בפגישה השבוע עם ד"ר צבי צמרת, איש חינוך, איש אשכולות ולשעבר מנכ"ל יד בן־צבי. הוא הזכיר לי שהרב עובדיה יוסף הוא מי שהכריע ופסק שיהודי אתיופיה הם יהודים לכל דבר. הוא כתב כך כבר ב־1973: "הפלאשים הם צאצאי שבטי ישראל שהדרימו לכוש… הם יהודים שחייבים להצילם מטמיעה ומהתבוללות, להחיש עלייתם ארצה, לחנכם ברוח תורתנו הקדושה ולשתפם בבניין ארצנו הקדושה, ושבו בנים לגבולם". בשנות השמונים, אחרי המאבק של העולים מאתיופיה נגד הגיור לחומרא שחייבה אותם הרבנות הראשית לישראל לעבור, ביטל הרב עובדיה את החיוב.
איך הגענו צבי ואני לשיחה על הרב עובדיה? דיברנו כמובן על פרשת יקבי ברקן והעברת העובדים יוצאי אתיופיה מקו הייצור מטעמי כשרות, בשל הפקפוק ביהדותם. בעקבות השיחה תהיתי כמה ספרדים יש שמקפידים על כשרות בד"ץ העדה החרדית ולא מבינים שהקפדה על שימוש במוצרים עם הכשר לבד"ץ הזה היא בעצם פגיעה בדרכו של הרב עובדיה. המחאה החזקה ביותר נגד הבד"ץ הייתה צריכה לצאת דווקא מספרדים שומרי תורה ומצוות. הרי יש קשר הדוק בין אפליית האתיופים על רקע פקפוק ביהדותם ובין אפליית תלמידים ספרדים ותלמידות ספרדיות במוסדות חרדים אשכנזים. גם הם, כמו יוצאי אתיופיה, לא מספיק טובים ולא מספיק יהודים .
בהמשך סיפר לי ד"ר צמרת על ימיו בראש הוועדה שקמה ב־1997 כדי לבדוק את מדיניות התחבורה בשבת בכביש בר־אילן בירושלים. ב־1988 החלו הפגנות שקטות של חרדים שקראו לסגור את הרחוב לתנועה בשבת. ב־1994 החל המאבק לשאת אופי קולני. ועדה בראשות אליעזר שטורם שהקימה מועצת העיר קבעה כי יש לסגור את הכביש בשעות התפילה ולהשאירו פתוח לתנועה בשאר היממה. במקביל לדיונים, במשך שלוש שנים התנהלו ברחוב הפגנות המוניות וסוערות, שכללו יידוי אבנים על מכוניות נוסעות בשבת, הצתת פחי אשפה וחסימות.
ב־1997 החליט בג"ץ על מינוי ועדה ציבורית שתבדוק את הסוגיה לעומק ותסייע לו בגיבוש החלטה. זו הייתה ועדת צמרת. ד"ר צמרת ביקש בזמנו מעדינה בר־שלום, בתו של הרב עובדיה יוסף, לארגן לו פגישה עם אבא שלה. זו הייתה פגישה בת שעה. צמרת סיפר לרב יוסף על המלצת הוועדה לסגירת הכביש לסירוגין: סגור בשעות התפילה ופתוח בשאר השעות. הוא היה בטוח שהרב לא יהיה מרוצה מחילול השבת, אבל הרב אמר לו: "אין חילול שבת גדול יותר מזריקת אבנים בשבת. אין חילול שבת גדול יותר ממלחמת אחים בשבת". בד בבד התבטא הרב בחריפות נגד גזל הזמן שנגרם לאנשים שתנועתם נחסמת עקב ההפגנות.
בחודש מארס השנה חתמו 16 רבנים חרדים ספרדים על מכתב התומך בהפגנות הפלג הירושלמי. "חובת השעה וחובת כולנו להיקהל ולעמוד על נפשנו ונפש צאצאינו, ולהשתתף בעצרת התפילה והמחאה", הם כתבו. הפגנות הפלג כוללות גם הן יידוי אבנים, הצתת פחים, חסימת כבישים וגזל זמן. האם מישהו מהרבנים הספרדים חושב אולי שזו לא דרכו של הרב עובדיה, לאור אמירותיו נגד מלחמת אחים ונגד גזל זמן?
פשקווילי נאצה שפורסמו השבוע בשכונות החרדיות, רגע לפני הדיון בכנסת בחוק הגיוס, ניסו להלהיט את הרוחות בציבור החרדי הספרדי ולטעון שאת מכסות החרדים המגויסים ימלאו בעיקר חרדים ספרדים שנפלטו מן המערכת. השבוע גם ארגנו רבנים חרדים ספרדים הפגנה נגד חוק הגיוס ליד קבריהם של הרב עובדיה יוסף והרב בן־ציון אבא שאול. "חדי האבחנה יכלו להבחין בטביעות אצבעותיהם של מי שתמיד התנגדו למנהיגותו של הרב עובדיה יוסף ולדרכו הספרדית המתונה", אבחן הפרשן אבישי בן־חיים.
אנחנו מרבים לדבר על הפיצול בציונות הדתית בין חרד"לים ללייטים, אך נראה שגם החרדים הספרדים יצטרכו בקרוב לבחור בין דרכו המתונה של הרב עובדיה יוסף לדרכם של רבנים ספרדים מזן חדש, ששוחרים אלי קיצוניות אשכנזית.
