הודעת צה"ל כי בכוונתו להפקיע שטחים לטובת הקמת גדר הפרדה בוואדי פוכין ממערב לגוש עציון היא צעד נוסף שמקבע את פרויקט הגדר. גדר ההפרדה היא האסון האקולוגי החמור ביותר בתולדות מדינת ישראל וההשלכות של המשך הבנייה שלה הן הרסניות. בנוסף, בהחלטה להקים גדר נעשה צעד שמנתק דה פקטו בין גוש עציון וירושלים, והדבר קורה באופן אבסורדי דווקא בימים אלה, בהם איחוד העיר נחגג ברחבי הארץ.
על רקע יציאתנו למאבק כנגד הקמת גדר ההפרדה, אנחנו נשאלים למה הגדרנו את פרויקט הגדר כפרויקט ההרסני ביותר בארץ מבחינה סביבתית. התשובה לכך מחייבת העמקה במגוון סוגיות של סביבה ובטחון אותן נציג בסיורים שלנו ובכנס כנגד הגדר, אולם במסגרת זו מובאת תמצית הדברים.
הסיבה הראשונה היא הפגיעה בנוף, העובדה שאזורים בתוליים, בהם מטיילים תדיר, נפגעים בצורה גסה כל כך היא הדבר הראשון שבולט לעין וצובט את הלב לכל מי שאוהב את הארץ. ההיקף של הפגיעה, על פני מאות קילומטרים, הופך אותה לבלתי נסבלת. צריך להדגיש כי לא רק הנוף נחתך, גם הטבע נחתך. היום מבינים שהטבע בנוי ממרחבים טבעיים שמקיימים ביניהם מערכות יחסים, קיטוע המרחבים פוגע במערכת האקולוגית העדינה בצורה קשה.
העיקרון הזה מכונה "מסדרונות אקולוגיים" והמסדרונות שנחתכים על ידי הגדר הם המסדרונות החשובים ביותר בישראל. מגוון מינים בעלי החיים וצמחים נפגעים בצורה שקשה מאוד לאמוד אותה מכיוון שהשלכות קיטוע בתי הגידול והמסדרונות הן ארוכת טווח ואת הנזקים יבינו לאישורם רק הנכדים שלנו. הצבי הארץ ישראלי הוא דוגמא אחת מיני רבות למין שנמצא בסכנה בארץ שהגדר פוגעת בו באופן קשה.
לצד אלה חשוב לציין כי הגדר עוברת באזורים בהם ישנן מערכות הידרולוגיות מורכבות ועדינות של אקוויפר הררי שכל תנועה משפיעה עליו. הגדר משנה את צורת הזרימה ויוצרת פחות חלחול ויותר זרימה עילית – שטפון. באזורים של נביעות רבות, דוגמת ואדי פוכין בו יש 11 מעיינות קטנים, מידת ההשפעה עלולה להיות הרסנית.
מאחר ולכאורה מדובר בביטחון, אין דין ואין דיין והכול מותר במסגרת בניית הגדר. לא נעשות בדיקות יסודיות ויש סיכון גדול לייבוש והרס מעיינות שהם פינות חן נדירות. בנוסף, הגדר פוגעת בחקלאים יהודים וערבים שמעבדים את החלקות שלהם באופן מסורתי ומשמרים בכך את התרבות המקומית הארץ ישראלית, זוהי פגיעה באחד מנכסי המורשת של נוף האדם החשובים בארץ.
חשוב לציין כי הקמת הגדר מחייבת פריצת דרכים מאסיבית ויוצרת צירים בהם נוסעים כלי רכב באופן יום יומי במרחבים בתוליים. הנזק בהיבט הסביבתי של פגיעה על ידי דריסה, ציד בלתי חוקי ומפגעי שריפת פסולת עולה. על השולחן צריך לשים גם את המושג "מעבר לגדר" שכן זו מייצרת מצב שבו בצד אחד ישנה אכיפה ושלטון ומהצד השני הוא איננו. יש אזורים עצומים שמאז בניית הגדר עוברים פיתוח מאסיבי על ידי הרשות הפלסטינית, כמו מערב הר חברון ומדבר יהודה הדרומי, שבשל הגדר, קשה מאוד לייצר בהם אכיפה והבנייה הפרועה בהם הורסת את המרחבים הטבעיים.
מאותה סיבה, אתרי עתיקות מעבר לקו הירוק ומעבר לחומה, ובהם אתרים שהם מסמליה של הארץ, נפגעים בצורה קשה ויומיומית ומתרחש בהם שוד עתיקות מסיבי שהיכולת למנוע אותו מאז הקמת הגדר כמעט לא קיימת. תשאלו לדוגמה את הארכיאולוג גיא דרך, הוא יספר לכם על היקפי הנזק במרחבים התת קרקעיים של שפלת יהודה שנשתמרו מימי הבית השני.
יחד עם כלל השיקולים הסביבתיים, האקולוגיים והדאגה לחי ולצומח חשוב לומר דבר נוסף. ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון קבע "אם קיימת ירושלים עברית, אזי התודה הראשונה של ההיסטוריה הישראלית נתונה על כך בראש ובראשונה ללוחמי גוש עציון". הגוש לעולם היה מחובר לירושלים, הן בהתנהלות הכלכלית והן בראייה האסטרטגית. הקמת הגדר היא ניסיון למחוק ברגל גסה את הקשר הבלתי ניתן לפירוק, קשר שעל טיבו עוצמתו וחשיבותו עמד בן גוריון עוד ב-48'. מי שעיניו בראשו, מי שאכפת לו מגוש עציון, מהקשר לירושלים, מהטבע הארץ ישראלי מוזמן להתייצב יחד אתנו, עם תושבי הכפר ואדי פוכין, ועם החברה להגנת הטבע במאבק להצלת וואדי פוכין.
