הכותרות הפוליטיות של יום שני בערב דיברו על סיום המשבר. ראש הממשלה נתניהו והשר בן־גביר, כך דווח, הגיעו לסיכום בנוגע לתקציב המשרד לפיתוח הנגב והגליל, ובכך הוסר המוקש האחרון להעברת תקציב המדינה. אז התקציב יעבור והממשלה תשרוד, אבל לנגב ולגליל אין סיבה גדולה לחגיגה. בשורה של שני מיליארד שקלים בשנה, התכווצה תוך חמישה חודשים לחצי מיליארד, והעמידה בסימן שאלה את ההבטחות הגדולות של "עוצמה יהודית" לנגב ולגליל.
לאחר השבעת הממשלה הבעתי כאן תקווה גדולה בנוגע למשרד לפיתוח הנגב והגליל. שמחתי שאחרי הרבה שנים יש שר, יצחק וסרלאוף, שקם בבוקר בשביל חבלי הארץ הללו, דבר שלא היה קיים בממשלות האחרונות. תליתי ציפיות גדולות בהבטחה שניתנה בהסכמים הקואליציוניים לתקצב את משרדו של וסרלאוף ביותר משני מיליארד שקלים לשנה. הבטחה נוספת שעוררה תקווה, הייתה הקמת מִנהלת במשרד רה"מ לפיתוחה של באר־שבע כמטרופולין, שבראשה היה אמור לעמוד ח"כ אלמוג כהן, תושב הנגב.
מאז חלפו בסך הכול חמישה חודשים, וכאמור, משני המיליארד שהובטחו למשרד נגב־גליל לא נשאר הרבה. אחרי קיצוץ רוחבי נותר מההבטחה הראשונית סכום של שני מיליארד לשנתיים, ולא לשנה. חלק מהכסף, כך הובטח לשר וסרלאוף, יגיע מהכספים הקואליציוניים ולא במסגרת התקציב. כשהגיעו לשלב הכספים הקואליציוניים, חיכתה לשר וסרלאוף אכזבה נוספת. רק 450 מיליון שקלים הוקצו למשרדו, ולמרות ההבטחה שקיבל למפתח שוויוני בין משרדו למשרד ההתיישבות של השרה אורית סטרוק, משרדה של השרה קיבל 1.3 מיליארד. צריך לומר שהתקציב השנתי הכולל של נגב־גליל עמד בתחילת השבוע על 650 מיליון, אבל מסכום זה צריך להוריד 280 מיליון שמיועדים לאגפים חדשים שנוספו למשרד – אזרחים ותיקים, הרשות לצעירים, מנהלת תנופה ועוד. בסופו של דבר, ביום שני בבוקר נותרו לנגב ולגליל 370 מיליון בלבד, כאשר בממשלה הקודמת התקציב השנתי עמד על 450 מיליון.
בזמן ששכניה העתידיים של ישיבת מעלה אליהו בתל־אביב הביעו חרדה ואיומים, לשכנים הנוכחיים שלה היו רק מילים טובות
הסכום המעליב הזה הביא את ראש עיריית דימונה בני ביטון לשלוח מכתב לראש הממשלה נתניהו ולשר האוצר סמוטריץ'. "משרד נגב־גליל כבר ערוך עם תוכניות אשר עוצבו בחודשים האחרונים על ידי ראשי הרשויות בנגב ובגליל", כתב ביטון. "זו אמורה להיות בשורה אדירה וקפיצת מדרגה לערים בנגב ובגליל לחוסן, לביטחון ולצמיחה כלכלית קהילתית דמוגרפית. אל מול התוכנית והתקציב שעוצב בחודשים האחרונים, יש לנו גם הבנות עם משרדי ממשלה שונים להשתתפות בתקציב של נגב־גליל. המכה התקציבית", הזהיר ביטון, "תהיה כפולה ומכופלת".
ביטון, שמכהן גם כיו"ר אשכול נגב מזרחי וכיו"ר פורום ערי הפיתוח, דרש מנתניהו וסמוטריץ' בשם חבריו לעמוד בהתחייבויותיהם ולתקצב את משרד הנגב והגליל במלוא התקציב שהובטח. במכתב אחר הצטרפו לביטון ראשי רשויות נוספים מהנגב והגליל, והתריעו כי התקציב המקוצץ שנותר למשרד יספיק בקושי לקיום הפרויקטים הקיימים, ובוודאי שלא יאפשר שינוי אמיתי עמוק ומשמעותי.
ואז, ביום שני בערב, הגיעו נתניהו ובן־גביר לסיכום שלפיו משרד הנגב והגליל יקבל בתקציב הדו־שנתי תוספת של כ־250 מיליון שקלים, כלומר עוד 125 מיליון בשנה. חישוב פשוט מעלה שגם אחרי התוספת, תקציב הנגב והגליל יעמוד על כחצי מיליארד, רבע מהבטחת שני המיליארד, מחצית מהבטחת המיליארד לפני מספר שבועות, וגם סכום די דומה לסכום שהקצתה הממשלה הקודמת.
ח"כ אלמוג כהן, איש הנגב מ"עוצמה יהודית", לא נשמע מופתע או מאוכזב במיוחד ביום שלישי בבוקר. "ידעתי שזה מה שיהיה", אמר, וביקש להתנחם בתקציבים שכן הושגו, שלדבריו הם הישג. כהן גם לא יעמוד בראש מנהלת לפיתוחה של באר־שבע כמטרופולין, משום שמנהלת כזו לא תקום, אבל לדבריו, בדיעבד הקמת מנהלת היא צעד מיותר ובזבוז זמן יקר. במקום זאת הוא מדווח על תוכנית מטרופולינית שהוא מקדם עבור באר־שבע מול משרד האוצר, שתכלול הטבות מס ומנועי צמיחה. כהן מזכיר שקריית התקשוב של צה"ל אמורה לעבור לבירת הנגב בשנים הקרובות, וקריית המודיעין לצומת ליקית הסמוכה לעיר. אם לא ימוצה הפוטנציאל של שני המנופים האדירים הללו, זו באמת תהיה החמצה.
חמישה חודשים חלפו מאז הקמת הממשלה, ולפחות בתחום הפריפריה עדיין אי אפשר להצביע על שינוי בשום תחום מהתחומים שכיכבו בקמפיין הבחירות של מפלגות הקואליציה ובראשן עוצמה יהודית. אין שיפור בתחום הביטחון האישי והמשילות, אין בשורות תקציביות מרגשות בתקציב המדינה, וגם לא התקבלה שום החלטה דרמטית בסוגיות חשובות לנגב כמו מיקומו של שדה התעופה הבינלאומי השני או הסדרת הפזורה הבדואית. מצד שני, יש עדיין לא מעט זמן לתקן. נשמח לפרגן.
