מחוז דלאוור השקט והכפרי באינדיאנה שוכן במרכזו של אחד המרחבים השמרניים ביותר בארה"ב. שום דבר מעניין לא קורה שם בדרך כלל, בטח לא משהו שיצדיק דיווחים של כלי תקשורת גדולים וארציים. כל זה השתנה בחודש שעבר, כשחבר מועצת המחוז ריאן וב הודיע בפוסט נרגש בפייסבוק שהוא מעתה אישה צבעונית ("וומן אוף קולור", כלומר לא לבן) וחד־מינית.
וב הוא כמובן אדם לבן מאוד, שמרן מאוד, שנשוי לאותה אישה כבר שנים רבות ומגדל איתה שישה ילדים. לכולם היה ברור מהרגע הראשון שזוהי הטרלה, אצבע סרקסטית וצינית בעיני הליברלים, שמקדשים את זכותו הפרטית של האדם להגדרה עצמית, מגוחכת ומטורללת ככל שתהיה. אבל מה שהפך את הבדיחה לאירוע כלל־ארצי הייתה תגובת התקשורת המקומית, שכמו תמיד גם הפעם אוחזת בעמדה ליברלית ושמאלית יותר מהאוכלוסייה שהיא מסקרת למענה את המציאות.
לפי ה"חוקים" הליברליים כיום בארה"ב, אי אפשר לפטור את הכרזתו של חבר המועצה בהנפת יד מזלזלת. הרי זה יהיה זלזול בכל נער או נערה שיושבים בביתם ואולי יגלו מתישהו שהם למעשה חיים בשקר ובטעות, וירצו להכריז לעולם על שינוי מינם. אז צריך להתייחס לעניין ברצינות. מצד שני, וב לא רק הודיע שהוא הפך לאישה – את זה הפרוגרס מאשר – אלא גם שהוא הפך מלבן ללא לבן, או כפי שהודיע ברצינות הרבה ביותר שהיה יכול לגייס בריאיון: הוא הפך לאישה מבנות אומת הצ'רוקי הילידית.
ההטרלה החביבה הזו חשפה את הבטן הרכה של השמאל הליברלי הרדיקלי בארה"ב וברחבי העולם. חלק מהערכים שמקדמת הקבוצה הזו, שכוחה ומשקלה בתקשורת ובעילית האקדמית והתרבותית גדולים באופן בלתי פרופורציונלי, נשענים על כרעי תרנגולת – שיכולה בקלות להפוך לתרנגול אם רק תכריז על כך – וקורסים על יושביהם בקול רעש גדול. אם לכל אחד מגיעה הגדרה עצמית בכל רגע וזמן נתון, וההגדרה הזו יכולה גם היא להשתנות בן רגע כי "מי אתם שתמשטרו אותי ואת העצמי הפרטי שלי" – אזי הדלת נפתחת לרווחה לכל שיגיון.
הטירוף הפרוגרסיבי האמריקני עוד לא עלה לארצנו הקטנטונת, בחסדי השם. אבל הוא בדרך, ואם נצביע על השלבים וננסה להעמיד אותם באורם הנכון והמגוחך, אולי גם נזכה לעצור את ההידרדרות הזו בזמן. תל־אביב היא שם קוד ליברלי למרחב תרבותי מכיל, שמתקיימים בו מפגשים בין אנשים בעלי דעות שונות ומגוונות שמובילים לחברה מעניינת ומתקדמת. השבוע גורשה מבית קפה בעיר אישה שלטענתה דעותיה לא תאמו לדעותיו של בעל בית הקפה. שמה נטלי דדון – דוגמנית ושחקנית שהביעה תמיכה ברפורמה המשפטית, ואף נאמה בעצרת הענק בעדה לפני כשבוע.
גם אם נאמין לבעל בית הקפה, שטען יום אחרי התקרית שכלל לא הכיר את דדון אלא גירש אותה בגלל התנהגות כזו או אחרת, מרהיב לראות את גדולי הליברלים והליברליות מצדיקים את הגירוש ברשתות. דוגמה מייצגת: במקומון "טיים־אאוט" כתב מאן דהוא טור תחת הכותרת "מה שהיה לא יהיה: תל־אביב תקיא מתוכה אנשים כמו נטלי דדון".
זו אווילות לשמה, לדבר על עיר גדולה כמו תל־אביב כאיזה גוף אחיד שיכול "להקיא מתוכו" משהו או מישהו. כמעט שלושים אחוזים מתושבי תל־אביב הצביעו למפלגות הקואליציה, רבים מהם מן הסתם תומכים במידה כזו או אחרת ברפורמה המשפטית, ומישהו עם מקלדת מחליט שהם בעצם לא תל־אביב? כאמור, "תל־אביב" היא שם קוד שמאפיין כמה רחובות במרכז העיר, שמצטופפים בהם בחדרים מעופשים ויקרים להחריד המוני אנשי שמאל, מהגרים ומהגרות מהפריפריה הרחוקה של חדרה או ראשון־לציון, שנחנקים מאבק עבודות התשתית הבלתי נגמרות בעיר ומרגישים שהם מנסחים את התל־אביביות מחדש. נו, שוין. אבל איך בדיוק מסתדרת כותרת כזו, קריאה כזו להקיא מישהו מהעיר בגלל דעותיו, עם הערכים הליברליים של הכלה וגיוון? הם באמת לא מבינים שהטיעונים המרכזיים שלהם קורסים לתוך עצמם?
ההסבר הוא שהליברליות היא דת, ושיש לה חוקים ברורים, לא תמיד רציונליים, שלכולם ברור שהעבירה עליהם תיענש בחומרה. כאדם דתי אני מכבד דתות באשר הן, אך הבעיה היא שחברי הדת הליברלית טרם הפנימו או לא מעוניינים להפנים שהם אדוקים עד לשד עצמותיהם.
אפשר להבין אותם, אלה חילונים גמורים שמזמן הסירו מעליהם כל עול. אבל בפועל, דת אחת החליפה דת אחרת. והדת הזו, מתברר, מתנהגת כפי שכל דת מתנהגת. עם רבנים (וגם הרבה רבניות ואפילו אדמו"ריות, שאפו גרטה טונברג שליט"א), טקסים קבועים (פולחן הפגנות קפלן הוא חדש יחסית, נראה אם יהפוך בהמשך לחג שנתי מחייב), וכאמור עונשים מחמירים למי שיעז לחרוג מהשורה.
אני יהודי דתי, ויודע שאין באמת הסבר רציונלי למצוות פרה אדומה. ככה זה, כתוב בתורה וזו האמת מבחינתי. הדת הליברלית, גם בארה"ב וכמובן כאן, עדיין נמצאת בשלב ההקמה והניסוח, והשלב הזה יוצר מצגים קומיים־טרגיים כמו היחס לחבר המועצה מאינדיאנה, או ההקאה הבלתי ליברלית והבלתי מכילה מהעיר הליברלית והמכילה בישראל.
יש לקוות שעם מיסוד הדת הזו ייעלמו המעקשים הקטנים שנובעים בעיקר מחוסר ניסיון, והדתות כולן יוכלו לחיות זו לצד זו בארץ הקודש המובטחת. אבל בחייאת, אל תלכו לכיוון החרדי של אי שירות בצבא, זה לא חייב להיות חלק מעיקרי הדת שלכם. אתם מוזמנים לבוא ללמוד מהציונות הדתית שזה אפשרי.
