האם הכספים שהמעסיק מעביר עבורכם לקרן הפנסיה או לקרן ההשתלמות אכן מופקדים שם? ד' מעולם לא התעניינה בחיסכון הפנסיוני שלה, אך בעקבות שיחה שקיימנו בנושא, היא החליטה לבדוק את מצב ההפקדות בקרן הפנסיה. היא נכנסה לאזור האישי באתר האינטרנט של הקרן, והופתעה לגלות שבמשך חודשים רבים לא מופיעות שם תנועות של הפקדות כספים כלשהן. בעקבות זאת פנתה ד' לקרן וביקשה לקבל פירוט הפקדות של השנתיים האחרונות. בחברה הפנו אותה חזרה למעסיק, בטענה כי ייתכן שהוא כלל לא העביר את הכספים, אולם המעסיק של ד' הציג לפניה אסמכתאות להפקדות שנעשו באופן מלא ובזמן. ד' חזרה ופנתה לקרן הפנסיה, ואחרי שיח טלפוני ממושך הם הודו באוזניה שאכן כספי החסכונות שהועברו מהמעסיק הגיעו אליהם, אך הם לא מצליחים לאתר אותם.
מתברר שד' לא לבד. גם אחרים גילו אי התאמה בין הפקדות המעסיק לכספים שהופקדו בחשבון.
איך זה קורה? מדי שנה עוברים יותר מ־100 מיליארד שקלים מהציבור אל הגופים המוסדיים (שמנהלים את קופות הגמל, הפנסיה והביטוח). ההפקדה של כל חוסך אינה מועברת ישירות לחשבון האישי שלו, אלא מנותבת תחילה לחשבון ייעודי של הגוף המוסדי שמנהל את הכספים. מחשבון זה מתבצע שיוך הכספים לחשבון הספציפי של כל לקוח.
גם קרן פנסיה שמתהדרת בתשואות נאות או דמי ניהול זולים, עלולה להתגלות כבחירה גרועה אם התפעול אצלה לקוי
העניין הוא שהמעברים הללו לא תמיד עובדים חלק. בשל טעויות טכניות, חוסר התאמה בנתונים וסיבות נוספות, הגופים המוסדיים מתקשים לעיתים לשייך את הכספים לחשבון של החוסך. כך קורה שחלק קטן מהכספים "נתקע" בתהליך המעבר. זו איננה מציאות נפוצה, אך גם לא נדירה מאוד.
לכל גוף מוסדי יש חשבון שנקרא פנדינג (pending), מעין קופה שאליה זורמים כספי הפקדות שלא ידוע למי הם שייכים. לאחר שהכסף הגיע לחשבון הפנדינג, הגוף שמנהל את הכסף נדרש לאתר את הבעיה ולנתב את ההפקדות לחשבון המתאים, תוך החזרת התשואה שהחוסך איבד בשל העיכוב. התהליך הטכני הזה אמור להסתדר תוך ימים ספורים, ובסך הכול טעויות עלולות לקרות. אלא שבחלק מהמקרים, כמו אצל ד', תהליך ההתאמה הזה לוקח שבועות ואף חודשים, ולעיתים הכסף אפילו מוחזר למעסיק כאשר לא מצליחים לאתר את החוסך. הבעיה מחריפה במקרה שהחוסך עובר מקום עבודה או מעוניין להעביר את כספו לקרן אחרת. עד כמה שזה נשמע אבסורדי, הכספים עלולים ללכת לאיבוד בלי שאפשר יהיה לאתרם.
ההערכה היא שבקופות הפנדינג הללו נמצאים מאות מיליוני שקלים ואף יותר, שמחפשים את דרכם לבעליהם. מתברר שגם להיבט התפעולי יש חשיבות בבחירת הגוף שמנהל לנו את החיסכון. גם מי שמתהדר בתשואות נאות או מציע דמי ניהול זולים, עלול להתגלות כבחירה גרועה אם התפעול אצלו לקוי.
אחרי שנים שהפיקוח לא ממש נתן מענה לבעיות הללו, לפני שנה השיקה רשות שוק ההון מדד חדש שמשקף את קצב קליטת כספי הפנסיה של הציבור על ידי הגופים המוסדיים השונים – מרגע הפקדתם על ידי המעסיק או העצמאי, ועד לרגע שיוך הכספים לחשבון. המדד, המכונה "מדד הפנדינג", מדרג את קרנות הפנסיה, קופות הגמל, קופות הביטוח וקרנות ההשתלמות בהתאם להתנהלותן השוטפת בהליכי קליטת הכספים, ומשך הזמן שלוקח להן לעשות זאת. "מטרתו של פרסום המדד היא לשקף לציבור היבט נוסף של ניהול הכספים על ידי הגופים המוסדיים בפן התפעולי, ובכך להניע אותם להשתפר היכן שקיים הצורך", מסבירים ברשות.
דירוג הגופים המוסדיים לשנת 2022, שפורסם ממש לאחרונה, מעלה כי בתי ההשקעות "מור" ואלטשולר־שחם קיבלו את הציונים הנמוכים ביותר בפנסיה. בין קופות הגמל בלטו לטובה ילין לפידות, אינפיניטי ומנורה, בעוד אלטשולר־שחם והראל דורגו בתחתית. בקרנות ההשתלמות הובילו ילין לפידות, מנורה ומור ואילו בתחתית הרשימה מצויות מיטב דש, הראל ואלטשולר־שחם. למרות התקלות, בהשוואה לשנה הקודמת ניכר שיפור במצב אצל כלל הגופים, וההערכה היא שהשיפור הזה ילך ויימשך.
אז אומנם האחריות לשיוך הכספים לחשבון שלנו היא קודם כול של המעסיקים והגופים המוסדיים, אך מעורבות החוסכים יכולה לצמצם עוד את התופעה הזו. אל דאגה, אין צורך להיות מבינים גדולים בפנסיה. כל מה שנדרש הוא להיכנס מעת לעת לאזור האישי באתר של הגוף שמנהל לכם את הכסף (בעזרת קוד שתקבלו לטלפון הנייד), ולעקוב אחרי ההפקדות.
