תוכנית הריאליטי "מבחן ההורים הגדול" הציבה לה מטרה יומרנית: למצוא את שיטת החינוך הטובה ביותר. התוכנית עושה זאת דרך משימות שונות שניתנות לשמונה משפחות בעלות גישות חינוכיות שונות, ביצוע המשימות עומד למבחן של שאר המשפחות שמביעות את דעתן ובוחרות אלו משפחות יעלו לשלב הבא. המשימות חושפות את ההורים (שבחרו בכך) ואת הילדים (שגם אם נתנו הסכמה בוודאי לא מודעים להשלכות שלה) להתמודדויות שונות ומאתגרות מול מצלמה ומול שיפוט של הורים אחרים. המשפחות מגיעות מרקעים שונים ולכל משפחה "שיטת חינוך" שונה.
אתמול שודר גמר התוכנית בו נבחרה המשפחה המנצחת, כלומר זו ששיטת החינוך שלה עובדת הכי טוב בעיני המשפחות האחרות. למרבה ההפתעה המשפחה שניצחה היא משפחה מכפר חב"ד שקראו לשיטת החינוך שלהם – חינוך דתי חרדי. משפחת הלפרין משתייכת לקבוצת המשפחות בעלות החינוך השמרני, ולמרות שהעריכה של התוכנית כיוונה לאורך כל הדרך להעדפת הורות רכה יותר דווקא החינוך השמרני ניצח.
מעניין לראות שדווקא בעולם שמפרק כל מוסכמה ודוהר קדימה אל פירוק המודלים המסורתיים נבחרה משפחה עם חינוך צייתני. אולי יש כאן משאלה כמוסה להחזיר לחיי המשפחה את הדברים הבריאים שהשמרנות מאפשרת – היררכיה בריאה, ידיעה של הילד שיש מי שלוקח אחריות כשהוא לא יכול עדיין (מעט אירוני כשההורים מחליטים להכניס את הילדים לתוכנית ריאליטי בלי שהם מבינים את משמעותה), אמות מוסר טבעיות ופשוטות. כל אלו דברים שהעולם שלנו באמת זקוק להם, ובתוך הפירוק המבורך של היררכיה פוגענית, מפרקים בטעות גם את ההיררכיה הבריאה ששומרת על ביטחונם הנפשי של הילדים וגורמת להם לאובדן זהות ומשמעות.
יחד עם זאת חשוב להבין ששמרנות אין פירושה חינוך לצייתנות ואין פירושה סירוס הכוחות הבריאים של הילדים. שמרנות אמורה לשמור על הילדים ולשרת אותם עם התמודדויות העולם הפוסט-מודרני. חשיבה עצמאית ומודעות עצמית אלו כלים בסיסיים בימינו, ואי אפשר להקנות אותם כשעיקר החינוך הוא ציות לסמכות. בשביל לגדל ילדים שמורים ובטוחים מצד אחד ובעלי רוח חופשית, סקרנות ואמון מצד שני לא מספיק להגיד להם מה מותר ומה אסור. הצעד הראשון הוא להיות הורים מודעים ומחוברים לתחושות של עצמם וללמד את הילדים לסמוך על התחושות שלהם כשהם פוגשים מישהו זר או כשהם מוזמנים לקפוץ בנג'י.
