הבחירות הכאוטיות לראשות עיריית ירושלים עשויות להסתבך עוד יותר בשבועות הקרובים. אל רשימת המועמדים הלא־חרדית המתארכת מתכוון להצטרף, בסבירות לא מבוטלת, סגן ראש העיר החרדי יוסי דייטש. הפיתוי מובהק: מול כל כך הרבה מועמדים, די לו שילכוד את החרדים כדי להשיג את ארבעים האחוזים שנדרשים כדי לנצח בסיבוב ראשון.
הבעיות שנתקל בהן עד עתה היו שש"ס תומכת במשה ליאון והליטאים סתם אינם מתלהבים לתמוך בו. אבל אם יצהיר שהוא מתמודד, ייתכן שיקבע עובדות בשטח.
מה תעשה הצטרפותו של מועמד חרדי למירוץ? היא תיצור בהלה בקרב האלקטורט החילוני והדתי־לאומי, ולבטח תכפה פרישה על כמה מועמדים. אבל מה יקרה אם ברקוביץ', אלקין וליאון יתעקשו שלושתם לרוץ ולא לאחד כוחות?
יש עוד שני מרכיבים משמעותיים. הראשון הוא היחלשותה ההיסטורית של ש"ס, בארץ וגם בבירה. בלי ש"ס חזקה כשהייתה, ספק אם החרדים יכולים להשיג ארבעים אחוז. השני הוא העובדה שבפעם הראשונה יונהג יום שבתון בבחירות המקומיות, כפי שמקובל בבחירות לכנסת. הפערים האדירים בין שיעור ההצבעה הגבוה של החרדים ובין הדשדוש של השכונות החילוניות, כמו פסגת־זאב, גילה והקטמונים, אולי יצטמצמו מאוד.
הפחד מעליית שיעור ההצבעה הוא מה שמרתיע כרגע את פרנסי הציבור החרדי מהצבת מועמד. הם לא ירשו לעצמם עוד הפסד בירושלים.
