מיליוני עובדי ציבור טורקים קיבלו בשבוע שעבר בשורה משמחת: הממשלה החליטה להעלות את השכר במגזר הציבורי ב־45 אחוזים. במקרה או שלא, ההודעה פורסמה ימים ספורים לפני הסיבוב הראשון בבחירות לנשיאות טורקיה, שמתקיימות היום.
נדמה שרג'פ טאיפ ארדואן ניצח בבחירות מאז ומתמיד, אבל הפעם יש תחושה שהפסד הוא אפשרות ממשית. לראשונה התאחדו כמעט כל מפלגות האופוזיציה תחת קורת גג אחת, והפכו את הבחירות בטורקיה לסיפור שונה לחלוטין. המועמד מטעם "שולחן השישה" – כך מגדירות את עצמן שש מפלגות האופוזיציה, שהתאחדו למחנה אחד – הוא כמאל קיליצ'דראולו, מנהיג מפלגת העם הרפובליקנית.
קיליצ'דראולו בן ה־74 נכנס לפוליטיקה ב־1999. ב־2009 ניסה לעבור למרכז הבמה כשהתמודד על ראשות עיריית איסטנבול, אך הפסיד. זמן קצר לאחר מכן פרש מנהיג מפלגת העם הרפובליקנית בעקבות קלטת וידאו מביכה. קיליצ'דראולו מונה למנהיג המפלגה, והפך לדמות הבולטת ביותר באופוזיציה. במהלך השנים הוא נאבק בניסיונות של ארדואן להרחיב את סמכויותיו, בין השאר באמצעות משאלי עם, והניף את דגל זכויות האדם במדינה.
אחרי ניסיון ההפיכה נגד ארדואן ב־2016 והמעצרים הנרחבים במדינה, יזם קיליצ'דראולו את "צעדת הצדק", מסע של 450 ק"מ מאנקרה לאיסטנבול, שבסיומה נערכה עצרת בהשתתפות מאות אלפי בני אדם.
"מפלגות האופוזיציה התאחדו במטרה אחת ויחידה, לנצח את ארדואן", אומר רג'יפ סוילו, עיתונאי בכיר ב"מידל איסט איי". "זה קצת כמו מה שקרה אצלכם, כשבנט ולפיד הקימו קואליציה שהתבססה על ההתנגדות לנתניהו. גם אם זה יתפרק אחרי הבחירות, זה לא ממש משנה. לקיליצ'דראולו יהיה מנדט לחמש השנים הקרובות, ואין אפשרות להצבעת אי אמון בנשיא.
"חשוב להם להראות שזה לא רק נגד ארדואן, ולכן לו ולחמשת שותפיו הפוליטיים האחרים יש מפת דרכים ומזכר הבנות של 240 עמודים, הכוללים את כל הצעדים הפוליטיים שהם מתכננים לנקוט – מהכלכלה ועד איכות הסביבה".
אבל היעד המרכזי של שולחן השישה הוא לשבור את כוחו של הנשיא ולהחזיר את טורקיה לשיטה הפרלמנטרית, באמצעות השבת הכוח מהנשיאות אל האספה הלאומית.
"באופוזיציה המאוחדת יש מפלגת שמאל, שתי מפלגות שמרניות, מפלגה לאומנית, מפלגת ימין ומפלגת מרכז – השקפות שונות מאוד. אבל הן החליטו להפסיק להתווכח ולמצוא רטוריקה משותפת, אנטי־ארדואנית", אומר יוסוף ארים, מגיש ועורך בכיר ברשת TRT הממשלתית הטורקית. "זה הופך את הבחירות למשאל עם על ארדואן. לצערי לא מדברים על הנושאים הכלכליים והחברתיים, השאלה היא רק אם אתה רוצה את ארדואן או לא".
התאחדות המפלגות הקטנות הפכה את הבחירות למאבק בסגנון אמריקני, עם "רפובליקנים" ו"דמוקרטים": "כמו בארה"ב, גם כאן לשתי המפלגות יש דעות הפוכות בכל הנושאים. למעשה, המדינה מפוצלת לשניים", מסביר ארים.
עצרות הבחירות האחרונות, של האופוזיציה וגם של הקואליציה, היו מלאות מפה לפה. בעצרת של תומכי ארדואן באיסטנבול השתתפו, לטענת אנשיו, 1.7 מיליון בני אדם. "שני הצדדים ותומכיהם חושבים שאלה בחירות קיומיות", אומר סוילו. "לכן הן צמודות כל כך, הצמודות ביותר בשני העשורים האחרונים. האופוזיציה חושבת שאם ארדואן ייעלם, כל הצרות ייעלמו. הממשלה מפחדת מניצחון האופוזיציה, ולכן גם המחנה שלה מאוחד".
ארדואן, אומר סוילו, מוכן לעשות הרבה כדי לנצח: הקלות מס, משכנתאות זולות, סיוע ברכישת בתים, העלאת השכר ב־45 אחוזים. סוילו מגדיר את הצעדים הללו "פופוליסטיים". "הוא גם מעורר תחושת לאומנות טורקית, ומדגיש את התעשיות הצבאיות הטורקיות, המל"טים ומטוסי הקרב. זה אמור לגרום לאנשים לחשוב שהנה, כבר עכשיו ארדואן עושה משהו מוחשי למען המדינה".
זו הפעם השישית שארדואן מתמודד על הנהגת המדינה. כמעט שלושים שנה הוא ניצב בקדמת הבמה הפוליטית של טורקיה, לאחר שב־1994 נבחר לראש עיריית איסטנבול. ב־2003, אחרי שמפלגתו ניצחה בבחירות הפרלמנטריות, הוא מונה לראש הממשלה. לאחר שהגיע לכס הנשיאות ב־2014, העביר את הסמכויות מראש הממשלה לנשיא וביצר את כוחו כפוליטיקאי הדומיננטי ביותר בטורקיה.
הבחירות ביום ראשון הן המאתגרות ביותר שחווה הנשיא בן ה־69. המשבר הכלכלי הוא הסיבה העיקרית לקושי של ארדואן להיבחר מחדש. בערים הגדולות, אנקרה, איסטנבול ואיזמיר, חשים את עליית המחירים, והאינפלציה מעיקה על האזרחים במידה ניכרת. הממשל טוען שהאינפלציה השנתית במדינה עומדת על כ־43 אחוזים, אך לפי קבוצת מחקר עצמאית המחירים עלו ב־105 אחוזים – פי שניים מהנתון הרשמי.
הפערים בין האמת ובין עמדת הממשלה רק מתרחבים. "בזמן שכל העולם נאבק בחששות למיתון ואובדן תעסוקה, אנו ממשיכים במאבקנו באינפלציה בלי לפגוע בייצור, בתעסוקה ובצמיחה", אמר לאחרונה שר הכלכלה הטורקי. "אנו מצפים שהירידה המהירה הזו, תוצאה של מאבקנו הנחוש באינפלציה, תימשך גם בעתיד הקרוב".
אבל התחושה של הבוחרים שונה. "מצביעים צעירים, שנולדו אחרי שארדואן החל את הקריירה שלו כמנהיג המדינה, מאוד מאוכזבים ממנו", מסביר סוילו. "סקרים מראים שהמצביעים בפעם הראשונה הם בערך 5 מיליון, ולא מעטים מהם צפויים להצביע נגד ארדואן. ראשית, יש פער בין־דורי. שנית, בגלל הגישה שלו לחופש הביטוי, למיסוי על האלכוהול ועוד. זה שונה לגמרי מכל מה שדור ה־Z מעוניין בו".
וישנה גם סוגיית מצבו הבריאותי של ארדואן. לפני כשבועיים נקטע בשידור חי ריאיון עימו בטלוויזיה הטורקית. בהמשך חזר וסיפר שהוא סובל מחיידק בבטן, אך לאחר מכן ביטל את הופעותיו הציבוריות לימים הקרובים.
"ארדואן לא ביטל את הריאיון, הוא עצר אותו, ואז חזר וסיים אותו", מבהיר ארים. "הוא בסך הכול לקח כמה ימי חופש. בוא נזכור שהוא כמעט בן שבעים, אבל התרוצץ כמו גבר בן שלושים. אפילו אנחנו העיתונאים התעייפנו מהאנרגיות שלו. הבריאות לא הייתה בעיה, ושים לב שגם האופוזיציה לא משתמשת בזה. התקשורת הזרה דיברה על כך בהרחבה, אבל אצלנו בטורקיה – פחות".
אחד הכלים החשובים של ארדואן במערכות הבחירות בעבר היה מתקפותיו נגד ישראל. הוא הראה במצגות מפורטות את פעילות צה"ל ביהודה, שומרון ועזה, והאשים את ישראל במילים חריפות דוגמת "רוצחים" "קלגסים" ו"פושעי מלחמה". אך במערכת הבחירות הנוכחית – שתיקה. "מאז 2020 טורקיה שינתה את מדיניות החוץ שלה והיום היא מציאותית הרבה יותר ומבוססת על פוליטיקה של הושטת יד", אומר סוילו. "הנשיא חותר לשמור על קשרים טובים עם מדינות האזור, וזו הסיבה לכך שהוא נמנע מלדבר לא רק על ישראל, אלא לא מנהל בכלל קמפיין של מדיניות חוץ".
בין טורקיה לישראל נרשמה התחממות בעקבות השיח שקידם הנשיא הרצוג בשנת 2022 עם ארדואן. לאחר ביקורו של הרצוג באנקרה, שתי המדינות מינו שוב שגרירים. לאחר ארבע שנים ללא נציג דיפלומטי בכיר מטעם ישראל, אירית ליליאן מונתה לשגרירתנו באנקרה. "ישראל לא הייתה נושא במהלך הבחירות בטורקיה, ואני חושב שזה חלק מתהליך הנורמליזציה", אומר ארים. "לא שמענו רטוריקה שלילית על ישראל, וזה מראה שהנורמליזציה ממשיכה. רבים חששו שתחת ממשל נתניהו הבעיות יתחילו לצוץ מחדש, אבל זה לא קרה".
גם הסיוע ששלחה ישראל לטורקיה לאחר רעידת האדמה בפברואר, שנהרגו בה יותר מ־50 אלף טורקים, שיפר מאוד את תדמיתה. ארדואן בעצמו העניק פרס הוקרה לבכיר בפיקוד העורף. הנורמליזציה עם ישראל, יצוין, גם אינה שנויה במחלוקת בין האופוזיציה לממשלה.
מלבד המצב הכלכלי, רעידת האדמה הייתה אולי המכה היחידה הקשה ביותר לארדואן בדעת הקהל הטורקית. הביקורת על ההזנחה הממושכת בתחום הבנייה והתשתיות, והטענות כי הסיוע התעכב זמן רב מדי, הביאו לכך שארדואן ומפלגתו נכנסו לעמדת מגננה. מעיד על כך גם התיעוד של הנשיא הטורקי מחלק כסף מזומן לתושבי אזור האסון, בניסיון לרכוש מחדש את אמונם. גם שאלת תזמון הבחירות קשורה לכך: ארדואן התלבט אם לדחות את הבחירות בכמה חודשים, בניסיון לדחוק מהתודעה את התמונות הקשות ולהחליש את עוצמת הביקורת.
קשה להעריך כיצד יסתיים הסיבוב הראשון של הבחירות, אבל סקרים רבים מעידים על אפשרות של מנהיג האופוזיציה להשיג יתרון; אם כי לאיש מהמועמדים אין – לפי הסקרים – תמיכה של 50 אחוזים או יותר, שיאפשרו להתמודדות ביום ראשון להסתיים בהכרעה. הסיבוב השני של הבחירות ייערך, במקרה הצורך, ב־28 במאי.
עמיחי שטיין הוא כתב התחום המדיני בכאן חדשות
