העולם המתין להיום, ה-9 במאי, כשבכיכר האדומה שבמוסקבה חיילים רוסים יצעדו לציון יום הניצחון על גרמניה הנאצית. ורבים שואלים כיצד פוטין יעמוד לנאום במהלך הטקס כשלפני ימים ספורים הופץ סרטון ברשתות החברתיות המראה תקיפה של שני מזל"טים אשר התפוצצו על גג בניין בית הנבחרים הרוסי במוסקבה. מדוע לאחר כ-200,000 הרוגים בקרבות באוקראינה מאז תחילת הלחימה העם הרוסי אינו יוצא לרחובות על מנת לסרב לשלוח את בניהם לקרב? התשובה טמונה באופי המשטר ברוסיה בת זמננו – פוטיניזם בעל אופי משיחי האימפריאליסטי.
המשיחיות הדתית האימפריאליסטית נעשתה לאחרונה לחלק בלתי נפרד של הפוטיניזם. אם פוטיניזם של שנות ה-2000 עסק ברווחים גדולים מנפט ואוצרות טבע אחרים, אזי הפוטיניזם של העשור השני והשלישי של המאה ה-21 עבר שינוי: פוטין מזהה בעצמו דמות משיחית שהתמנתה על ידי הכוח העליון ותפקידה להציל את רוסיה במאבקה הבלתי פוסק נגד אויביה.
כוחה של משיחיות זו טמון לא רק ביכולת לעצב את דעת הקהל ברוסיה אלא גם להניע למלחמה ולחולל שינויים פוליטיים. המשיחיות הדתית האימפריאליסטית המאפיינת את הפוטיניזם המאוחר ברוסיה – שולחת את הנוצרים האורתודוקסיים מביתם החם ברוסיה אל אוקראינה על מנת להרוג את הנוצרים האורתודוקסיים השכנים בשם האימפריה הקדושה שפוטין מנסה לכונן. הפרופגנדה של הקרמלין משתמשת ברטוריקה של האימפריאליזם הנוצרי, לדוגמה: כינון של "האימפריה הרומית הרביעית" במוסקבה (לאחר שהאימפריה הרומית השלישית הוקמה על ידי מוסוליני) כסמל של האימפריה הנוצרית האורתודוקסית אשר תוביל להתחדשות עולמית מקיפה.
קיריל הראשון של מוסקבה, שהוא הפטריארך של רוסיה כולה, מעביר מסר חד משמעי, לפיו על רוסיה הוטל תפקיד קדוש של תיקון האדם והעולם, ועל הגברים הרוסיים חלה חובה ללכת ולמות באוקראינה לשם המלכת האימפריה הקדושה של אחרית הימים בעולם הזה. פרופסור אלכסנדר דוגין, אחד האידיאולוגים המרכזיים של הפוטיניזם, דורש מפוטין לטפל ביד קשה בגלי המחאה ובתנועות המרד הפוטנציאליות על ידי עקירתם מהשורש. בנוסף, דוגין טוען כי על רוסיה לצאת, וכמה שיותר מהר, מהעידן המודרני ולחזור למסורת. דוגין, אחד האבות הרוחניים של פוטין, הגה את הרעיון של המשיחיות הדתית האימפריאליסטית עבור רוסיה.
מאז המהפכה הצרפתית קמו להן כמה תנועות גאולה חברתיות ופוליטיות וביניהן קומוניזם, נאציזם, פאשיזם ולאומיות. במהלך המאה ה-21 לרשימה זו הצטרף גם "פוטיניזם" בתור אידיאולוגיה שמרנית של רוואנשיזם אנטי-מערבי אשר מצדיקה שלטון המאופיין בריכוז סמכויות פוליטיות ופיננסיות בידי ה"סילוביקי" (האליטה הביטחונית).
בנוסף לפוטיניזם, נכנסו ללקסיקון הפוליטי של הפרשנים ושל המומחים למזרח אירופה שני מונחים חדשים: "רשיזם" ו"העולם הרוסי". "רשיזם", זהו למעשה שם נוסף ללאומנות הרוסית השוביניסטית והקיצונית אשר לא בוחלת ברצח עם על מנת לספק לעצמה את הגדולה הנחשקת. ואילו "העולם הרוסי" זהו שם כולל של כל המופעים של הלאומנות הרדיקלית המופנית כלפי העולם החיצוני וכלפי השכנים.
במילים אחרות, פוטיניזם זהו שם למשטר פוליטי השואף את הלגיטימיות שלו ממשיחיות דתית אימפריאליסטית; "רשיזם" זהו שם גנאי לאידיאולוגיה רוסית שוביניסטית אשר מצדיקה רצח עם; ואילו "העולם הרוסי" זה המכלול של הפרקטיקות הלאומניות של רוסיה בעיקר בתפוצות. חשוב לעשות סדר בתוך שלושת הקטגוריות האלו, אשר מובילות לאסוציאציות שליליות, על מנת להבין את המלחמה בין רוסיה לאוקראינה.
בשונה מהנאציזם הגרמני, שהגדיר את עצמו בתור נאציזם ועשה שימוש באידיאולוגיה נאצית להצדקת שלטונו; בשונה מהפשיזם האיטלקי שגם הוא העניק את השם הזה לעצמו, ובשונה מטוטליטריזם הסובייטי שהניח ריכוז טוטאלי של אידיאולוגיה ושל אמצעי אלימות – פוטין לעולם לא השתמש במונחים "פוטיניזם" ו"רשיזם" על מנת לתאר את המשטר הפוליטי או את האידיאולוגיה ברוסיה.
במילים פשוטות, הקומוניסטים קראו לעצמם קומוניסטים ולא התביישו בכך, כנ"ל לגבי הנאצים והפשיסטים. לעומתם, פוטין לא מגדיר את עצמו בתור הוגה של פוטיניזם. העובדה הזאת מיד מבטלת את הטענה כי קיים דמיון בין נאציזם לפוטיניזם ול"רשיזם". קל לברוח להשוואות האלה בגלל שאכן קיימים כמה קווי דמיון בין פוטיניזם לנאציזם ופשיזם, אך אנו צריכים להיזהר עד מאוד מהאסוציאציות האלה מכיוון שהן בנויות לרוב על אינטואיציה ובגלל שהן נועדו ליצור תרגיל ברגישות אתית.
אכן, גם נאציזם וגם פשיזם הן אידאולוגיות רחבות-היקף אך הן לא משויכות לפרסונה. באופן תיאורטי, פשיזם היה יכול להיקרא מוסוליניזם ואילו נאציזם היה יכול להיקרא היטלריזם אך השמות האלה לא נכנסו לספרי ההיסטוריה. פוטיניזם, לעומת הנאציזם והפשיזם, זוהי אידיאולוגיה שמשוייכת לאיש – נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, שלא מזדהה איתה, והיא מזכירה יותר את הפרוניזם (האידיאולוגיה של חואן פרון) ואת הנאצריזם (האידיאולוגיה של גמאל עבד אל נאצר).
בדומה לנאצריזם ולפרוניזם, הפוטיניזם גם הוא מאוד משיחי ועובד צמוד למוסדות של הדת של המדינה. הפוטיניזם המשיחי מציעה לגבר הרוסי, שנמצא במשבר זהות, תחליף לחיים נוחים על הספה המחוממת מול טלוויזיה. הוא מציע לו אשליה של כוח, אשליה של לכידות ושל אחדות בשעת ההתפוררות ובדידות. לא במקרה באחד המפגשים של פוטין עם אימהות שכולות, הוא אמר כי בניהם היו מתים בכל מקרה מאלכוהוליזם או מתאונת דרכים. המחשבה על האפשרות שהבנים הצעירים של רוסיה ימותו מוות טבעי במיטתם החמה ובגיל מבוגר לאחר הישגים אישיים משמעותיים אפילו לא חלפה בראשו. כאן נמצא ההבדל התהומי בין הציוויליזציה הרוסית המשיחית לבין הציוויליזציה המערבית – ערך חיי אדם. ישראל, שעומדת בצומת דרכים של דמוקרטיה-משיחיות, צריכה ללמוד את השיעור הזה.
