואנטה, אין אמצע, אין בכלל ניסיון להבין את המצב והסיטואציה. אף אחד לא ביקש לדבר עם צה"ל ולהבין את המורכבות ואת העובדה שכדי לגייס חרדים במספרים שמשווים את הנטל צריך לעשות מהלך אחד והוא להחליף את החרדים, על משקל לא מוצאת חן בענינו התוצאה אז נחליף את העם.
בוא נקרא לילד בשמו, היחידים שיכולים לשנות את המצב הם הרבנים בקהילה החרדית. אם הם לא יתירו לציבור החרדי להתגייס לצה"ל במספרים מניחים את דעתו של בג"ץ, חרדים לא יתגייסו. הממשלה כלואה בין הגוש החרדי בקואליציה שמשרת את גדולי התורה לבין הרצון שלו לפתוח את הצבא לחרדים. בג"ץ רוצה שוויון והעותרים רוצים לשרוף את המדינה. למרות או בגלל שגם הם יודעים שהם לא יעלו את אחוז הגיוס אבל כן יתדלקו את המחאה.
בניגוד לדעת הפרשנים הפוליטיים שטוענים כי החודש הקרוב יהיה גורלי בגלל התקציב אני טוען שהחודש הקרוב יהיה גורלי לשרידות הממשלה בגלל חוק הגיוס. בלי הסכמה בנושא הזה, כלומר חקיקה של חוק כל שהוא שפוטר את החרדים משירות חובה ומוריד את גיל הפטור לגיל המוסכם, החרדים יפרקו את העסק וידחו את הסיפור בעוד שנה. אם יחוקק חוק גיוס כזה הוא בסבירות גבוהה יפול בבג"ץ אבל עד אז יעבור התקציב והממשלה תלך לבג"ץ לשורה של דיונים שבסופם שוב תפוזר הכנסת.
. צה"ל ייאלץ בסופו של דבר להסביר לבג"ץ שיש מושג שנקרא שוויון בנטל ויש את המציאות. אפשר לתבוע לקדם את השוויון אבל לא בטוח שזה אפשרי. צה"ל לא יגייס חרדים בכח, אין כזה תרחיש ואת זה מבהירים בצורה ברורה בכירי הצבא. בג"ץ יכול לכפות אולי לשלוח צווים לכולם, דבר שקורה גם היום, אבל לא יוכל לשלוח שוטרים צבאיים ללכוד עריקים. זה מסוג הפלונמטרים שאי אפשר לפתור אותם כי לאף אחד אין באמת פתרון. גם שר הביטחון לשעבר בני גנץ שהעמיד את מודל צבא העם לא הצליח בכל משמרתו להזיז את המתווה הזה מילימטר מעבר לאתר מקור ראשון שם פורסם המתווה לראשונה.
