הפער העצום בין תחושת האכזבה של הציבור מתוצאות התקיפות הלילה (ד') ברצועת עזה, לבין המסרים של דובר צה"ל על עוצמת התקיפות, הוא הסיפור הגדול בסיכום סבב הסלמה נוסף מול ארגוני הטרור ברצועת עזה. צריך לומר ביושר כי בקרב הגרסאות בין הציבור לבין הצבא – שני הצדדים צודקים. צה"ל תקף 16 מטרות משמעותיות של החמאס והציבור, שמבין שהתקיפות הללו לא באמת משנות את מפת הכאב של עזה, מאוכזב. הוא יודע שבפעם הבאה שייצא סרטון מהר הבית אשר ייתפס בעולם המוסלמי כהפרה של הסטטוס קוו, או בפעם הבאה שימות מחבל בבית הכלא, ולא משנה מאיזו סיבה, תושבי העוטף יבלו יממה במרחבים מוגנים תחת מתקפת טילים.
הסיבה לכך היא כי ישראל בוחרת להמשיך את אותו הקו מול רצועת עזה – עוד מאותו הדבר.
מי שעקב אחרי כלי התקשורת אמש חשב לרגע שהלילה זה הלילה. זהו, בלילה הזה ישראל הולכת לגבות מחיר כבד מארגוני הטרור ברצועה, ואחת ולתמיד באמת יהיה כאן שקט לטווח ארוך. בשעה שש בבוקר שוגרה הרקטה האחרונה מהרצועה, המחבלים בעצם ניסו להגיד "אנחנו תמיד נאמר את המילה האחרונה". נראה כי סבבי ההסלמה יתחילו כשחמאס יחליט ויסתיימו כשחמאס יקבע. בצה"ל כבר לא זוכרים מתי בפעם האחרונה אנחנו היינו היוזם של סבב הלחימה מול עזה. ויש לכך סיבה. צה"ל לא יוזם מול רצועת עזה, הוא תמיד מגיב ונגרר ולכן הוא תמיד מפסיד בקרב התודעתי. כדי לנצח בדעת הקהל, הצבא צריך לחסל מחבלים בכירים – כי זה הסטנדרט שהציבור דורש. אבל צה"ל לא ינהל את סבבי הלחימה מול עזה על בסיס דרישות הציבור, אלא על בסיס הערכות המצב שלו.
צה"ל צריך לקום ולהודות שהמשוואות שצה"ל מכתיב לא מצליחות לפעול במציאות. אי אפשר לומר שהג'יהאד האסלאמי מורתע, ואז לחטוף ממנו 104 פצצות ורקטות. לא ייתכן שנשמע אמירה כמו "החמאס מורתע מאז…" ובפועל הוא מאשר לג'יהאד האסלאמי לירות את הרקטות ואף משתתף בעצמו בירי בניסיון להפיל כלי טייס עם טילי קרקע-אוויר. חמאס יוביל מתקפות על ישראל משתי סיבות: הראשונה – הר הבית; השנייה – מחבלים כלואים, כל השאר לא מעניין אותו. ישראל יודעת את זה, וסבורה שתקיפה של 16 מטרות היא מרתיעה. אבל בפועל אף אחד בצד השני לא מורתע.
אז מה עושים? משנים מדיניות. יש מוחות בצה"ל שיודעים מה הצד השני חושב ומרגיש ומה יכאב לו באמת. צה"ל צריך להכין תוכנית פעולה שתכאיב לטרור ולארגוני הטרור, ואז להביא אותה לדרג המדיני ולדאוג שהיא תאושר. כדי לייצר שינוי צריך להתחיל בשינוי התגובה. התגובה שהגיעה הלילה לא שונה מזו שהגיעה בחג הפסח או בסבבי ההסלמה האחרונים, למעט במבצעים כמו "שומר החומות" ו"עלות השחר" ובעבר, עמוד ענן, עופרת יצוקה וכו'.
ימי הקרב הללו הם טרלול אחד גדול. מצד אחד יורים טילים ומצד שני מחכים לזמן הנכון כדי לפגוע בתשתיות. המנהרות שנהרסו ייבנו מחדש בתוואים אחרים, כל מחסן טילים שישראל תשמיד, איראן תממן בניית שניים חדשים. בצד השני לא נחלשים מעימות אחד לשני, אל להיפך – רק מתחזקים ומתעצמים.
