במסגרת מה שמכונה "הרפורמה המשפטית" התבשרנו על יוזמה חדשה – היועץ המשפטי לממשלה ייבחר על ידי הממשלה באמצעות וועדת איתור שתמונה על ידה. יוזמה זו שהינה חלק ממהלך שחוסה תחת השם הציני "ציון במשפט תפדה" (או "מקום המשפט שמה הרשע", כביטויו של ח"כ שמחה רוטמן), מצטרפת ליוזמה לחוקק את חוק היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה. על-פי יוזמה זו, כל שר ימנה את היועץ המשפטי במשרדו בהתאם להמלצותיה של ועדת איתור אשר בראשה יעמוד מנכ"ל המשרד וזה יוכל גם להדיח אותו.
שתי ההצעות נועדו להפוך את היועצים המשפטיים לעורכי-דין פרטיים של הממשלה ושל כל אחד משריה. בכך, תהפוכנה משרות היועצים המשפטיים למשרות אמון ממש כמו המנכ"ל והמזכירה האישית של השר. כדי לעמוד על משמעותן של ההצעות ראוי לסקור את תפקידם של היועצים המשפטיים.
היועץ המשפטי לממשלה אמור למלא שתי פונקציות מרכזיות: לסייע לממשלה ולשרים בהוצאה לפועל של המדיניות שנקבעה על ידם ויחד עם זאת לעמוד על המשמר ביחס לשלטון החוק. כדי להצליח במשימה זו חיוני לשמור על עצמאותו. הדבר מתבטא הן באופן בחירתם והן במחויבותו לתפקיד. בעקבות הפיאסקו שליווה את מינויו של רוני בר-און לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, מינה שר המשפטים בממשלת נתניהו, צחי הנגבי, ועדה בראשות נשיא בית המשפט העליון השופט מאיר שמגר, על מנת שתבחן את מכלול ההיבטים בדבר כשירותו של מועמד לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה.
הועדה הצביעה על "הדואליות המאפיינת את תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה אשר מחד גיסא משמש כיועץ לרשויות השלטון ומאידך גיסא מייצג את שלטון החוק ואת האינטרס הציבורי". בתור "עורך דין של רשויות השלטון הוא חייב נאמנות לרשויות האמורות ועליו לסייע כמיטב יכולתו למלא תפקידיהן ולממש את מדיניותן", והכל "אם הדבר בר ביצוע בגבולות החוק".
עוד הוסיפה הוועדה כי "בעשותו כן מודרך היועץ המשפטי על ידי הוראות הדין ומקום בו מתנגשת המדיניות, הרצויה לרשויות, עם הוראות החוק, לרבות עם קיום ערכי היסוד החוקתיים, יש לחוק עדיפות חד-משמעית. היועץ מגן על שלטון החוק ומתפקידו להנחות את רשויות השלטון מה אסור ומה מותר, מה חוקי ומה בלתי-חוקי". כדי לעמוד במטלה כפולה זו על היועץ המשפטי לממשלה להיות "בעל כוח החלטה, המוּנע בפעולתו על ידי שיקולים מקצועיים אובייקטיביים ולא כשליח הרשות המבצעת או עושה דברה".
לשם כך המליצה הוועדה שהיועץ המשפטי ימונה על-ידי הממשלה מתוך רשימה של מועמדים שאושרו בידי וועדה מקצועית-ציבורית בלתי תלויה, שבראשה יעמוד שופט בדימוס של בית המשפט העליון ועל חבריה יימנו שר המשפטים או יועץ משפטי לשעבר שימונה על-ידי הממשלה, נציג שימונה על-ידי וועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת וכן נציג לשכת עורכי-הדין ונציג האקדמיה. כדי להבטיח את אי-תלותו של היועץ המשפטי, המליצה הוועדה כי מינויו יהיה לתקופה קצובה שלא יהיה ניתן להאריכה וההמלצות אומצו על-ידי הממשלה.
בדומה ליועץ המשפטי לממשלה, גם יועצים משפטיים של משרדי הממשלה ושל רשויות השלטון עשויים למצוא עצמם במיצר בין הצורך לסייע לרשות במימוש מדיניותה לבין חובתם לשמור על שלטון החוק. אלא שבניגוד ליועץ המשפטי לממשלה, תפקודם של יועצים אלה מסובך יותר, וזאת משום שהם מועסקים על-ידי הרשות ומצויים במגע יום-יומי עם הנהלתה.
מסיבה זו מינתה הממשלה צוות בין משרדי לבחינת סוגיות הנוגעות למערך הייעוץ המשפטי למשרדי הממשלה. בחוות דעתה שאומצה על-ידי הממשלה כתבה הוועדה, כי על היועץ "להעמיד לרשות המשרד את הכלים המשפטיים הדרושים ליישום מדיניותו, וזאת תוך שמירה כי פעילות המשרד תיעשה במסגרת החוק, על כללי המנהל התקין ועל שאר הנורמות המחייבות את השירות הציבורי".
כדי לעמוד במשימה זו נקבע שבעוד שהיועץ המשפטי כפוף מבחינה מנהלית למנכ"ל המשרד, הוא כפוף מבחינה מקצועית ליועץ המשפטי לממשלה. כדי להבטיח את אי תלותם, היועצים המשפטיים נבחרים על-ידי ועדת מכרזים שכוללת את מנכ"ל המשרד, משנה ליועץ המשפטי לממשלה, יועץ משפטי של משרד ממשלתי אחר ונציג של איגוד המשפטנים.
כפי שקבע בית המשפט העליון: "היועץ המשפטי לממשלה, כמו גם נציגיו במשרדי הממשלה השונים, הם שומרי הסף של שלטון החוק ופעילותם ככזו חיונית בכל רשות מרשויות המדינה". הפיכתם לעושי דברם של הממשלה ושל ראשי הרשויות תפגע לא רק במעמדם ובשלטון החוק אלא גם במנהל התקין. בסופו של דבר היא תפגע גם בממשלה וברשויות המנהל בכך שינוטרל הבלם שיבטיח שהם יפעלו במסגרת החוק וסופה לפגוע באמון הציבור בממשלה וברשויות המדינה.
פרופ' אשר מעוז הוא הדיקן המייסד של בית הספר למשפטים במרכז האקדמי פרס, יו"ר הוועדה לקשרים אקדמיים בינלאומיים וזוכה אות ג'ין נוסבאום ואלינור רוזוולט מטעם האגודה הבינלאומית לחירות דתית
