ביום שני העפיל להר הבית דניס נתמבי, עוזרו של נשיא קניה, בהדרכתו של ח"כ לשעבר יהודה גליק. לגליק היכרות מוקדמת עם נתמבי, כמו גם עם נשיא קניה עצמו שהגיע ארצה למחרת. נתמבי ירד מההר מזועזע, בשל הזירוז המשטרתי הבלתי פוסק ושאר ההגבלות, ובעיקר בשל התדריך המשטרתי המקדים שבו התברר לו שנאסר עליו להכניס את התנ"ך האישי שלו לשטח ההר. "אני אוהב את ה' ואוהב את עם ישראל", הוא מספר על עצמו. "ישראל וירושלים הם המקום שאנחנו שואבים ממנו את המורשת הרוחנית שלנו. זה הבית של המורשת שלנו".
לו ולאשתו מרים יש חמישה ילדים, שהם מגדלים כנוצרים אוהבי ישראל. "השבוע עליתי לראשונה להר הבית. בביקורי הקודם בישראל ביקרתי רק בכותל. הרב יהודה גליק הסכים להנחות אותי בעלייתי להר. חשתי שם כאב ועצב גדול. לפי מה שהבנתי מקריאתי בתנ"ך, במקום שנמצאת בו רוח ה' אמורים לשרור חירות וחופש, אבל יש אנשים שבשם הא־לוהים החליטו למנוע את החירות ואת החופש שם. אחד מעקרונותיה הבסיסיים של האנושות הוא הגנה על החופש לעבוד את א־לוהים. הצו הא־לוהי הוא לכבד כל אדם.
"מה שמפריע לי הוא שדווקא העם שא־לוהים בחר בו ורצה שיהיה סמל בעולם ויהפוך את המקום הזה לבית תפילה לכל העמים – הוא זה שסובל בהר. ולעומתו, אלו המשתמשים באלימות בשם א־לוהים הם השולטים שם. המזבח של א־לוהים צריך להיות שם עבור עם ה', כך שיוכל לעבוד אותו בחופשיות, בלי שנאה, בלי הסתה והטרדה ומבלי שיצטרך לחשוש שיפגעו בו בשל אמונותיו. מוכרחים להגן על חופש האמונה. זו אחריותה של ממשלת ישראל לוודא שהדבר יתאפשר.
"מתקיימת פה פגיעה בעיקרון הבסיסי של סובלנות. הדבר הכי בסיסי הוא החופש לעבוד את א־לוהים. אם מישהו כובש את ביתך ומורה לך לחיות בביתך רק באופן שהוא יכתיב, זה רוע. מנקודת המבט האישית שלי, אני סבור שעוד נזכה לבנות את בית המקדש. זה התפקיד שלנו וחשוב שניצור את הנתיבים לכך. חשוב שנבנה מוסדות לימוד לשם כך. איננו יכולים להתעלם מכך שדבר חשוב וקריטי לחיינו כמו הר הבית איננו מתאפשר ואיננו נגיש. אין זה תפקיד המשטרה להגן מפני עובדי הא־לוהים. תפקיד המשטרה הוא לדאוג לכך שדווקא אלו המפריעים והפוגעים בחירות לעבוד את הבורא שם יטופלו כראוי".
הר הבית שוחרר לפני 56 שנים. כיצד אתה מסביר את העובדה שבפועל הוא עדיין איננו אתר חופשי?
"הר הבית עדיין בידי האלימים. אין חופש פולחן אמיתי בהר. הכניסה אליו היא אומנם בשליטה ישראלית, אבל לעומת זאת קיימים שם מקומות שלא מאפשרים לנו, נוצרים ויהודים, להגיע אליהם. למוסלמים מתירים להסתובב שם בכל מקום. זו הרמה הכי גבוהה של אפליה שנתקלתי בה בחיי ולחלוטין בלתי מקובל. צריך להיגאל מדבר כזה. זו לא רק ברבריות אלא גם יחס של קולוניאליזם כלפי יהודים בהר. היכן החירות שהוקנתה לנו מא־לוהים כשנולדנו? מדוע אינני רשאי להביא איתי תנ"ך לשם? מדוע אינני רשאי להשתחוות שם? מדוע אינני רשאי להתפלל שם כרצוני? מדוע התפילה שלי לא־לוהים בהר פוגעת במישהו אחר? מדוע עליי לכבד את העובדה שמכוונים כלפיי דמוניזציה? עלינו לוודאי שישרור שם חופש פולחן, קודם כול עבור יהודים ונוצרים. נוצרים ויהודים אינם צריכים להיחשב אזרחים סוג ב' בהר הבית".
האם אתה מכיר מקניה תופעה דומה למתרחש בהר הבית?
"בעבר היו ג'יהאדיסטים שפוצצו את הכנסיות שלנו תוך כדי התפילות. השאיפה שלנו צריכה להיות שהמקום שבו עובדים את א־לוהים יהיה הכי חופשי בעולם. כלפי מי שדוחה את האופן שבו אנחנו עובדים את א־לוהינו יש לנהוג ביד הכי קשה שאפשר. יש חירויות שאסור בכלל לנהל לגביהן משא ומתן, שאסור לנו בשום אופן לוותר עליהן. חופש המחשבה וחופש עבודת הא־לוהים אסור שיהיו בשליטה של ממשלות.
"השאלה פשוטה מאוד: האם משתמשים במשטרה בהר ככלי משחק או שהיא אכן עושה את תפקידה ומגינה מפני התוקפנים? אנחנו רואים כעת שמשתמשים במשטרה כדי ליישם את רצון התוקפנים. האם אין זה הגיוני שהמשטרה תלווה אותנו לכל מקום שבו נרצה באתר הקדוש הזה בכל זמן שנרצה? מוכרחים להפסיק את כל ההגבלות ולכבד את הזכויות של כולם. יש לקבוע שבציון קיימת החירות המלאה לעבוד את בורא עולם".
אתה מדבר על קדושת הר הבית, אבל מדינת ישראל הביאה השבוע את נשיא קניה לבקר דווקא בכותל ולא בהר.
"ההגעה לכותל הייתה הבקשה של הנשיא, כי הוא רצה ללכת להתפלל לא־לוהים. לנשיא חשובה מאוד השמירה על החוק, והעמדה שלו היא שמנהיגים זרים לא יתערבו בעניינים פוליטיים פנימיים של מדינת ישראל. הנשיא לא רצה להיכנס לנושא שנוי במחלוקת. הוא רצה רק להתפלל ולבקש מא־לוהים את הצרכים של השלטון שלו ושל המדינה שלו. הוא לא רצה ליצור שום גורם לעימות".
מה דעתך על כך שרשויות מדינת ישראל מונעות בכוח הקרבת קורבן פסח בהר הבית מדי ערב פסח?
"כפי שאמרתי קודם, הר הבית הוא המקום שבו אנחנו רוצים כל כך להביע את שאיפותינו, אבל כרגע מאפשרים לנו רק לעבור ליד החנות ולהסתכל בחלון הראווה בלי להניח לנו להיכנס ולרכוש בה את מה שאנחנו רוצים כל כך. כנוצרי, כשהסתובבתי בהר הבית חשתי מופלה מאוד לרעה. זה לא צריך להיות כך".
תודה ליהודה גליק על הסיוע בהכנת הכתבה.
